לפני בקשה של עו"ד גאון, כונס הנכסים למניות ס.ק.ל תעופה, שותפות רשומה, לאישור מכר המניות לאכטמן חברה להנדסה בע"מ.
ביום 19.7.11 ניתן פסק דין לפיו ימונה עו"ד גאון ככונס נכסים קבוע ל-4,042,989 מניות בנות 1 ש"ח ע.נ. המצויות בבעלות ס.ק.ל תעופה שותפות מוגבלת (להלן:
"סקל"), בחברת כים-ניר, שירותי תעופה בע"מ (להלן בהתאמה:
"המניות" ו-
"כים-ניר"). המניות מהוות כ- 60.5% מהון המניות המונפק והנפרע של כים-ניר. מינוי כונס הנכסים נעשה בהסכמת מר דיויד גולן (להלן:
"גולן"), שהינו הבעלים והשותף היחיד בשותפות, תוך שהוסכם כי כניסתו לתוקף של כונס הנכסים לתפקידו תעשה תוך 21 יום לאחר מכן, וזאת על מנת לאפשר לסקל לפרוע את חובה לבנק הפועלים בע"מ (להלן:
"הבנק"), לבקשתו ניתן צו כינוס הנכסים. הואיל והחוב לבנק לא נפרע, נכנס מינויו של כונס הנכסים לתוקף והאחרון פעל למימוש המניות.
כונס הנכסים הציע את המניות למכירה במסגרת הליך של הזמנה להציע הצעות, תוך נקיטה בפרסומים כנדרש. לצורך ההליך, הזמין כונס הנכסים הערכה באשר לשווי חברת כים-ניר המניות והערכה כאמור ניתנה ביום 13.9.11 על-ידי רו"ח שלומי ברטוב, שותף ומנכ"ל פאהן קנה יועצים בע"מ (להלן:
"הערכת השווי"). בהתאם להערכת השווי, הושם שווי כים-ניר לסך שנע בין 20,500,000 ש"ח ל- 24,700,000 ש"ח, וכנגזר מכך שווי המניות נע בין 12,300,000 ש"ח ל- 14,800,000 ש"ח.
לקראת ההתמחרות התקבלו במשרד כונס הנכסים הצעות של חמישה גורמים שונים. לאחר מכן, ביום 15.9.11 ערך כונס הנכסים את ההתמחרות (להלן:
"ההתמחרות הראשונה"). במהלך ההתמחרות, הציעה אכטמן חברה להנדסה בע"מ (להלן:
"אכטמן"), את ההצעה המירבית לרכישת המניות וזאת תמורת הסך 8,700,000 ש"ח (להלן:
"הצעת אכטמן") והיא הוכרזה כזוכה. אכטמן חתמה על הסכם עם כונס הנכסים, הפקידה בחשבונו 10% מסכום התמורה וכונס הנכסים עתר לאישור המכר.
לבקשה לאישור המכר, הוגשה התנגדות של סקל וגולן מטעמים שונים. בין היתר נטען כי הערכת השווי בוצעה על סמך מידע חלקי, כי קיימים חובות נוספים לסקל וגולן כך שלא יהיה בתמורה כדי לפרוע את מלוא החובות, כי לבנק תרומה משמעותית לכשלים הכספיים בכים-ניר ולקיומם של חובות סקל ולשיעורם של אלה. כן נטען לליקוים שנפלו בהליך ההתמחרות ובהתנהלות כונס הנכסים. סקל וגולן הציעו לפדות את המניות, באמצעות משקיע חלופי תמורת הסך 9,200,000 ש"ח. כונס הנכסים דחה בתשובתו את טענות סקל וגולן, הכל כמפורט בתשובתו כאשר במסגרת זו אף טען שאין לגולן מעמד בבקשה, בהבדל מסקל שהיא החברה שעל מניותיה בחברת כים-ניר, הוא מונה ככונס נכסים.
בבוקר הדיון בבקשה לאישור המכר, ביום 22.11.11 הוגשה הצעה של קבוצת משקיעים המיוצגת על-ידי עו"ד יעקב אנוך ובשיתוף עם גולן (להלן:
"קבוצת עו"ד אנוך"), לרכוש את המניות בסכום של 9,450,000 ש"ח. נוכח הפער שבין הצעת אכטמן לבין הערכת השווי כמו גם לאור הצעת קבוצת עו"ד אנוך, הוריתי על קיום התמחרות חדשה, שתעשה תוך 7 ימים. החלטתי זו ניתנה גם בשים לב לבקשת כים-ניר ושל בעלי המניות נוספים בכים-ניר (להלן:
"בעלי המניות הנוספים") שהצביעו על הדחיפות בהכרעה בגורל המניות, דבר שמשפיע מטבע הדברים על התנהלות כים-ניר.
