פ"ח
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1013-08
26/02/2008
|
בפני השופט:
1. שרה דותן - אב"ד
2. דליה גנות
3. שאול שוחט
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד קורצברג
|
הנתבע:
רובין גבריאל
עו"ד וייסבוך יפית
|
| החלטה |
בקשה למחיקת כתב אישום, מאחר שלא בוצע, עובר להגשתו, שימוע כדין לפי סעיף 60א
לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "
החוק").
הרקע העובדתי:
הנאשם נעצר בתאריך 16.01.08, בעקבות תלונה שהגישה בתה של בת זוגו על מעשים מגונים שביצע בה, בהיותה קטינה, בשנים 1990-1999.
בתאריך 17.01.08 הוארך מעצרו של המשיב בבית משפט השלום עד ליום 19.01.08.
בתאריך 18.01.08 שוחרר הנאשם
בהסכמת המאשימה למעצר בית מוחלט למשך 10 ימים. בתקופה זו נפגשו נציגי המאשימה עם המתלוננת והתקבל אישור היועץ המשפטי לממשלה להגשת כתב אישום, לפי סעיף 354(א)(1)
לחוק העונשין תשל"ז-1977.
בתאריך 27.01.08, לאחר קבלת אישור היועץ המשפטי, ובטרם הגשת כתב האישום לבית המשפט, חתמה פרקליטת מחוז תל אביב, הגב' רות דוד בלום, על
אישור להגשת כתב האישום, ללא מתן הודעה וללא ביצוע שימוע.
ביום 27.01.08 הוגש לבית המשפט כתב אישום ובקשה למעצר, בה התבקש בית המשפט להותיר על כנם את התנאים המגבילים שהוטלו על הנאשם בעת שחרורו, בתאריך 18.01.08, עד תום ההליכים המשפטיים.
בדיון שהתקיים בתאריך 13.02.08 ביקשה ב"כ הנאשם למחוק את כתב האישום, עקב אי קיום חובת יידוע על פי סעיף 60א הנ"ל.
המסגרת הנורמטיבית:
ההוראות הרלבנטיות לענייננו מפורטות בסעיף 60א ס"ק (א), (ד) ו- (ה), שזו לשונם:
"60
א. יידוע על העברת חומר חקירה לתובע בעבירת פשע.
(א) רשות התביעה שאליה הועבר חומר חקירה הנוגע לעבירת פשע תשלח לחשוד הודעה על כך לפי הכתובת הידועה לה, אלא אם כן החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, כי קיימת מניעה לכך
.
(ב) בהודעה תצויין כתובתה של רשות התביעה שאליה ניתן לפנות בכתב לבירורים ולהצגת טיעונים.
...
(ד) חשוד רשאי, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, לפנות בכתב לרשות התביעה כאמור בסעיף קטן (ב), בבקשה מנומקת, להימנע מהגשת כתב אישום, או מהגשת כתב אישום בעבירה פלונית; פרקליט המדינה, פרקליט המחוז, ראש יחידת התביעות או מי שהם הסמיכו לכך, לפי הענין, רשאים להאריך את המועד האמור.
(ה) החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות, לפי הענין, מטעמים שיירשמו, כי הנסיבות מצדיקות זאת, רשאי הוא להגיש כתב אישום, בטרם חלפו 30 הימים ואף בטרם פנה החשוד כאמור בסעיף קטן (ד)".
בבג"ץ 1400/06
התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממלא מקום ראש הממשלה ואח' (לא פורסם), מבהיר כב' השופט (כתוארו אז) א' ריבלין את חשיבותו החוקתית של הליך השימוע:
"הליך השימוע אף מעוגן היום בדין (ראו סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982). על הליך השימוע נאמר - אמנם בהקשר אחר - כי 'בגדרי
השימוע ניתנת לנפגע זכותו לשטוח את טענותיו במלואן, ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש
חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש' (בג"צ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ' מפכ"ל המשטרה (טרם פורסם)). ניתן לומר, שאין לכם החלטה בדבר הגשת כתב אישום כל עוד לא נערך שימוע - שאם לא תאמרו כן, יש בכך משום הקדמת אחרית לראשית".
