1. בבקשה 27 עתרו המבקשים להורות לנאמן לעמוד בהתחייבויות על פי חוזה השכירות שנעשה בינם לבין החברה ביום 5/7/04 - לתשלום דמי השכירות במועדם; לחלופין להורות לו לפעול לפינוי המושכר ולהשבת מצב המושכר לקדמותו. בבקשה 29 - עתרו המבקשים להורות לנאמן לעמוד בכל ההתחייבויות על פי חוזה השכירות האמור לאחר שהנאמן לא מסר תגובה בבקשה 27.
בקשה 31 - הינה בקשת הנאמן להשתחרר מחוזה השכירות בשל היותו "נכס מכביד" בהתאם לסעיפים 360-365 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג- 1983 (להלן - הפקודה). בקשה 31 תכונה להלן : בקשת הנאמן.
2. ביום 5/7/04, הרבה לפני שהחברה נקלעה לקשיים, נחתם בין המבקשים לחברה חוזה שכירות ביחס לנכס מקרקעין ברחוב קציר בפתח תקווה (נספח א' לבקשה 27, להלן - החוזה והנכס בהתאמה), בו הופעלה נקודת שיווק קמעונאית של החברה.
מן החוזה עולה כי הנכס הורכב משלוש חנויות נפרדות אשר החברה קיבלה את אישור המבקשים לאחדן לחלל אחד בכפוף להתחייבותה להשיב את הנכס לקדמותו על חשבונה עם פינוי הנכס בתום תקופת השכירות או עם ביטול החוזה (ס' 13.1 ונספח א' לחוזה).
תקופת השכירות היסודית עמדה על שנתיים ובנוסף נקבעו חמש תקופות אופציה בנות שנתיים האחת שמימושן נעשה אוטומטית אלא אם הודיעה החברה, בכתב, 90 יום לפני תום תקופת השכירות שאין בכוונתה לחדש את החוזה. עוד כלל החוזה הוראות באשר להשבת הנכס לקדמותו על כל היבטיו, לשמירה על תקינות הנכס, לתשלום דמי השכירות ולאופן הצמדתם.
דמי השכירות הקבועים בחוזה השכירות עמדו על סך 4,100$ בתוספת מע"מ . בסעיף 4.3 לחוזה השכירות נקבע מנגנון מובנה של העלאת דמי השכירות באופן מצטבר בשיעור של 5% מדמי תקופת האופציה ביחס להעלאה המצטברת בתקופה הקודמת.
כתוצאה מכך, עמדו דמי השכירות החודשיים בהם חוייבה החברה, במחצית הראשונה של שנת 2011, גם שעה שהנכס עמד ריק, על סכום של 29,180 ש"ח (כולל מע"מ) מידי חודש בחודשו.
3. כמתואר בדו"ח הנאמן, בטרם נקלעה החברה להליכי כינוס נכסים, היתה מדיניות ההפעלה שלה, הפעלה עצמאית של נקודות שיווק קמעונאיות. החל מ-1/5/08 הועבר אף הנכס להפעלת מפעיל עצמאי. המפעיל הראשון נתקל בקשיים מרובים וספג הפסדים, נטש את הנכס בגין אי כדאיות ההפעלה. תחתיו בא מפעיל חלופי. אף הוא נטש את הנכס לאחר שנואש מהפעלתה.
4. ביום 16/7/09 ניתן צו הקפאת הליכים ורו"ח חרדון מונה כנאמן. לאחר מו"מ ארוך ומורכב שניהל הנאמן עם קבוצות הנושים השונות, הושג הסדר נושים שקיבל תוקף פסק דין ביום 15/6/10.
בין לבין, בהתאם למנגנון הקבוע בחוזה, מומשה באופן אוטומטי ביום 25/6/10, תקופת האופציה השלישית בחוזה העתידה מסתיימת ביום 24/6/12.
5. עם כניסתו של הנאמן לתפקידו החל למפות את הסכמי השכירות של החברה ברחבי הארץ. בכל חידוש של תקופת שכירות התנה הנאמן את החידוש בהוראה חוזית מפורשת על פיה הארכת התקופה מותנית בהמשך תפעול החברה בכלל ונקודת השיווק הקמעונאית בפרט.
