החלטה בתיק פח 4072/07

בפני בקשה למעצרו של המשיב (להלן: גם " הנאשם"), עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פשע חמור 4072/07 בבית המשפט המחוזי בחיפה, זאת לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: " חוק המעצרים").

כנגד המשיב הוגש כתב אישום שיחס לו ביצוע העבירות הבאות: חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1)(3)(6) בצירוף סעיף 20 (ג)(2), היזק בחומר נפץ, עבירה לפי סעיף 454 ועבירות בנשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144 (א) בצירוף (ג)(3) הכללחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: " חוק העונשין").

ואלו הן העובדות שעומדות בבסיס כתב האישום:

ביום 25/11/07 התפתח וויכוח בין הנאשם לבין שלושת דודיו מצד אימו. במהלך הויכוח זרק הנאשם אבנים לעבר דודיו ולאחר מכן ניגש לקיר שליד ביתו, והוציא מהאדמה מטען חבלה מאולתר (להלן, " המטען") וזרק אותו לעברם בכוונה לגרום להם חבלה, נכות או מום.

באותה העת, הלכו לתומם ברחוב מוחמד בין עלי עומר, ואשרף בן מוחמד בדראן (להלן, " הנפגעים") קרוב לחצר הבית של הנאשם, המטען נפל לידם וגרם לפציעתם. מוחמד, נפגע בידו הימנית ובירכו ואשרף נפצע בשיניו ובפניו. שניהם הובהלו לבית החולים ואושפזו למספר ימים. בנוסף גרם המטען לפגיעה ברכוש.

הסנגור המלומד לא חולק על קיומן של ראיות לכאורה, אם כי הוא טוען כי ייתכן ובסופו של יום יורשע הנאשם בעבירות פחות חמורות מאלו המיוחסות לו. כמו כן, הסנגור לא חלק גם על קיומה של עילת מעצר סטטוטורית ועיקר מאמציו וטענותיו מופנים לשחרור המשיב לחלופת מעצר. 

מנגד המבקשת טוענת שלאור חומרת המעשים והמסוכנות הנשקפת מן המשיב, יש להשאירו מאחורי סורג ובריח, כי אין בנמצא חלופה שבכוחה לאיין את מסוכנותו.

לאור גיל הנאשם ועברו הנקי הוריתי על הגשת תסקיר מעצר שיבחן את החלופות המוצעות ויעריך את מסוכנות המשיב.

ביום 8/1/08 הוגש תסקיר המעצר, שהתייחס ליכולותיו של המשיב ולמצבו המשפחתי ואשר התריע על סיכון להישנות המעשים וההתנהגות האלימה מצד המשיב. בתסקיר נקבע כי מדובר בסיכון גבוה היות והמשיב אינו יכול לנתב כעסיו לכיוונים פחות הרסניים וכן לאור העדר דמויות מחנכות בבית.

עוד נטען בתסקיר שמהמשיב ציין שיתקשה להסתדר במסגרת חוץ ביתית והיות ושירות המבחן לא ראה בחלופת המעצר בתוך הבית כאופציה טובה, הרי שמסקנתו היתה שלילית.

בדיון שהתקיים 10/1/08 ביקש ב"כ המשיב ששירות המבחן יגיש תסקיר מעצר משלים ובו יבחן חלופת מעצר בכפר נחף. המבקשת התנגדה וזאת לאור מסוכנות המשיב ולאור דחיית חלופת המעצר שהוצעה, חרף זאת נעתרתי לבקשה.

ביום 27/1/08 הוגש תסקיר מעצר משלים ובו נבחנה חלופת המעצר שהוצעה. שירות המבחן הגיע למסקנה שאכן מדובר בחלופה מתאימה וכי המפקחים המוצעים נמצאו ראויים לשמש ככאלה. הם מבינים ויודעים את תפקידם כמפקחים ומסוגלים להוות גורמים חינוכיים עבור המשיב.

יחד עם זאת, שירות המבחן חזר על הערכת הסיכון הגבוהה שתוארה בתסקיר הראשון ומכאן שהוא העלה את התלבטותו בבואו להמליץ על שחרור המשיב לחלופת מעצר ואף נמנעו ממתן המלצה חד משמעית. יחד עם זאת, לאור החלופה הראויה שהוצעה ומצבו של המשיב במעצר, הומלץ לשחררו למעצר בית באיזוק אלקטרוני.

בדיון שהתקיים ביום 28/1/08, חזרה המבקשת על בקשתה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים ולדעתה, אין חלופה שתאיין את מסוכנות המשיב. עוד הצביעה המבקשת על בעיות בחלופה שהוצעה, כגון העובדה שהמפקחת הנה אם לשישה ילדים.

מנגד ב"כ המשיב, ביקש לקבל את חלופת המעצר וזאת לאור ההתרשמות החיובית של שירות המבחן.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה, בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, בתסקירים וכן בפסיקה שהוגשה, החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על מעצר המשיב עד לתום ההליכים נגדו בתיק פלילי 4072/07 (מחוזי חיפה).

כאמור, ב"כ המשיב  אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה ואכן עיון בחומר החקירה ובסיכומי המאשימה, מראה שקיימות ראיות לכאורה למכביר שמהוות חומר גלם ראייתי שבסופו של יום יכול להביא להרשעת המשיב. יש לזכור כי בשלב זה של בחינת הראיות ועוצמתן די שיהיה מצוי בראיות לכאורה שהציגה המבקשת "...פוטנציאל ראייתי אשר בסיום המשפט יהא בכוחו להוכיח את אשמת הנאשם כנדרש במשפט פלילי.", בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראלפ"ד נ(2) 133, 148 (1996).

באשר לעילת המעצר, הרי שבעניינו של המשיב קיימת עילת מעצר סטטוטורית שנובעת מחזקת המסוכנות של המשיב, וזאת מכוח סעיף 21 (א)(1)(ג)(4) לחוק המעצרים. חזקה שלא נסתרה כלל וכלל, נהפוך הוא, התסקירים שהוגשו רק מחזקים זאת.

בבש"פ 7524/06 מרדכי נ' מדינת ישראל, (2006), סוקר המהלכים שעל ביהמ"ש לבחון, בבואו לדון בשלב השלישי, שעניינו בחינת חלופת מעצר. וכך באו הדברים לידי ביטוי: