פ"ח
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
1100-07
19/11/2007
|
בפני השופט:
1. ברוך אזולאי-ס.נשיא
2. צ. צפת
3. ד"ר ד. אבניאלי
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד אלכס דרנבוים
|
הנתבע:
עותמאן אבו מועמר
עו"ד עדנאן אלאדין
|
| החלטה |
1. ההליך
נגד הנאשם הוגש כתב אישום, בו נטען כי הנאשם ביצע עבירות של מגע עם סוכן חוץ, קשירת קשר למסור ידיעה לאויב ומסירת ידיעות לאויב כדי לפגוע בביטחון המדינה.
ב"כ הנאשם טען טענות מקדמיות, על פיהן אין העובדות הנטענות בכתב האישום כדי להוות את העבירות בהן מואשם הנאשם, וכן מדובר בעבירות חוץ בהן אין בית משפט זה מוסמך לדון.
בכתב האישום, נטען כי באוקטובר 2006, פנה אל הנאשם מחמד אחמד מנצור אבו מעמר, שהינו פעיל ארגון חמא"ס, המוגדר כהתאחדות בלתי מותרת בהתאם להכרזת שר הביטחון, ושאל את הנאשם בנוגע לתנועות כוחות צה"ל באזור ביתו הנמצא בקרבת גבול רצועת עזה- ישראל. הנאשם מסר למחמד כי כוחות צה"ל אינם באזור.
בהמשך לאמור, הסכים הנאשם לבקשת מחמד לתצפת על כוחות צה"ל באזור, וקשר עימו קשר למסור לו ידיעות העלולות להיות לו לתועלת בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
במסגרת קשר זה, ולשם קידומו, במהלך שבועיים התקשר מחמד אל הנאשם מספר פעמים, בהם מסר לו הנאשם מידע אודות תנועת כוחות צה"ל ומעבר סיורי צה"ל באזור. ככל העולה מכתב האישום, קיים הנאשם במעשיו אלה מגע עם סוכן חוץ, קשר קשר למסור ידיעות לאויב ומסר ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
באישום השני, נטען כי, בנובמבר 2006, הגיע לבית הנאשם פאדי וליד שחאדה אבו מועמר (להלן: "פאדי") שהינו פעיל צבאי בארגון החזית העממית יחד עם עבד אלכרים מחמד אבו מעמר (להלן: עבד אלכרים), שהינו פעיל ארגון חללי אלאקצא, וביקשו מהנאשם לתצפת על כוחות צה"ל באזור, ולמסור להם מידע אודות תנועת כוחות צה"ל באזור. הנאשם נענה לבקשתם, וקשר עימם קשר למסור ידיעות העלולות להיות להם לתועלת בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
במסגרת קשר זה, ולשם קידומו, אחת לחודשיים הגיעו השניים לבית הנאשם אשר מסר להם מידע אודות תנועת כוחות צה"ל, אותו היו מעבירים לממונים עליהם. כאמור בכתב האישום, במעשיו אלה קשר הנאשם קשר למסור ידיעות לאויב ומסר ידיעות לאויב בכוונה לפגוע בביטחון המדינה.
2.
טענות מקדמיות
אין סמכות טריטוריאלית לבית משפט בישראל לדון בעניין.
העובדות המתוארות בכתב האישום, אינן יכולות לבסס עבירה של "מגע עם סוכן חוץ".
העבירה של "מגע עם סוכן חוץ" נבלעת בשתי העבירות האחרות ובכל אחת מהן בנפרד, ואם בכל זאת עסקינן ב"מגע עם סוכן חוץ", הרי שלא ניתן לקשור קשר או למסור ידיעות לאויב, כאשר במקרה זה האויב לטענת המאשימה וסוכן החוץ הינם אותו אדם.
3. תגובת המאשימה
א. באשר לטענת ב"כ הנאשם בדבר העדר סמכותו הטריטוריאלית של ביהמ"ש לדון את
הנאשם, המאשימה הפנתה לתיק דומה, תפ"ח 1099/07 ובו טענות מקדמיות דומות.
לטענת המאשימה, סעיף 13 לחוק העונשין עוסק בתחולת עבירות חוץ נגד מדינת ישראל, אזרחיה והעם היהודי, ובו קיימים מספר חריגים המאפשרים העמדה לדין בגין עבירות חוץ.
ב. ביחס להגדרה של "סוכן החוץ", נאמר בסעיף 114(ג) לחוק העונשין התשל"ז -1977 כלהלן:
"...לרבות מי שיש יסוד סביר לחשד בו כי עסק או נשלח לעסוק, מטעם מדינת חוץ, או
ארגון מחבלים או למענם, באיסוף ידיעות סודיות או במעשים אחרים העשויים לפגוע בביטחון מדינת ישראל וכן מי שיש יסוד סביר לחשוד בו שהוא חבר בארגון מחבלים או קשור בו או פועל בשליחותו".
על פי האמור באישום הראשון, פנה אל הנאשם פעיל ארגון החמא"ס, אשר הוכרז כהתאחדות בלתי חוקית הפועלת נגד מדינת ישראל, ומכאן שהוא נחשב כ"אויב" ו"כארגון מחבלים" (לפי סעיף 91 לחוק העונשין), ועל פי האמור באישום השני, פנו אל הנאשם פעיל ארגון החזית העממית, שהינו ארגון טרוריסטי, ופעיל גדודי חללי אלאקצא, וביקשו מהנאשם אף הם שימסור להם מידע אודות תנועת כוחות צה"ל.
בכך מתקיימת ההגדרה של "סוכן חוץ", כאמור בסעיף 114(ג) לחוק העונשין.
סעיף 9(א) לחוק קובע כי תחולת דיני העונשין של ישראל, לרבות עבירות חוץ, אינה מסויגת כלל ע"י הדין הזר (אלא אם נקבע אחרת). לאור זאת, ניתן להחיל את דיני העונשין ביחס לעבירות שבוצעו בעזה, מחוץ לישראל, ומכאן שביהמ"ש קונה סמכות להעמיד את הנאשם לדין בגין עבירות שביצע בעזה.