החלטה בתיק פר"ק 1057-07-12

הקדמה :

במסגרת החלטה זו נדרשת הכרעתי במספר סוגיות השנויות במחלוקת בין הצדדים: תחילה, יש להכריע בבקשת מפרק קלרין (בקשה מס' 37) ובבקשת וועד הדיירים (בקשה מס' 29) לביטול הסדר הפשרה שגובש; במקביל לכך, יש להכריע בבקשת מפרק קלרין לבטל את מינויו של עו"ד לדרמן כמפרק א.צ.ט ומינוי מפרק אחר תחתיו; לאחר הכרעות אלה וככל שיוחלט כי יש לדחות את הבקשות, ובתוך כך להותיר את הפשרה שהושגה על מכונה וכן להותיר את מינויו של עו"ד לדרמן כמפרק א.צ.ט, כי אז לא נותר אלא להכריע בשתי סוגיות עיקריות שנותרו במחלוקת בין מפרק קלרין לבין מפרק א.צ.ט - סוגיית מספר הדירות שיש להותיר בידי מפרק קלרין וסוגיית החבות בארנונה - שני עניינים שעל פי הסכמת המפרקים בהסדר הפשרה האמור הועברו להכרעת מותב זה על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

לאחר שהתקיימו מספר דיונים בתיק זה ונשמעה היטב עמדת הצדדים ביחס לכל אחד מהנושאים המפורטים לעיל, הן בעל פה והן בכתב, ולאחר שבית משפט זה נתבקש על ידי מפרק קלרין למסור את הכרעתו ולחדול ממאמציו להוביל את הצדדים המעורבים להסדר כולל, הגיעה העת להכרעה.

בקשת מפרק קלרין ונציגות הבית לביטול הסדר הפשרה שגובש :

תיק זה תחילתו בבקשה לפירוק חברה, שהגישה עליזה קזצ'קוב, שהנה על פי הנטען נושה בחברת א.צ.ט ובעלת מניות בה. במקביל לבקשת הפירוק, הגישה הגב' קזצ'קוב בקשה למינוי מפרק זמני לחברת א.צ.ט.

ביום 18/10/12 ניתן צו פירוק זמני נגד א.צ.ט ועו"ד עמית לדרמן מונה כמפרק זמני של החברה, עד להכרעת אסיפת הנושים לגבי זהותו של המפרק הקבוע.

ביום 9/6/13 ניתן צו פירוק נגד חברת א.צ.ט ועו"ד לדרמן מונה למנהל מיוחד בחברה.

במקביל לתיק זה מתנהל מזה שנים ארוכות תיק פירוק נגד חברת קלרין בבית המשפט המחוזי בת"א, כאשר בין שתי החברות א.צ.ט וקלרין קיימות מחלוקות רבות.

במהלך הישיבה שהתקיימה לפני ביום 14/1/14 העלו הצדדים באריכות את טענותיהם ביחס למחלוקות שהתגלעו ביניהם. בסיומה של אותה ישיבה קיימתי בלשכתי דיון במעמד עו"ד ארז - מפרק קלרין - ועו"ד לדרמן - מפרק א.צ.ט - ובסיומו הגיעו שני המפרקים להסדר פשרה לסילוק המחלוקות בין קלרין לבין א.צ.ט, הכולל מחיקת הערעורים שהוגשו על ידי א.צ.ט לבית המשפט העליון והסמכת בית משפט זה להכריע בשני עניינים נוספים (נושא הדירות הנוספות שיש להעביר למפרק קלרין ונושא הארנונה) על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.

באותו מעמד ביקשו עורכי הדין ארז ולדרמן כי בית המשפט יקבע דיון דחוף לאישור הסדר הפשרה במעמד כל הצדדים המעורבים.

עוד הצהיר עו"ד ארז כי לאחר שהושג בין הצדדים אותו הסדר פשרה המגלם הסכמות עקרונית, הוא מותיר את עניין מינויו של עו"ד לדרמן כמפרק קבוע של א.צ.ט לשיקול דעתו של בית המשפט ומסיר את התנגדותו למינויו כמפרק קבוע.