כמתחייב מהחלטה, פרסם כונס הנכסים הזמנה חדשה להציע הצעות לרכישת המניות והודיע כי ההתמחרות תתקיים ביום 1.12.11 (להלן:
"ההתמחרות השנייה"). להתמחרות השנייה לא הוגשה הצעה מטעם קבוצת עו"ד אנוך וחלף זאת, התקבל מכתב של עו"ד אנוך לפיו בעקבות מידע שהתברר למרשיו והתפתחויות בעניין, הם החליטו שלא להגיש הצעה לרכישת המניות. במקביל, הגישה אכטמן הצעה חדשה, בגובה הצעתה הקודמת קרי, רכישת המניות תמורת הסך 8,700,000 ש"ח וכן ביקשה שהפקדון בסך 870,000 ש"ח שהופקד בחשבון כונס הנכסים, ייחשב כערבות בנקאית לצורך ההתמחרות. ביום 30.11.11 התקבלה אצל כונס הנכסים פנייה של עו"ד ירון סהר לפיה בכוונתו, ביחד עם קבוצת משקיעים להגיש הצעה לרכישת המניות, אך הוא מבקש לדחות את ההתמחרות ב- 7 ימים נוספים כדי לאפשר התארגנות ללימוד החומר (להלן:
"קבוצת סהר"). בהמשך, הגיש עו"ד סהר הצעה לרכוש את המניות בסך 10,000 ש"ח וצירף ערבות בנקאית בסך 1,000 ש"ח. עו"ד סהר אף עתר לבית המשפט ביום ההתמחרות, 1.12.11 להורות על דחיית מועד ההתמחרות, על מנת לאפשר הגשת הצעה לרכישת המניות. הבקשה הובאה לעיוני לאחר השעה 16:00, שהיא השעה שנקבעה להתמחרות, ומשכך לא הייתה רלבנטית, וכונס הנכסים קיים את ההתמחרות. סקל וגולן לא הגישו כל הצעה מטעמם לקראת ההתמחרות השנייה.
המציעים היחידים בהתמחרות השנייה היו איפוא אכטמן וקבוצת סהר. האחרונה לא העלתה את הצעתה לרכוש את המניות בסך של 10,000 ש"ח ולפיכך הצעת אכטמן הייתה הגבוהה ביותר והיא שוב הוכרזה כזוכה. עם זאת, כונס הנכסים ברוב הגינותו, לא עתר מיד לבית המשפט לאישור המכר, והמתין כ-7 ימים על מנת לאפשר לאחרים, בין לסקל, בין לגולן ובין לקבוצת סהר או לכל מאן דהוא אחר להגיש הצעה לרכישת המניות, וכפי שאף הבהיר לנוכחים בישיבת ההתמחרות, אך לא הוגשה הצעה נוספת עד למתן החלטה זו.
ביום 8.11.11 הגיש כונס הנכסים את הבקשה נשוא החלטה זו, לאישור המכר נשוא ההתמחרות השנייה לאכטמן. לבקשה צורפה תגובת הכנ"ר התומכת בבקשה. בין נספחי הבקשה נמנים גם פניות של בעלי מניות הנוספים בכים-ניר לכונס הנכסים, ובכללם של חברת בלו קפיטל בע"מ המחזיקה 16.7% במניות כים-ניר ושל בעלי המניות רוטמן ובראל המחזיקים ב- 11% ממניות כים-ניר. כל אלה מדגישים את החיוניות בהכרעה מהירה בגורל המניות, בין היתר נוכח הנזקים הנגרמים לכים-ניר, ההולכים וגדלים וכמפורט במכתביהם. עם קבלת הבקשה, קבעתי דיון דחוף להיום. לבקשה הוגשה התנגדות של סקל וגולן וכן בקשה של קבוצת סהר לדחות את הבקשה ולאפשר בידה לשקול הגשת הצעה בעוד ימים מספר.
בדיון חזר ב"כ סקל המייצג גם את גולן, הגם שלא הוכרע כי לאחרון מעמד בבקשה, על טענות מרשיו שהועלו על ידם בהתנגדות לבקשה לאישור ההסכם שבהתמחרות הראשונה, והוסיף טעמים להתנגדות לאישור ההסכם נשוא ההתמחרות השנייה. בין היתר נטען לתמורה הנמוכה המוצעת מהערכת השווי, כי יש מקום ליתן שהות ארוכה יותר לעריכת התמחרות מאשר שבעת הימים שניתנו וזאת בשים לב לצורך ללמוד את פירטי כים-ניר ולגבש הצעה ראויה. עוד נטען שאין ממש בטענות בעלי המניות הנוספים של כים-ניר וכן להתנהלות לא ראויה של כונס הנכסים.
קבוצת סהר טענה כאמור שיש לדחות את הבקשה, וליתן בידה אורכה של 7 ימים, וכל הפחות 5 ימים, על מנת לשקול לגבש הצעה לרכישת המניות, שכן דבר מכירת המניות נודע לה רק לאחרונה, וכי בימים הספורים שעמדו לרשותה, לא ניתן היה לגבש הצעה סדורה לרכישת המניות.
