החלטה בתיק פ"ה 8210-08-13

1.     לפניי בקשת הנתבעת (המבקשת בבקשה זו) מיום 13.10.13  להעברת הדיון בתיק שבכותרת לשופט אחר. יצוין, כי הבקשה על פי מהותה היא בקשה לפסילת שופט.

2.     התבקשה והתקבלה תגובת התובע ביום 15.10.2013 לפיה הוא מתנגד לבקשת הפסילה.

3.     בתיק זה ניתן צו זמני ביום 09.09.2013 המורה להשיב את התובע לעבודתו. הנתבעת ערערה על החלטה זו בפני בית הדין הארצי - בר"ע 32542-09-13.

4.     בית הדין הארצי קבע בפסקה 17 בפסק דינו מיום 08.10.2013 כי "הכרעה בשאלות העובדתיות, כפי שהובאו לפתחו של בית האזורי, מחייבת קיום דיון הוכחות ושמיעת עדויות, שיאפשר קבלת החלטה המבוססת על מכלול הראיות והעדויות בתיק" ולכן התיק הוחזר לבית הדין שיקיים דיון הוכחות תוך 14 יום מיום פסק הדין.

טענות הצדדים:

5.     הנתבעת נימקה את בקשתה לפסילת שופט מהטעמים הבאים: חשש שהחתומה מטה כבר גילתה דעתה בתיק; הסכמת בית הדין לבקשת התובע לזמן את עו"ד בן ארי למתן עדות מבלי לבקש את תגובת הנתבעת; חשש שיקשה על החתומה מטה להגיע להחלטה שונה מהחלטתה בצו הזמני; עקרון מראית העין ומראית פני הצדק מצדיקים העברת התיק לשופט אחר; היענות לבקשת הפסילה תחסוך זמן רב וטורח מבית הדין ומבעלי הדין; היעתרות לבקשת הפסילה תפיס את דעת יחידי המבקשת; הנתבע הפנה לע"א 899/95 ברזל נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 854 ("פס"ד ברזל"); לא ייגרם לאיש שום נזק אם בקשת הפסילה תיעתר.

6.     התובע התנגד לבקשה מהטעמים הבאים: המבחן לפסילת שופט הוא מבחן אובייקטיבי ואין די בכך שבעל דין יחוש סובייקטיבית כי השופט גיבש עמדה בלתי ניתנת לשינוי; בקשת הנתבעת לא מציגה נימוקים משכנעים מבחינה אובייקטיבית; בקשת הנתבעת לא מציגה ראיות משמעותיות הנדרשות על פי ההלכה לתמיכה בבקשת הפסלות; הנסיבות בפס"ד ברזל שונות מענייננו בכך שם נפסל שופט אשר קבע עובדות ומהימנות בהליך עיקרי ולאחר שמיעת עדויות להבדיל מתיק זה בו מדובר על סעד זמני לגביו נקבעו עובדות לכאוריות בלבד ועדיין לא נשמעו העדויות; עצם העובדה שמותב פסק בבקשת סעד זמני וכעת הוא נדרש לשוב ולשמוע עדים אינה מבססת כשלעצמה חשש כי שדעתו של בית הדין התקבעה עד שלא יוכל לדון בהליך גם החלטה שיפוטית מוטעית אינה עילה לפסלות שופט.

דיון והכרעה:

7.     הלכה היא כי אין די בכך שבית משפט דן והכריע בהליך מסוים נגד בעל דין כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין אם הובא בפניו שנית עקב התערבות ערכאת ערעור.

8.     בע"א 5381/07 פוזאילוב נ' חלפון (ניתן ביום 26.11.2007) ("עניין פוזיאלוב") הוגש ערעור על החלטת שופט שלא לפסול עצמו וזאת לאחר שהתיק הוחזר אליו בפעם השלישית. בעניין פוזיאלוב ניתנו שני פסקי דין, הראשון מחק את התביעה בגלל שסיכומי התובעת חרגו מהמגבלות שקבע בית המשפט. לאחר שערעור התובעת התקבל, התיק הוחזר לאותו שופט . פסק הדין השני דחה את התביעה לגופה תוך כדי קביעה כי התנהלות המערערת ובאת כוחה גבלו בזיוף. הוגש ערעור גם על פסק הדין השני והתיק הוחזר לאותו השופט בפעם השלישית. ערכאת הערעור ביטלה את פסק הדין השני בהסכמת הצדדים ונקבע שהשופט ישמע עדות נוספת בתיק וייתן פסק דין, שלישי במספר, לאחר שמיעת העדות והשלמת הסיכומים ע"י הצדדים. משדחה השופט את בקשת התובעת לפסול עצמו הוגש ערעור ובית המשפט העליון קבע:

