1. זוהי בקשה למתן הוראות, בה עותרים המבקשים- ששה מנושי חברת רושרוש מ.פ בניין ופיתוח בע"מ, ( בהסדר נושים ), עובדיה לשעבר ( להלן: "המבקשים" ), להורות על ביטול ניכוי שכ"ט רו"ח רענן רוזנטל - הנאמן ( להלן : "הנאמן" ), ולחילופין, להורות על ביטול הסדר הנושים עקב ניכוי שכ"ט נאמן.
2. יצוין, כי המבקשים הגישו, ביום 6/9/10, בקשה לביטול הסדר הנושים ( בקשה מס' 101) במסגרתה טענו לעיכובים חוזרים ונשנים, בהעברת התשלומים להם הם זכאים עפ"י הסדר הנושים. עוד טענו המבקשים באותה בקשה, כי הנאמן ניכה מהסכום המגיע להם סכומים בגין שכר טרחתו, דבר שהם מתנגדים לו, כשלטענתם, כאשר הסכימו להסדר, לא נאמר להם כי מהסכומים שיקבלו ינוכה שכר טרחה של הנאמן.
3. בהחלטה מיום 26/10/10, אשר ניתנה במספר בקשות, שעניינן כולן ביטול הסדר הנושים, ובינם בקשה 101, דחה ביהמ"ש את בקשת המבקשים לביטול הסדר נושים - בקשה 101.
המבקשים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו ( רע"א 8632/10 ), בה השיגו על כך שבהחלטה הנ"ל מיום 26/10/10, לא התייחס ביהמ"ש לחלק בבקשתם, שעניינו ניכוי שכר טרחת הנאמן מהתשלומים המגיעים להם.
4. בקשת רשות הערעור נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון, בהחלטה, מיום 17/12/10. ביהמ"ש העליון קבע בס' 5 להחלטתו, כי אין מקום להכרעה לגופו של עניין בנושא שכר טרחת הנאמן, שכלל לא נידון בהחלטת הערכאה הדיונית, בביהמ"ש העליון במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור. בפני המבקשים פתוחה הדרך לפנות לביהמ"ש המחוזי בבקשה מתאימה, לשם מתן הכרעה בסוגיית ניכוי שכר טרחת הנאמן מן התשלומים המשולמים להם. עפ"י החלטת ביהמ"ש העליון, עומדת לרשות המבקשים אפשרות נוספת והיא, להביע עמדתם בנושא במסגרת הבקשה שמתעתד הנאמן להגיש, לאישור שכר טרחתו.
5. בעקבות החלטה זו של ביהמ"ש העליון, הוגשה הבקשה דנן. בבקשתם חזרו המבקשים על טענתם, לפיה יש לבטל את הסדר הנושים, בשל ניכוי שכר טרחת הנאמן מהתשלומים המגיעים להם, על אף שבקשתם בעניין זה נדחתה, ובקשת רשות ערעור שהוגשה על ידם לביהמ"ש העליון, נדחתה בעניין זה. לטענתם, שליחי החברה אשר התחננו בפניהם שלא להתנגד להסדר, לא הודיעו להם, כי מהסכומים שיקבלו במסגרת הסדר הנושים, ינוכה שכר טרחה של הנאמן. לטענתם, אילו ידעו זאת, הם היו מתנגדים להסדר.
עוד טענו המבקשים, כי הנאמן אינו רשאי לנכות סכומים בגין שכר טרחה, ללא שקיבל את אישור ביהמ"ש לתשלום שכר טרחה. מעבר לכך, הרי בהתאם לאמור בהסדר הנושים, שכרו של הנאמן יקבע עפ"י התקנות, כאשר בכל הנוגע לעובדים, קובעת תקנה 9א לתקנות החברות ( כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם ) התשמ"א 1981 ( להלן: "התקנות" ), שכר הנאמן עומד על 213 ש"ח בגין בדיקת חוב של עובדים.
