1. שתי בקשות שהוגשו על ידי המנהל המיוחד, רו"ח חן ברדיצ'ב, האחת לאשר את שכרו, כשכר ניהול, בסך של 500,387 ש"ח בצירוף מע"מ עבור פולישק תעשיית פלסטיקה בע"מ (בפירוק) וסך של 434,492 ש"ח פולישק טכנולוגיות מתקדמות לחקלאות (בפירוק) ובסך הכל סך של 943,879 ש"ח (בקשה 11).
הבקשה השניה היא לאשר שכר טירחה של משרד עו"ד פישר בכר ואח' בסך של 786,200 ש"ח עבור 1,427 שעות עבודה שהושקעו על ידם, ע"י צוות של שבעה עורכי דין (מתוכם 3 שותפים) שהשקיעו 1,252 שעות ומספר מתמחים שהשקיעו 175 שעות. השכר מבוסס על תעריף של 600 ש"ח לשעה בצירוף מע"מ לשעת עבודה של עו"ד ו-200 ש"ח בצירוף מע"מ לשעת עבודה של מתמחה, כאשר התעריפים מגלמים הנחה משמעותית ביותר ביחס לתעריפי המשרד (בקשה 12).
2. ראשיתו של התיק בבקשה להקפאת הליכים שהוגשה על ידי עוה"ד אשר יצגו את המנהל המיוחד בהמשך, עבורם מבוקש שכר הטרחה.
מטרת הקפאת ההליכים נועדה למצוא רוכש לחברות והפעלתן כעסק חי בתקופת המתנה וצו בהתאם ניתן ביום 5.4.12.
ביום 15.5.12 אישרתי לרו"ח ברדיצ'ב, בתפקידו כנאמן, להתקשר עם גניגר מפעלי פלסטיקה בע"מ בהסכם למכירת פעילות החברות בתחום רשתות ומסכים (כפוף לאישור הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר ניתן ביום 13.6.12).
ביום 11.6.12 אישרתי לנאמן להתקשר בהסכם למכירת הפעילות בתחום אריזות גמישות למוצרי מזון.
לאחר מכירת הפעילות התברר שאין די משאבים כספיים לגיבוש הסדר נושים ועל כן לא היה מנוס, אלא לעבור להליך של פירוק ובקשה הוגשה בהתאם.
3. בבקשה לשכ"ט של המנהל המיוחד נטען כי מכירת שני תחומי הפעילות בהן עסקו החברות לשתי חברות נפרדות, היתה משימה לא קלה משבאתר, אשר בניר יצחק בוצעו שני תחומי הפעילות זה לצד זה.
עוד נטען כי לפי סעיף 8 א(ב) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) התשמ"א-1981, בעת פסיקת שכר בגין מאמץ מיוחד, מביאים בחשבון את שעות העבודה, הצלחה בביצוע התפקיד, חלוקת הרכוש ומשך הזמן הקצר לסיום התפקיד, קריטריונים אשר התקיימו כאן, ולמרות זאת לא באה בקשה לתוספת מאמץ.
4. הבקשה הועברה לתגובת הכונ"ר, אשר ביקש הבהרות לגבי מידת תרומתו ומעורבותו של הנאמן להכנסות החברה ומתן הבהרות נוספות גם למספר העובדים שהועסקו על ידי החברה. בתגובה זו צויין גם כי מהבקשה להקפאת הליכים עולה כי שתי החברות קשורות וכך גם הוגשה הבקשה להקפאת הליכים.
