החלטה בתיק פר"ק 13613-02-09

המבקש עותר לביטול ההפטר המותנה שניתן למשיב 1 ( "הערב") בגדר הסדר הנושים לחברות 1, 3 ו-4 שאושר בפסק דין מיום 7/3/10 ( "הסדר הנושים"). טענת המבקש, שאליה מצטרף גם המשיב 3, היא שבניגוד להוראת הסדר הנושים לא העמיד הערב את התשלומים המהווים את תרומת הבעלים להסדר. המבקש טוען כי על פי הסדר הנושים היה על הערב לשלם סכום של כ- 304,000 ש"ח בחמישים תשלומים חודשיים, אולם הערב לא שילם כל תשלום שהוא.  המשיב 3, שכאמור הצטרף לבקשה, ציין כי הערב שילם שבעה מתוך חמישים התשלומים שאותם התחייב לשלם לו.

בתשובתו כופר הערב בטענות המבקש והמשיב 3, והוא טוען כי בהתאם לסעיף 14 של הסדר הנושים, הוא שילם כבר סך של 500,000 ש"ח. ועוד הוא טוען כי בהתאם להסכם בינו לבין הנאמן, יתרת חבותו תסולק מתוך התמורה שתתקבל ממכירת נכס מקרקעין שבבעלות החברה מס' 4. בקשר לכך הוא מוסיף וטוען כי נכס המקרקעין נמכר ומן התמורה סולקה החבות לבעל המשכנתא (הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ) ואילו היתרה אמורה להשתלם למבקש ולמשיב 3.

המבקש משיב לתשובת הערב שלפי הסדר הנושים יתרת התמורה הצפויה מנכס המקרקעין הינה סכום שצריך להיווסף על הסכום של כ- 304,000 ש"ח ולכן עניין מכירת נכס המקרקעין אינו רלוונטי ואינו מהווה תשובה לבקשה.

שקלתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה שהדין הוא עם המבקש.

קודם שאנמק את המסקנה שהגעתי אליה אציין כי הסדר הנושים, כפי שאושר, לא כלל הוראות מפורטות בנוגע לתשלומי תרומת הבעלים. בסעיף 13.ג. של הסדר הנושים נאמר ש" העמדת  תרומת הבעלים תעשה על פי דרישת הנאמן ותנאי הבנקים הנושים, כמפורט במכתביהם, וככל שיידרש להשלמת הסדר הנושים". בסעיף 9.ב. נקבע ש" תרומת נוספת על הבעלים שתגיע ממקורות עצמאיים בסכום שיידרש להשלמת הסדר החוב ועד לסך של  כ- 670 אלפי ש"ח" ובסעיף 9.ג. נקבע כי יתרת התמורה שתתקבל ממכירת נכס המקרקעין, לאחר סילוק חוב המשכנתא תשמש גם היא כתרומה להסדר הנושים. יוצא שבהסדר הנושים לא נאמר כי על הערב לשלם למבקש סכום של  304,000 ש"ח ולכאורה ניתן היה לקבוע שכאשר חבות זו לא פורטה בהצעת ההסדר שקיבלה תוקף של פסק דין, אין מקום להיעתר לבקשה.

לעומת זאת, בתשובת הערב אין הכחשה של טענת המבקש בקשר לסכום שאותו על הערב לשלם כנטען בבקשה אלא שהוא טוען (בסעיף 10 של התשובה) שהבקשה מקדימה את זמנה. זאת מפני שמתוך סכום תרומת בעלים של 670,000 ש"ח שולם כבר סכום של 500,000 ש"ח כחלק מן התמורה שהתקבלה בהסדר הנושים של חברה מס' 2 (ענבר עיבודי מתכות בע"מ), ולאחר שיבוצעו פעולות קיזוז הפסדים מול חבות המס הנובעת מן המחירון ויבוטלו חיובי ארנונה כלפי עיריית עכו, צפויה להיוותר בידיו של הערב יתרה בסכום של 150,000 ש"ח שאף אותה הוא יתרום להסדר. הערב מוסיף וטוען כי יש להביא בחשבון גם את ויתורו על משכורת בגין פעילותו הנמרצת בסיוע לנאמן בכל הנוגע למימוש נכס המקרקעין ומכירת שאר נכסי החברות. הערב מסכם את טענותיו (בסעיף 10 של התשובה) שהבקשה מקדימה את זמנה, שכן הוא עומד במלוא התחייבויותיו כלפי המבקש לפי הסדר הנושים.

לטענות הערב אין בסיס מספיק. סעיף 14 של הסדר הנושים מלמד שיש ממש בטענת המבקש שהסכום של 670,000 ש"ח המהווה את תרומת הבעלים להסדר הוא נוסף על סכום שהתקבל ממכירת נכס המקרקעין ולכן טענותיו של הערב בנוגע לתמורה הצפויה ממכירה זו אינן רלוונטיות. בה במידה גם אין רלוונטיות לעובדה שסכום של 500,000 ש"ח - מתוך הסכום הכולל של תרומת הבעלים בסך 670,000 ש"ח - צפוי להתקבל במסגרת הסדר הנושים של החברה מס' 2, שאושר בנפרד.  לכך אפשר להוסיף כי במכתבו מיום 26/12/11 של הנאמן (נספח א' לבקשה) צוין כי הערב טרם שילם סכום כלשהו לקופת ההסדר.

לכן כאשר המבקש טוען, והטענה איננה מוכחשת,  שבמסגרת הסדר הנושים היה על הערב לשלם לו סכום של כ - 304,000 ש"ח, וכאשר הוא מוסיף וטוען שעד כה לא שולם לו סכום כלשהו, אין מנוס מן המסקנה שיש בסיס לטענת המבקש וממילא שיש להורות על ביטול ההפטר שניתן לערב בגדר הסדר הנושים, וכך אני מורה.

הערב ישלם למבקש שכר טרחת עורכי דין בסכום של 5,000 ש"ח. 

ניתנה היום,  ג'  אדר תשע"ב, 26 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי: אורלי גבע