לטענת הנאמן לא היה מודע כלל לעובדה שתקופת השכירות הוארכה באופן אוטומטי בחודש יוני 2010 לשנתיים ימים עד חודש יוני 2012.
6. ביום 11/11/10, הודיע הנאמן למבקשים, בכתב, על כוונת החברה לסיים החוזה בתאריך 31/12/10 (נספח 3 לבקשה 31). עוד ציין בהודעתו, כי החוזה חודש ללא ידיעתו ובניגוד לכוונתו בשים לב לכך שהנכס הסב לחברה הפסדים כספיים ולמחויבותו כלפי נושי החברה ובית המשפט, למנוע גרימת נזק לחברה. בהתאם להודעה, הופסקה פעילות החברה בנכס ביום 31/12/10. מאז ה-1/1/11 עומד הנכס סגור.
7. לטענת הנאמן, בחר להסדיר את המחלוקת עם המבקשים מחוץ לכתלי ביהמ"ש, שילם להם סכום השווה ל-6 חודשי שכירות מלאים, על מנת שבתקופה זו יהיה סיפק בידיהם לאתר שוכר חלופי לנכס. מדובר בתשלום של כ-175,000 ש"ח השקול לסכום חוב בר תביעה בהיקף של כ-525,000 ש"ח לפי שיעור הפירעון של 33% מהחוב.
הנאמן מתאר כי מיד ובסמוך לתום התקופה בה הודיע הנאמן כי לא ישולמו דמי השכירות, הוגשה בקשה 27 ולאור סירובו של הנאמן לביצוע תיקונים להשבת המצב לקדמותו ולחלופין לשלם להם סכום נוסף של 200,000 ש"ח לצורך כך. בסוף חודש יוני 2011 הוצא ציוד המאפייה שנותר בנכס.
8. הנאמן עותר להכריז על החוזה כ"נכס מכביד" נוכח ההפסדים שהסב ועלול להמשיך להסב לחברה ובשל הפגיעה שתגרם לכלל הנושים בהשוואה לזו שתגרם למבקשים באם לא תתקבל בקשתו.
נטען שהסכום ששולם למבקשים בשנת 2011, בסך כ-175,000, השווה ערך לדמי שכירות מלאים בנכס למשך חצי שנה, היווה פיצוי צודק והולם בנסיבות העניין. הנאמן מבקש ליתן משקל לכך שעמד לרשות המבקשים פרק זמן מספיק לכך ממועד הודעתו; בהתאם להסדר הנושים ובשים לב לשיעור הפיצוי הנתבע אף עלולה לאיין את הסדר הנושים; הסכום ששולם למבקשים, המהווה כשישית מרווחי החברה במחצית הראשונה של שנת 2011, שקול לפיצוי בשיעור של 500,000 ש"ח בהתאם להסדר הנושים.
9. המבקשים עותרים לאכיפת החוזה ולחלופין לפינוי הנכס לאחר השבת הנכס לקדמותו ולתשלום דמי השכירות עד לסיום תקופת החוזה או עד מציאת דייר חלופי. בתגובה לבקשת הנאמן, טוענים המבקשים כי לא ניתן לקבוע שהחוזה הינו "נכס מכביד" רטרואקטיבית, לאחר שהחוזה הופסק באופן חד צדדי על ידי הנאמן ובעוד חלק מציוד החברה נותר בנכס. עוד נטען, כי הסכום ששולם ע"י הנאמן, במחצית הראשונה של שנת 2011, מהווה דמי שכירות ולא פיצוי. באשר למעמד נשייתם, נטען כי החוב כלפיהם זוכה למעמד מועדף של הוצאות ההקפאה, שכן החוזה עמם חודש בעקבות התחייבות שנטל על עצמו הנאמן.
10. סמכות הוויתור על "נכס מכביד" כהגדרתו בסעיף 360 לפקודה מותנית באישור בית המשפט - אישור זה אינו ניתן כעניין שבשגרה. הקביעה כי חוזה בו התקשרה החברה בפירוק מהווה "נכס מכביד", תיעשה מקום בו הוכח שהחוזה מסב לה הפסדים העלולים להגדיל באופן בלתי סביר את מצבת חובותיה עד כדי הכבדה על קופת הפירוק.