החלטה בתיק פמ"ר 212-12-12

מבוא

בתאריך 3.12.12 הגישה המבקשת בקשה לאישור פסילה בת 5 שנים שהוטלה ע"י משרד הרישוי ביום 14.12.12, בהתאם לסעיף 56 לפקודה.

ביום 12.12.12 קבעתי דיון במעמד הצדדים, כמו כן הוריתי כי החלטת משרד הרישוי בדבר פסילת רשיונו של המשיב תשאר בתוקף עד החלטה אחרת.

בשל טעות במזכירות ביהמ"ש לא נשלחה החלטה זו לצדדים, ועל כן נקבע דיון נוסף ליום 21.1.13.

במקביל, בתאריך 12.12.12, הגיש המשיב לבימ"ש השלום לתעבורה בחדרה, באמצעות בא כוחו, בקשה לביטול אותה פסילה.

משהובא לידיעת ב"כ המשיב כי ההליך הנוכחי מתקיים בבימ"ש זה, בקש לאחד הדיון בשתי הבקשות, וכך נעשה.

בנסיבות אלה, אתייחס לטענותיו של המבקש שם, כנטענות על ידו כמשיב כאן.

טיעוני הצדדים

המבקשת בקשה לאשר את פסילת רשיונו של המשיב, שנעשתה ע"י משרד הרישוי, בהתאם לסעיף 56 לפקודה, ולתקנה 212ב לתקנות התעבורה. לטעמה, מסוכנותו של המשיב גבוהה ויש לקיים את החלטת משרד הרישוי ולדחות את בקשתו של המשיב, שהוגשה מלכתחילה לביהמ"ש בחדרה.

עוד טענה המבקשת כי השימוע שנערך למשיב היה ארוך וממצה, נלקחו בחשבון כל טענותיו של הנהג ונשמע גם קצין הבטיחות של החברה בה עובד.

בבקשתו שבכתב, ובטיעוניו לפניי, העלה ב"כ המשיב טענות רבות שעיקרן ניתן לחלוקה לארבעה ראשים כלהלן:

·        הפן הענייני

לא ניתן משקל מספיק לעובדה כי רשיונו של המשיב הינו מקור פרנסתו, לא היתה התייחסות לשאלת מסוכנותו של המשיב וההחלטה לא נומקה.

חלק מהעבירות שביצע המשיב אינן מלוות בניקוד, ומכאן שהן עבירות קלות. חלקן קשור לתקינות הרכב ואינן בשליטתו אלא בשליטת החברה בה עובד, וקצין הבטיחות של החברה התחמק מאחריות במהלך השימוע.

·        הפן המנהלי

לא הותר למשיב להיות מיוצג בשימוע, ובקשתו של המשיב להיות מיוצג נדחתה. כמו כן, לא הותר לו להגיש מסמכים התומכים בטענותיו ביחס לאי ידיעתו על ליקויים ברכב וחוסר שליטה בענין זה.

·        תוקף תקנה 212ב

ב"כ המשיב סקר באריכות את המסגרת הנורמטיבית, הסמכות הנובעת ממנה, תכליתה, פרשנותה הראויה לטעמו ומקורותיה בחוק ובפסיקה. מסקנתו העיקרית היא כי תקנה 212ב נעדרת תוקף חוקי, משום שהותקנה מבלי שהמחוקק הסמיך את מחוקק המשנה להתקינה. תוצאה נוספת הינה שקול דעת מצומצם ביותר למשרד הרישוי או כלשונו ל"פקיד הפוסל", המתפקד כ"טייס אוטומטי".

·        פסיקה