דיון והכרעה
הלכה הפסוקה מורה כי כונס נכסים כפוף לעקרונות הבסיסיים של דיני מכרזים ציבוריים. (ראה בר"ע 338/83
חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' המפרקים של כיכר לוינסקי בע"מ
(בפירוק), פ"ד מ"א(3), 449). גם אם כונס הנכסים מסייג את המכירה ומציין שהיא אינה כפופה לדיני המכרזים, הרי יש להשתיתה על יסוד נורמות מדיני המכרזים (ראה ה"פ (ת"א) 9156-07-10
אקוופ
מערכות בקרה בתשתיות זורמות בע"מ נ' חברת מוסדות חינוך, תרבות ושיקום שכונות של תל אביב
(8.8.10); בש"א (חי') 16204/05
עו"ד גיל הירשמן כונס הנכסים של ג.פ.ק נ' ניסרול בע"מ
(8.12.05). משכך, על בית המשפט ליתן משקל של ממש לעקרון סופיות ההתמחרות ולעקרונות השיוויון וההגינות, לחובת תום הלב, לאינטרס בביטחון של הליכי חדלות הפרעון ותקינותם כמו גם להגנה על אמון הצבור בהם. משכך, סטייה מעקרונות אלה תותר רק בנסיבות חריגות ובהתקיים טעמים של ממש (ע"א 509/00
אילן לוי נ' ראובן ברכה, עו"ד
נאמן בפשיטת רגל של יצחק בילו, פ"ד נ"ה(4), 410).
השאלה הדרושה להכרעה הינה האם התקיימו הנסיבות החריגות שבהלכה הפסוקה בעטיין יורה בית המשפט על ביטול התמחרות וקיומה מחדש.
ביישום לעניינו:
בעת שהובאה לפני הבקשה לאישור ההסכם לאחר ההתמחרות הראשונה, סברתי שאין מקום לקבל את הבקשה, זאת בעיקר נוכח הפער שבין הערכת השווי לבין המחיר המירבי שהוצע. נסיבה זו, קרי הפרש בין הערכת שווי לבין תמורה מירבית המוצעת בהליך התמחרות, הוכרה כטעם שלא לאשר מכר המבוקש על ידי בעל תפקיד, בנסיבות מיוחדות. (ראה 282/59
ישראל נ' כהנוב
, פ"ד י"ג(2) 1306; וכן ראה בר"ע 8305/01
הסתדרות מדיצינית הדסה נ' רו"ח שורר,
המפרק הזמני של בית החולים משגב לדך; וכן ראה ע"א 9151/00
דוגז נכסים והשקעות בע"מ נ' אוריאל להב, רו"ח
המפרק
28.1.01). טעם נוסף למסקנתי זו היה נעוץ בהצעה שהתקבלה ביום הדיון, של קבוצת עו"ד אנוך, העולה בשיעור לא מבוטל על הצעת אכטמן. עם זאת, לא ראיתי לדחות למשך זמן ממושך את הליך ההתמחרות, וזאת בשים לב לפרק הזמן הניכר שחלף מאז כניסת מינוי כונס הנכסים לתוקף, ביום 10.8.11 ועד למועד הדיון ביום 1.12.11, ובמיוחד נוכח הטענות של בעלי המניות הנוספים בכים-ניר, וכן של יו"ר דירקטוריון כים-ניר, גב' סבינה בירן כאמור במכתבה מיום 14.8.11 לבנק ולכונס הנכסים (נספח 2 לבקשה הראשונה), בדבר הנזק הנגרם לחברה, ההולך וגדל, כל עוד לא הוכרע גורל המניות.
כונס הנכסים פעל כמצוות בית המשפט ונקט בהליך התמחרות חדש, אשר מסתבר שלא היה בו כדי להשיא את התמורה, מעבר לזו שהוצעה בהתמחרות הראשונה. כאמור, קבוצת עו"ד אנוך חזרה בה מההצעה, סקל וגולן לא טרחו להגיש כל הצעה מטעמם ואילו הצעת קבוצת עו"ד סהר הייתה נמוכה לאין שיעור ולא הועלתה במהלך ההתמחרות. בנסיבות אלה, קיימת ציפייה לגיטימית של אכטמן, בדבר סופיות הליך ההתמחרות ורכישת המניות על ידה, בהתאם להצעתה. לא למותר לציין כי על בית המשפט להקפיד שלא לפגוע יתר על המידה ב"עיקרון ההסתמכות", של משתתפים כי הצעת המציע המירבי תתקבל, שכן אחרת עלול הדבר לגרום לפגיעה בקיום הליכי מכירה על ידי בעל תפקיד. לענין זה אפנה לדברי בית המשפט העליון בע"א 509/00
אילן לוי הנ"ל
:
"... אמנם אין להוציא מכלל האפשרות שבנסיבות חריגות ביותר יתכן והיה מקום להיזקק אף להצעה מאוחרת אילו ניתן הסבר מניח את הדעת לאיחור, ובהינתן משמעות כלכלית מיוחדת להצעה החדשה, ובכפוף לכך
שלא היה בכך משום פגיעה מהותית בציפייה לגיטימית של צד שלישי שהספיק בינתיים להתקשר עם הנאמן בחוזה מכר".
(ההדגשה אינה במקור - א.א.)