טענות הנאמן
6. בתגובתו לבקשה טען הנאמן, כי אין כל קשר בין ניכוי שכר טרחה לביטול הסדר הנושים. עוד טען, כי המבקשים הביעו הסכמתם להסדר, וחזקה עליהם כי בטרם נתנו הסכמתם, הם עברו על הוראות ההסדר, ובינן ההוראה בעניין שכר טרחת הנאמן.
7. הנאמן הוסיף וטען, כי תקנה 9א' לתקנות הנ"ל רלוונטית בהליכי פירוק, ולא בהליכי פשרה והסדר כבמקרה דנן. התקנות הרלוונטית לקביעת שכר טרחת הנאמן בהליך הסדר, הינן תקנה 7 ו-8 לתקנות.
הנאמן הבהיר, כי הכספים אותם ניכה מהתשלומים המגיעים למבקשים, הופקדו בקופת הנאמן, ולא נמשכו בפועל על ידו, וכי כספים אלה או חלקם ימשכו על ידו, רק לאחר שביהמ"ש יקבע שכר טרחתו ובהתאם למה שיקבע.
הכרעה
8. כפי שעולה מהבקשה, בפי המבקשים שתי טענות מרכזיות;
האחת- העובדה כי שכרו של הנאמן ינוכה מהתשלומים שיקבלו הנושים עפ"י ההסדר, הועלמה מעיניהם, ואילו ידעו אודותיה הם היו מתנגדים להסדר.
השניה, שכרו של הנאמן הינו לפי תקנה 9א לתקנות.
9. באשר לטענה הראשונה, יצוין תחילה, כי לא היה מקום לכך שהמבקשים יחזרו ויעתרו לסעד של ביטול הסדר הנושים בשל ניכוי שכר טרחה ע"י הנאמן, שכן בקשתם הקודמת בעניין זה נדחתה ובקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים לביהמ"ש העליון , בהקשר זה, אף היא נדחתה. מכל מקום, מסכים אני עם טענת הנאמן, כי אין קשר בין ניכוי שכר טרחה ע"י הנאמן לביטול הסדר הנושים, וככל שהנאמן מנכה שכר שלא כדין, תרופתם של המבקשים הינה סעד של איסור ניכוי והשבה לסכום שניכה.
לגופו של עניין - הסדר הנושים אושר ביום 14/1/09, והמבקשים לא התנגדו לו. בס' 13.9 להסדר נקבע:
"
שכ"ט הנאמן - כל נושי החברה ישאו בשכר טרחת הנאמן, אשר ייקבע בהתאם לתקנות החברות ( כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם ), תשמ"א -1981, בתוספת מאמץ, כפי שאושר על ידי בית המשפט לבקשת הנאמן. שכר טרחת הנאמן, בתוספת מע"מ, יופחת מהתשלום הראשון שישולם לכל נושה על פי הסדר זה פרו-רטה. שכר טרחת הנאמן יהיה כפוף לאישור בית המשפט
."
עינינו הרואות, כי בהסדר הנושים נכללה הוראה מפורשת לפיה, כל נושי החברה ישאו בשכר טרחת הנאמן. טענת המבקשים כי לא ידעו על הוראה זו, אינה טענה, וחזקה עליהם כי עיינו בהוראות ההסדר לו הסכנמו, ואם אכן לא עיינו ולא ידעו על כך, אין להם אלא להלין על עצמם. הדברים נאמרים ביתר שאת נוכח העובדה כי המבקשים מיוצגים ע"י עו"ד.
10. טענתם השניה של המבקשים, לפיה שכרו של הנאמן הינו לכל היותר כקבוע בתקנה 9א' לתקנות, גם היא דינה להידחות.
הסעיפים הרלוונטיים לקביעת שכרו של הנאמן בהליך פשרה והסדר, הם 7,8 ו- 8א' לתקנות הנ"ל, ולא 9א'. תקנה 9א'