אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פח 7028/08

החלטה בתיק פח 7028/08

תאריך פרסום : 01/06/2009 | גרסת הדפסה
פ"ח
בית המשפט המחוזי חיפה
7028-08
17/04/2008
בפני השופט:
1. י. אלרון [אב"ד]
2. כ. סעב
3. מ. גלעד


- נגד -
התובע:
קרן סרנקו
הנתבע:
מדינת ישראל

עניינה של החלטה זו בקשה שהוגשה מטעם ב"כ הנאשמת 4 והנושאת את הכותרת  "בקשה לביטול כתב אישום" (להלן: "הבקשה").

בנימוקי הבקשה ציין ב"כ הנאשמת 4 כי יש לבטל את כתב האישום נגד מרשתו בטענה כי כתב האישום מייחס לה עבירות אלימות כנגד שוטרים וכי לא נתקבל "אישור שפיטה" ממח"ש.

בקליפת אגוז נטען, כי הנאשמת 4, במהלך חקירתה בגין החשדות נשוא האישומים נגדה, התלוננה על אלימות השוטרים כלפיה, ומכך, נאלצה להתגונן מפניהם ובכלל זה, ע"י שימוש בכוח מצידה.

עוד נטען כי, על אף שהיחידה החוקרת העבירה כנדרש את תלונתה ואת חומר החקירה שנאסף למח"ש, הרי זו האחרונה לא חקרה בעניין, וממילא לא נתנה לרשויות התביעה "אישור שפיטה" בקשר לנאשמת 4.

את יתדותיו סומך ב"כ הנאשמת 4 בעיקר באמור בפרק 7 לפקודות המטה הארצי 06.08.03 שכותרתן:

בסעיף ב(2) לפרק 7 הנ"ל נאמר:

" התובע המשטרתי יעכב את הטיפול בתיק ואת ההחלטה בו עד שהחלטת מח"ש תובא לידיעתו...".

כן מוסיף ב"כ הנאשמת  4, כי פקודות המשטרה הנ"ל מבוססות על הנחיית פרקליטת המדינה (הגב' דורית בייניש - כתוארה אז) משנת 1993.

הוסיף וטען ב"כ הנאשמת 4 כי העמדתה לדין בגין אישומים של תקיפת שוטרים - כאשר תלונתה כנגד השוטרים כלל לא נחקרה במח"ש ואף לא ניתן ע"י מח"ש "אישור שפיטה" בעניינה - הינה בלתי ראויה, וכי: " הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". (סעיף 149(10)  לחסד"פ), ומן הראוי לבטלו.

למעשה, עותר ב"כ הנאשמת 4 לביטול כתב האישום בשל "הגנה מן הצדק". הרציונאל העומד -  כך לטענת ב"כ הנאשמת 4 - מאחורי הדרישה "לאישור שפיטה" ע"י מח"ש, ולביטול כתב האישום בהעדרו, נובע מחובתה הכללית של המשטרה לחקור ולברר את גרסתו של החשוד ולא להאשימו בטרם נבדקה טענתו בדבר אלימות השוטרים תוך העדפה, מיניה וביה, של טענות השוטרים ללא בדיקת וחקירת טענות החשוד ותוך העדפת מעמדו של השוטר על פני זה של האזרח באופן שרירותי.

נראה כי לעמדת ב"כ  הנאשמת 4, אמור מעתה; בכל מקרה של חשד לתקיפת שוטרים, ותהא זו חמורה ככל שתהייה, ואולי אף אם השוטר שוכב פצוע בביה"ח, די בכך שהחשוד יטען לאלימות השוטרים כלפיו, בכדי לעכב את הגשת האישום נגד החשוד ואם הוגש, לבטלו, עד לסיום חקירת מח"ש בעניין, גם אם זו מסובכת, מורכבת ותארך ימים רבים.

אנו סבורים כי צודקת באת כח המשיבה בעמדתה שיש לדחות את הבקשה מן הנימוקים הבאים:

א.         אין כל הוראת חוק המחייבת את בית המשפט לבטל אישום בתקיפת שוטרים ללא "אישור שפיטה" ממח"ש. פקודות המטה הארצי מחייבות את המשטרה.

מיותר לומר כי אין בית המשפט יכול לכפוף סדרי עבודתו לאלה של המחלקה לחקירת שוטרים ולהמתין עד אשר, במסגרת העומס המוטל עליו, תסיים חקירתה בקשר לתלונה נגד שוטרים, מורכבת ומסובכת ככל שתהיה.

איננו סבורים כי קיימת הצדקה לביטול כתב האישום משהוגש (כשפרקליטות המחוז החליטה לאחר בחינת חומר הראיות כי יש להגישו וזאת לאור קיומן של ראיות לכאורה נגד הנאשם, על פי שיטתה), רק מכיוון שהמחלקה לחקירות שוטרים לא סיפקה "אישור שפיטה".

ב.         מקובלת עלינו טענת ב"כ המשיבה שגם אם תאמר שפקודות המשטרה, מחייבות את בית המשפט, ואין הדבר כך , הרי שהן מכוונות רק כלפי תובע משטרתי . ההבחנה בין תובע משטרתי לבין פרקליט הינה מהותית והיררכית מבחינה מקצועית.

            משבדק פרקליט מפרקליטות המחוז, המשמש כפרקליט שמגיש כתבי אישום גם בתיקים שנחקרו ע"י מח"ש, (לפי שיקול דעתו ולא לפי החלטה של מח"ש) את חומר החקירה, והחליט להגיש כתב אישום, יהיה זה בלתי ראוי להמתין לסיום חקירת מח"ש שתמליץ לפרקליטות אם להגיש אישום, והדבר יוחלט ע"י פרקליט.

בנוסף לאמור לעיל, איננו  סבורים כי יש לקבל את עמדת ב"כ המבקשת זאת מאחר והינה מנוגדת לאינטרס הציבורי של קיומם של ההליכים הפליליים באלימות חמורה בכלל ובאלימות כלפי שוטרים בפרט, בהקדם ככל שניתן.

ג.          בסופו של יום, החלטת מח"ש ליתן או לא ליתן אישור שפיטה בעניינו של חשוד עצור בקשר לתקיפת שוטרים, נעשית על פי חומר החקירה הקיים וזאת מבלי להמתין לסיום חקירת מח"ש, שעלולה לעיתים להתארך. כך גם עושה פרקליט הבוחן את חומר הראיות הלכאורי בטרם יתן החלטתו באם להגיש כתב אישום, אם לאו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