החלטה בתיק פר"ק 2071-08

מונחת בפני בקשתו של הנאמן להסדר נושים לחברת מיצר (להלן: " הנאמן" ו " החברה" בהתאמה), להורות למר עמוס לוי (להלן: " המשיב"), לשלם לחברה סך של 98,293 ש"ח אותם התחייב להעביר לחברה במסגרת הסכם שנכרת ביניהם, ואשר על פיו העבירה החברה למשיב שטחים שבבעלותה.

בשנת 2002 התקשרה החברה עם המשיב, שהיה באותה עת בעליה של קרקע בעיר רעננה, בעסקת קומבינציה במסגרתה נבנה על הקרקע בית דירות.

בין החברה והמשיב  חולקו הדירות, השטחים הציבוריים, המחסנים והחנויות בהתאם להסכם דנן.

ביום 20.04.2008 התקשרו החברה והמשיב בהסכם נוסף, על פיו תעביר החברה למשיב שטחים שבבעלותה, המצויים בקומת המרתף, כנגד תשלום על הסך של 80,000 ש"ח. סכום זה היה על המשיב לשלם עד ליום 22.04.2009. בהתאם להסכם, העבירה החברה את השטחים נשוא הבקשה לבעלותו של המשיב, אולם האחרון טרם פרע את חובו לחברה.

לאחר ריבית והצמדה, עומד כיום גובה חובו של המשיב על הסך של 98,293 ש"ח.

המשיב אינו מכחיש את החוב, אולם טוען כי עומדת לו זכות קיזוז על חלק מן הכספים. זאת בגין תשלום שהעביר לטענתו לחברה על הסך של 20,000 ש"ח, בגין תשלום לעירייה על הסך של 6,000 ש"ח עבור צריכת מים בתקופת הבנייה, ובגין מטבח שלא הותקן בדירתו בשווי 5,000 דולר.

כמו כן טוען המשיב כי החברה הודתה בזכותו לקזז סך של 18,000 ש"ח.

המשיב לא תמך טענותיו באסמכתאות כלשהן.

החברה בתגובתה המשלימה מכחישה כי קיבלה סכום של  20,000 ש"ח מאת המשיב.

כמו כן, מבירור שערכה החברה עם העירייה, חיובי המים הנטענים הינם בגין שימושו האישי של המשיב. עוד מכחישה החברה כי הודתה בזכות קיזוז כלשהי של המשיב.

לעניין החזר כספי בשל אי התקנת מטבח, טוענת החברה כי היא שילמה כספים אלו  למשיב. 

עיינתי בעמדות הצדדים ובעמדת כונס הנכסים הרשמי.

1.                  זכות הקיזוז בהליכי חדלות פירעון מעוגנת בסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980 (להלן:" פקודת פשיטת הרגל"). זכות קיזוז זו הורחבה על ידי בית המשפט אף כלפי חברות חדלות פירעון ב ע"א 826-88 אל-על אגודה שיתופית חקלאית  וב ע"א 5005-90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ. וכך קובע סעיף 74:

"(א)   היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכוח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע  מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי הענין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב)   הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס."

2.                  כאמור בעמדת כונס הנכסים הרשמי, הרי שעל פי ע"א 2146-06 אריה ברק נ' עו"ד ברוך אבוקרט, נטל ההוכחה בעניין זכות קיזוז בהתאם לסעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, מוטל על הטוען לזכות זו, ובעניינו - על המשיב.

לפיכך, היות והמשיב לא צרף לטענתו בעניין זכות הקיזוז ולו אסמכתא אחת לרפואה, על מנת לתמוך בגרסתו המכילה עובדות רבות, אין לי אלא לדחות את טענתו. 

3.                  זאת ועוד; ביום  06.07.2008 הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים ולאישור הסדר נושים וביום 22.12.2008 אושר הסדר הנושים.

על פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל, ניתן לקזז רק חובות שהיו וודאים ביום פתיחת ההליך הקיבוצי.