לדיון בבקשה ביקש להצטרף נאמן אג"ח ב', אשר טען כי המנהל המיוחד זכאי לשכר, אלא שאין לערוך הפרדה מלאכותית בין שתי הפעילויות של החברות, באופן היוצר הגדלה מלאכותית של השכר המבוקש, שעה שיש זיקה בין שתי החברות ה
"שזורות זו בזו, שאין האחת יכולה להתקיים בלעדי השניה ולא ניתן להפריד ביניהן (אלא באופן מלאכותי בלבד)", זאת בהסתמך על הדו"ח הכספי של פולישק תעשיות בע"מ ועל דו"ח הפעולות של הנאמן (דו"ח מס' 4), שם הוא הבהיר כי חלק מהפונקציות במפעל בקיבוץ ניר יצחק הינן משותפת לשני תחומי פעילות החברות, כאשר ההפרדה התייחסה לאותם נושאים הנתונים להפרדה וביתר הנושאים הדו"ח התייחס לשני תחומי הפעילות של החברות.
עוד נטען כי למנהל המיוחד מגיע שכר מימוש ולא שכר ניהול, שכן עיקר ההכנסות באו ממכירת פעילות החברות ולא בגין הפעלתן, וכאשר מדובר בתקבולי מימוש ותקבול ניהול מעורבים, השכר יקבע לפי המרכיב הדומיננטי ובעניינינו - שכר מימוש.
5. בתגובתו התייחס המנהל המיוחד להערות הכונ"ר, פירט את מספר העובדים שהועסקו ואת תרומתו לסכום ששולם עבור רכישת החברות תוך הפניה לדו"ח שהוגש.
המנהל המיוחד טען כי מדובר בשתי פעילויות בתחומים שונים ונפרדים וטענת הנאמן לאג"ח ב' כי מדובר בפעילות השזורה האחת בשניה אינה נכונה ואם כך היה הדבר, לא ניתן היה למכור הפעילות לשני רוכשים שונים וגם לא נמצא קונה לשני תחומי הפעילות השונים.
לטענה שאינו זכאי לשכר ניהול אלא לשכר מימוש נטען כי החברות הופעלו על ידו למעלה משלושה חודשים כעסק חי, תוך רכישת מלאי ומכירתו ללקוחות החברה במטרה לשמר החברה כעסק חי והפעילות הצריכה פיקוח צמוד, כמו גם המעקב אחר התמורה בגין המלאי והחייבים שרכשה גניגר,שהצריכה מעורבות פעילה של המנהל המיוחד גם לאחר השלמת העסקה ואלמלא פעילות זו לא היה מה למכור לרוכש, שכן הפעילות שימרה את לקוחות החברות.
בנק מזרחי טפחות ובנק הפועלים תמכו בעמדת נאמן אג"ח ב', בנק לאומי השאיר שכרו שכרו של המנהל המיוחד לשיקול דעת בית המשפט וסבר שמן הראוי לפסוק לעוה"ד שכר ראוי. הבנק הבילאומי הראשון תמך בבקשה לתשלום שכרו של המנהל המיוחד ולגבי שכ"ט עוה"ד הציע לקבוע שכר ראוי, לפי שיקול דעתו של ביהמ"ש. העובדים תמכו בבקשה.
הכונ"ר, בתגובה נוספת, ציין כי קיימת אי בהירות ביחס למעורבות של הנאמן ותרומתו בקבלת תקבולי ניהול ואין בתגובת הנאמן כדי להועיל וציין גם שלא ברור מדוע הנאמן אינו מבקש שכ"ט אחד כולל עבור עבודתו, חרף זאת הסכים שישולם לנאמן סך של 100,000 ש"ח , על חשבון שכר הטרחה.
6. טרם אדון בשכ"ט של המנהל המיוחד, יש לציין לשבח את פעילותו הברוכה והמוצלחת, עליה אין מחלוקת, אשר שימרה את החברות כעסק חי, עם כל הקשיים שנלוו לכך וכתוצאה מכך נמכרו החברות לרוכשים השונים.
יש לציין כי הנאמן, במשך תקופה של כשלושה חודשים, עד למכירת החברות הפעיל אותן כעסק חי, והתמורה שהתקבלה מבטאת את היות החברות פעילות ומתפקדות. אלמלא פעילות זו, לא היה מה למכור לרוכשים הפוטנציאליים.