מבוא
1. זוהי בקשה לחיוב נושאי משרה על פי סעיפים 373 ו - 374 לפקודת החברות, שהוגשה ע"י מפרק החברות בני סלים עתאמנה בע"מ (בפירוק) ובלוק הסלע האדום - מפעלי בלוקים בע"מ (בפירוק) (להלן, בהתאמה - "המפרק", "בני סלים" ו"בלוק הסלע האדום").
בבקשתו עותר המפרק לחייב את שלושת המשיבים באחריות אישית ללא הגבלה בכל חובות החברות שבפירוק, שעמדו נכון לינואר 2009 על כ - 9,250,000 ש"ח, תוך הטלת מלוא הסנקציות הפליליות והאזרחיות הקבועות באותם סעיפים.
המשיב 1 (להלן -סלים) היה בעל המניות העיקרי ומנהל בחברת בלוק הסלע האדום; המשיב 2 (להלן - וואחיד) הוא מי ששימש כמנהל בפועל של שתי החברות שבפירוק; המשיב 3 (להלן -ראפעאת) היה מנהל חברת בני סלים במועדים הרלבנטיים לבקשה.
ההכרעה בבקשה, תוך הבנת התמונה הכוללת של הנפשות הפועלות והתנהלותן לאורך זמן, דורשת התיחסות קצרה להשתלשלות האירועים בתיק זה:
2. הטענות שמעלה המפרק בבקשתו באשר להתנהלות המשיבים כנושאי משרה וביייחוד אלה הנוגעות לניהול בכוונת מרמה כפי שהתבטא בהתנהלות אל מול חברת פ.נעאמנה (או כפי שכונה במהלך ההליכים "תרגיל העוקץ"), העדפת נושים, הברחת נכסים ועירוב נכסים בין החברות שבפירוק - כל אלו עמדו בלב ההליכים כבר ממועד הגשת בקשת הפירוק לראשונה כנגד חברת בני סלים.
3. עוד בטרם ניתן צו הפירוק נערך בירור עובדתי מקיף ביחס להתנהלות החברות שבפירוק שכלל שמיעת עדויות של נושאי המשרה ושל רו"ח עזורה מטעם החברות; שמיעת עדים נוספים; מינוי רו"ח דראושה כרו"ח חיצוני לבדיקת מסמכי הנהלת החשבונות של החברות שבפירוק גבי הבסיס החשבונאי לנתונים שהוצגו על ידן שהגיש חוות דעת מטעמו וחקירתו עליה; בחינת מסמכי הנהלת חשבונות, ממצאים שנמצאו בחקירות המפרק ועוד.
כבר אז הצטיירה תמונה של עירוב נכסים, רישומים פיקטיביים במסמכי הנהלת חשבונות, ועבירות מס לכאורה - שהיה בה כדי לייצר תשתית מתאימה למתן צו פירוק לא רק נגד חברת בני סלים אלא גם נגד חברת בלוק הסלע האדום שהייתה עד אותו מועד חברה פעילה (פסק הדין מיום 10.6.08 וסעיף 15 לפסק הדין בערעור).
התשתית העובדתית שהונחה בתמיכה לבקשה
4. מאחר והדברים פורטו בפסק הדין בו ניתן צו הפירוק והן בפסק הדין של הערעור בבית המשפט העליון, אחזור על עיקרי הדברים בקצרה:
בלוק הסלע האדום נוסדה בשנת 1983 ועסקה בייצור ובמסחר בלוקים לבניין.
חברת בני סלים הוקמה בינואר 2006 והייתה פעילה במשך כשישה שבועות בלבד במהלך החודשים ספטמבר - אוקטובר 2006. עיסוקה של חברת בני סלים התיימר להיות בשיווק ברזל כמתווכת בלבד.
בתחילת שנת 2006 נוצרו יחסי מסחר בין בלוק הסלע האדום ובין חברת פ.נעאמנה העוסקת בייבוא ושיווק ברזל לבנייה (להלן - חברת פ.נעאמנה), במסגרתם מכרה האחרונה לבלוק הסלע האדום ברזל לבנייה בהיקפים של עד 200,000 ש"ח לכל עסקה. תשלומי בלוק הסלע האדום בעסקאות אלה, ואף בסכומים גבוהים מאלה - נפרעו כסדרם בהתאם לתנאי האשראי שסוכמו בין שתי החברות.