"6.        גם לגופו של עניין, לא שוכנעתי כי יש מקום לפסול את בית המשפט מלדון בעניינם של הצדדים. לא אחת נפסק כי אין די בכך שבית המשפט דן והכריע בהליך מסוים נגד בעל דין כדי לפסול אותו מלשוב ולדון באותו עניין אם הובא שנית בפניו עקב התערבות ערכאת הערעור ( ע"א 4199/99 חברת נרגו בע"מ נ' ד.ב. שרותי תיירות בע"מ  ([אתר נבו]  26.8.1999); ע"א 4186/07 פלונית נ' פלוני  ([אתר נבו]  6.9.2007); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 273-272 (2006)). זאת במיוחד, כאשר התיק הוחזר לבית המשפט על מנת לבחון ראיות חדשות ( ע"פ 10592/03 זועבי נ' מדינת ישראל  ([אתר נבו]  29.12.2003)). השאלה שיש לשאול היא, על כן, אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור" ( בג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3)573 (1994)). זאת ועוד, כבר נפסק כי החזרת התיק לאותו שופט שדן בו בסיבוב הקודם מקובלת ואינה פוסלת את השופט כל עוד לא קבעה ערכאת הערעור אחרת ( ע"פ 139/87 אלחמידי נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז דרום, פ"ד מא(1)660(1987)). במקרה הנוכחי הושב הדיון לבית המשפט קמא בצירוף הנחייה לשמוע עדויות שטרם נשמעו על ידו, כך שהכרעתו של בית המשפט תינתן על בסיס תשתית רחבה יותר. ההנחה היא כי לאור מקצועיותו של בית המשפט, יוכל הוא, לאחר שישמע את העדים, לשקול את העניין ולשנות מהחלטתו הקודמת תוך פתיחות לשכנוע וללא חשש ממשי למשוא פנים. על פסק הדין שינתן על ידי בית המשפט לאחר שמיעת העדויות והשלמת הסיכומים יהיו זכאים הצדדים, כמובן, להשיג במסגרת ערעור על פסק הדין."

מן הכלל אל הפרט:

9.     בהתאם להלכה, החזרת תיק לאותו שופט שדן בו בסיבוב הקודם מקובלת כל עוד ערכאת הערעור לא קבעה אחרת וכך נקבע גם בתיק זה. 

10.                        בית הדין הארצי קבע בפסק דינו כי נפל פגם באופן בו נוהל ההליך בכך שלא קוים דיון הוכחות. שופט הוא אדם וככל אדם אינו חסין מטעויות   - מדובר בפגם הניתן לתיקון ובדיוק בשל כך הגיש הנתבע ערעור ובדיוק לשם כך הוחלט על החזרת התיק לבית הדין.

11.                        מעבר לכל האמור, אוסיף ואדגיש שאיני חשה קושי כלשהו למלא את תפקידי כשופטת בתיק זה בצורה אובייקטיבית, ולקבל בו החלטות ענייניות, ללא שמץ של משוא פנים. מכאן שאיני חשה כל מניעה לשבת בדין בתיק זה.

12.                        לענין הסכמת בית הדין לעדותו של עו"ד בן ארי - הרי שאין זה מקובל בבית דין זה לקבל תגובת צד שכנגד לבקשה להזמנת עד.

בכל מקרה, במידה והנתבעת תבקש שלא להעיד את עו"ד בן ארי, ענין זה ידון במסגרת הדיון.

13.                        מכל המפורט לעיל - הבקשה נדחית.

14.                        ההוצאות בגין בקשה זו ילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי שינתן בתיק.