במהלך שתי הישיבות שלאחר אותו הסדר פשרה ניסה בית משפט זה בכל מאודו להוביל מהלך להסדר כולל בין כל הנוגעים בדבר, כך שהסדר הפשרה שהושג בין שני המפרקים יחול גם על נציגות הבית ובעל המניות בחברת א.צ.ט, נחום טובי.

מאמצי בית המשפט להוביל לפשרה כוללת נעשו בעיקר הואיל ומדובר בהסדר ראוי שיש בו כדי להועיל לכלל הגורמים המעורבים, כפי שטרחו עו"ד ארז ועו"ד לדרמן להבהיר היטב במעמד הדיון לפניי מיום 21/1/14. 

מלבד טיעוני הצדדים על אודות כדאיותו של ההסדר לכלל המעורבים, כפי שהובהרו בדיון לפניי, מצאתי להוסיף כי הסדר זה לא רק שמשרת את טובת הגורמים השונים המעורבים בהליך הפירוק של א.צ.ט (בעלי מניות, החברה, נושי החברה ודיירי הבניין) אלא יש בו גם כדי להביא לחיסכון בזמן ובמשאבים, הן של הצדדים המעורבים בהליך הפירוק והן של בית המשפט. מיקוד האנרגיה ביישום הפשרה שהושגה במקום בזבוז זמן ומשאבים נוספים על ניהול הליכים משפטיים, יש בו כדי להביא להפסקת השחיקה בערך הפרויקט ובנכסי החברות שבפירוק ואף להשאת ערך הפרויקט כולו.

בסופו של דבר הודיע ב"כ נציגות הבית כי הוא מסכים להסדר הפשרה, בהסתייגויות מסוימות, כמפורט במכתבו מיום 22/1/14 שצורף כנספח 1 לטיעון מטעם מפרק א.צ.ט אשר הוגש לתיק בית המשפט ביום 26/1/14. להסתייגויות אלה אתייחס בהמשך ביתר פירוט.

בעל המניות, נחום טובי, הודיע כי הוא זקוק לשהות על מנת לשקול את הסדר הפשרה, ולבסוף הודיע כי הוא מבקש להחריגו מגדרי ההסדר, תוך שמירה על זכותו להגיש תביעה כנגד מפרק קלרין, כפי שימצא לנכון.

כאן המקום לציין כי במהלך הדיון שהתקיים לפני ביום 21/1/14 הסכים מפרק קלרין להחרגת בעל המניות טובי מהסדר הפשרה האמור, כפי שיפורט בהמשך.

אקדים אחרית לראשית ואבהיר כבר כעת כי לאחר איזון ושקילה החלטתי לאשר את הסדר הפשרה שהושג בין מפרק קלרין למפרק א.צ.ט ולתת לו תוקף של החלטה שיפוטית, תוך אימוץ הסתייגויות נציגות הבית, בשינויים מסוימים, ותוך החרגת בעל המניות טובי מההסדר. תוצאה זו תואמת את הסכמות הצדדים בכלל ואת הסכמות המפרטים בפרט.

אם בתיקי חדלות פירעון "רגילים" נדרשת, כדבר שבשגרה, עבודה מאומצת ומהירה מצד כל הגורמים המעורבים, ובעיקר מצדו של המפרק, הרי שבתיק זה הדברים אינם שונים, ואף נכונים ביתר שאת. מורכבותו של תיק זה אינה נעוצה רק בעובדה שקיימות לא מעט סוגיות ומחלוקות שבהן יש להכריע, אלא גם בעובדה שלמעשה מדובר בשני תיקים מקבילים המתנהלים בבתי משפט שונים, כאשר ביניהם נקודות מפגש רבות, שעשויות להוביל לעימותים חזיתיים בין האינטרסים של חברת א.צ.ט לבין האינטרסים של קלרין. המחלוקות בתיק זה ובתיק המקביל בעניינה של חברת קלרין, חלקן סבוכות יותר וחלקן פחות, אף מתבררות בימים אלה בבית המשפט העליון. בנוסף למורכבות התיק, יש להדגיש גם את סד הזמנים הקצר העומד לרשות כל הגורמים המעורבים, בעיקר משום שדחייה ממושכת עלולה לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולשחיקה משמעותית בערך הדירות שבפרויקט.