אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק פ"ל 1180-06

החלטה בתיק פ"ל 1180-06

תאריך פרסום : 10/11/2013 | גרסת הדפסה
פ"ל
בית המשפט לתעבורה בתל אביב - יפו
1180-06
27/10/2013
בפני השופט:
רועי פרי

- נגד -
התובע:
אשר ממן
עו"ד דוד גולן
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה

1.         בפני בקשה לחישוב פסילה.

2.         המבקש הגיש בקשתו בכתב, ניתנה תגובת המשיבה וכמצוות סעיף 126 לחסד"פ והפסיקה קיימתי דיון במעמד הצדדים, זאת ביום 15.10.13 (ראו ע"פ 9142/04 אופיר אקריש נ' מדינת ישראל, מיום 24.10.04, ע"פ 8770/10 שושן ברבי נ' מדינת ישראל, מיום 20.12.10).

3.         בקליפת האגוז, אציין, כי המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות (בפני כב' השו' שדמי) בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף, והכל  בניגוד לסעיפים 67 ו- 10(א) לפקודת התעבורה וכן בניגוד לסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי.

4.         למקרא כתב האישום בו הורשע המבקש עולה כי ביום 9.6.06 נהג המבקש רכב בתל אביב, כשהוא פסול מלנהוג, בהתאם לשלוש פסילות רישיון שהיו קיימות לחובתו, מהשנים

2004-2005, כאשר ביום 7.8.05 "ביצע הנאשם הפקדת תצהיר פקיעת רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט בכל התיקים הנ"ל...".

בנוסף, נפסל המבקש בנוכחותו מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 20 חודשים ונהג כאמור ביום 9.6.06, בעוד הפסילה בתוקף.

5.         רישיון הנהיגה של המבקש פקע בחודש דצמבר 2002.

6.         במסגרת גזר הדין מיום 19.12.07, שניתן במעמד הצדדים, כאשר המבקש מיוצג ע"י עו"ד גולן (בפני כב' השו' שדמי), גזר בית המשפט על המבקש, 21 חודשים, מתוכם 9 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. יודגש כי במסגרת המאסר הופעל מאסר מותנה בן 6 חודשים שהיה קיים לחובת המבקש בחופף. פסילה מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 36 חודשים, במצטבר לכל פסילה אחרת, הפעלת עונשי פסילת רישיון מותנים במצטבר, כך שעל המבקש לרצות סך של 46 חודשים , וקנס בסך 2000 ש"ח.

7.         ב"כ המבקש טען כי ביום 20.1.06 הופקד רישיון הנהיגה של המבקש במזכירות בית המשפט, זאת במסגרת פל 704/06 (תיק מוקדם לתיקנו), שבגינו הוטלה על המבקש פסילה בת שנה ו- 8 חודשים. היות וגזר דינה של כב' השופטת שדמי ניתן בשנת 2007, והמבקש הודה שם (במסגרת כתב האישום) כי רישיונו פקע בשנת 2002, היה על מזכירות בית המשפט לבצע הפקדה גם בתיק האמור. או בלשונו של ב"כ המבקש בבקשתו בכתב:  "גזר הדין ניתן ב- 2007 ומזכירות בית המשפט לא ביצעה הפקדה בתיק הנדון למרות הודאת הנאשם שלמעשה מהווה כאמור תצהיר לכל דבר וזאת על סמך עובדות כתב האישום כאמור".

ב"כ המבקש המלומד, הוסיף וטען כי לאור העובדה שהמבקש לא חידש את רישיונו כאמור משנת 2002, יש לראותו כבלתי מורשה, ומפנה בתוך כך לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת ב"ש 91345/04 צ'רלי אלבז נ' מדינת ישראל (מיום 8.6.04).

ב"כ המבקש טען כי מרשו לא נהג מיום גזר הדין. כבר אציין כי עובדה זו לא בא זכרה בתצהיר שצורף מאת המבקש לבקשה לחישוב פסילה מיום 6.8.13. אשר על כן, עותר ב"כ המבקש, כי חישוב הפסילה יעשה כך שתמנה מיום גזר הדין.

8.         המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה טענה כי הודאתו של הנאשם במסגרת כתב האישום כי רישיונו פקע אינה מהווה תחליף להסדר החוקי המחייב הפקדת רישיון או תצהיר בפני מי מבין הרשויות. המשיבה טענה עוד בתגובתה בכתב כי פסק הדין בעניין אלבז לעיל, הינו חריג (דבר שצוין אף בפסק הדין עצמו) ואינו בא לשנות מהדין הקיים. המשיבה הפנתה להחלטות אחרות של בית המשפט המחוזי בתל אביב.      

9.         המשיב יליד 1972, הוציא רישיון נהיגה בשנת 1990, ולחובתו 57 הרשעות קודמות (58 ביחד עם ההרשעה נשוא תיקנו), ובחובן 3 מקרים קודמים של נהיגה בזמן פסילה , עובר להרשעתו האחרונה.

10.        מעיון בתיק בית המשפט עלה כי ב"כ המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין. הצדדים לא טרחו לציין עובדה זו בפני או להגיש לעיוני העתק מפסק הדין בערעור.

            מעיון בפסק דינו של כב' השופט אברהם יעקב מבית המשפט המחוזי מרכז במסגרת

ע"פ 2907-12-07 ממן נ' מדינת ישראל (מיום 9.3.08), עולה כי הערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין נדחה. בשולי פסק הדין, מציין כב' השופט יעקב, כהיא לישנא: "ב"כ המערער טען וביקש להפחית מעונש המאסר בפועל ולהסתפק בהפעלת המאסר המותנה. אני סבור שאין לעשות זאת. עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא רעה חולה שיש למגר אותה. מובן שאין להטיל מאסר בפועל כאשר העבירה מבוצעת לראשונה, אך במקרה של המערער מדובר לפחות בפעם השלישית, וזאת לאחר שהוטל עליו כבר מאסר מותנה וכפי שראינו, מאסר מותנה זה לא הרתיע אותו מלעבור את העבירה. לפיכך, אני סבור שהענישה היא מידתית וראויה ואין מקום להתערב בה".

המסגרת הנורמטיבית

11.        המחוקק הורה לנו במסגרת סעיף 42(א) לפקודת התעבורה כי פסילה שהטיל בית משפט תחול ביום מתן גזר הדין אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת. סעיף 42(ב) מבהיר כי פסילה שהוטלה על מי שכבר נדון לפסילה קודמת (בתיק אחר) תרוצה באופן מצטבר לקודמתה, כך שהפסילה תחל בתום הפסילה הקודמת.

ולעניינו - סעיף 42(ג) קובע כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