5. חברת פ.נעאמנה שימשה כמתווכת בין הסלע האדום ובין ספקית הברזל, חברת יהודה פלדות בע"מ (להלן - יהודה פלדות). בלוק הסלע האדום הייתה מבצעת הזמנה, משלמת את התמורה לידי חברת פ. נעאמנה ואוספת את הברזל ממחסניה של יהודה פלדות בהתאם לאישור שניתן לכך על ידי חברת פ.נעאמנה. בתעודת המשלוח שהופקה על ידי יהודה פלדות עם הוצאת כל משלוח פורטו, בין היתר, שם הלקוח הסופי, מספר הרכב, שם הנהג וכמות הברזל שנשקלה.
6. איש הקשר מטעם בלוק הסלע האדום אל מול חברת פ. נעאמנה היה
וואחיד שביסס יחסי אמון עם מנהל חברת פ. נעאמנה. במהלך החודשים ספטמבר - אוקטובר 2006, לאחר שבלוק הסלע האדום ניצלה את מסגרת האשראי שהוענקה לה על ידי חברת פ.נעאמנה, בקש וואחיד לבצע עסקה של רכישת ברזל בהיקף גדול מאוד, של כ- 15 מיליון ש"ח, שלא באמצעות בלוק הסלע האדום אלא באמצעות חברה אחרת, היא חברת בני סלים.
לאור יחסי האמון ששררו בין הצדדים נאותה חברת פ.נעאמנה לביצוע עיסקת הברזל כנגד המחאות של חברת בני סלים.
חלק מהסחורה, בשווי של מיליוני שקלים, נלקחה בפועל ממחסני יהודה פלדות בימים 17/10/06-20/10/06, בהם חל באותה שנה חג עיד אל פיטר ובמהלכו היו הבנקים במגזר הערבי סגורים כך שלא ניתן היה לוודא פירעון ההמחאות. רק בחלוף החג הסתבר לחברת פ.נעאמנה כי למרבית ההמחאות שניתנו לא היה כיסוי מתאים. גם המחאות שניתנו על ידי בלוק הסלע האדום לכיסוי חובותיה של חברת בני סלים, לא נפרעו. על רקע זה הוגשה בקשת הפירוק.
7. בהתנגדותן להליך הפירוק טענו החברות שבפירוק כי ההמחאות שנתנה חברת בני סלים לחברת פ.נעאמנה היו חלק מעיסקה נוספת בהיקף רחב יותר, שלא יצאה אל הפועל, ועל כן, לשיטתן, לא היה מקום כלל להגישן לפירעון או לבקש פירוק החברות בהתבסס על חילולן של ההמחאות. לתמיכת טענות אלה הגישו החברות שבפירוק חשבוניות חיוב שהוצאו, לכאורה, לחברת פ.נעאמנה וחשבונות זיכוי שהוצאו, לכאורה, לחברות שבפירוק.
8. צו פירוק שתי החברות ניתן ביום 10.6.08 לאחר בירור עובדתי ממושך ומורכב נוכח המחלוקת שנטענה גבי עצם קיומו של חוב מצד החברות שבפירוק כלפי מבקשת הפירוק, חברת פ. נעאמנה. פסק הדין נסמך, בין היתר, על חוות דעת שהגיש רו"ח דראושה שהועסק על ידי המפרק לבדיקת מסמכי הנהלת החשבונות של החברות שבפירוק. בחוות הדעת של רו"ח דראושה פורטו אי סדרים חמורים במסמכי הנהלת החשבונות עד כדי חשד שהנתונים שהוצגו, לא נרשמו בזמן אמת אלא מדובר בנתונים שנערכו לצורך ביקורתו במסגרת הליכי הפירוק ובשים לב לקיומו של ההליך ולטענות שהועלו בו. עוד נקבע בפסק הדין כי שתי החברות שבפירוק התנהלו כיישות משפטית אחת ואף הציגו מצג כזה בפני נושיהן: פעלו מתוך אותם משרדים, תוך שהן עושות שימוש באותם מספרי טלפון ופקס. כמו כן בוצעו העברות כספים מחברה לחברה ללא רישום מסודר ומבלי שהוכחה תמורה בגין העברות אלה. בהתבסס על נתונים אלה ואחרים ניתן צו לפירוק שתי החברות.