החלטה בתיק עתמ 334/06

1. בפני בקשה למתן צו בינים עד להכרעה בעתירה שהוגשה על ידי העותרת, י.י.א אחזקה ושירותים בע"מ, לאסור על עירית אשקלון, המשיבה מס' 1, להתקשר בחוזה עם חברת שלג לבן (1986) בע"מ, המשיבה מס' 2, באופן שימנע ממשיבה 2 לבצע עבודות עבור משיבה 1, וזאת בעקבות החלטת משיבה 1 מיום 9.8.2006, המכריזה על משיבה 2 כזוכה במכרז 42/2006, לאספקת שירותי ניקיון למוסדות החינוך ומשרדי העיריה בעיר אשקלון.    

2. בתאריך 14.8.2006 ניתן לבקשת העותרת, צו ארעי (כב' השופט זלוצובר), האוסר על המשיבה 1 להתקשר בחוזה עם המשיבה 2 והמונע תחילת ביצוע העבודות, עד הדיון במעמד הצדדים, כפוף להפקדת ערבות בנקאית בסך של 150,000 ש"ח.

3. ועדת המכרזים דנה במכרז ביום 6.8.2006. במכרז השתתפו 12 מציעות, כאשר הצעת המבקשת הייתה הזולה ביותר, והצעת המשיבה 2 הייתה הרביעית בדרוג. נציגי המציעות הופיעו בפני הועדה והסבירו תחשיביהם. מפרוטוקול ועדת המכרזים (נספח ט' לבקשה), עולה, כי הצעת המבקשת נפסלה לאחר שהתחשיב על פיה היה "מנוגד לתחשיב הנדרש להגשת הצעות למכרז", נוכח הטענה כי המבקשת התבססה  על הנחות מוקדמות הנוגעות למשך עבודתם של עובדי הקבלן, והתנאים הסוציאליים המגיעים, באופן המנוגד לדרישות המכרז. הצעת משיבה 2 התקבלה לאחר שעמדה בדרישות התמחור שנקבעו במכרז, תוך הבטחת רווח ראוי לקבלן.

הצעה נוספת של חברת "שמר", שדורגה שניה, עמדה בדרישות תנאי הסף של המכרז, ואולם נפסלה על ידי הוועדה בשל תמחור בלתי סביר. הצעה של חב' רביעית, שדורגה שלישית, נפסלה, בשל ליקוי במסמכי הערבות שצירפה להצעה.  

4. אין חולק כי משיבה 1 שמה לנגד עיניה להבטיח במסגרת המכרז, את התנאים הסוציאליים לעובדי הניקיון המועסקים על קבלנים, מספקי השירות, וזאת נוכח קיפוח רב שנים של זכויות אלה על ידי הקבלנים, ואי עמידת הקבלנים בהתחייבות חוזית מול משיבה 1, כי יעמדו בתשלומים אלה. עניין זה עובר כחוט השני במסמכי המכרז שצורפו, וגם המבקשת עצמה מציינת, בסעיף 15 לבקשה, כי "מדובר במכרז ראשון אצל משיבה 1 בו התנאים הסוציאליים הוגדרו בצורה כה מדויקת בתחשיב ההעמסות..."

בעקבות כך הוחלט להוסיף למכרז סעיף מיוחד אשר יחייב את הקבלן להגיש הצעתו כך שכל התשלומים הסוציאליים שהוא מחוייב לשלמם על פי דין, יילקחו בחשבון על פי ההצעה.

נוכח העובדה כי וותק העובדים הינו נתון משתנה, וכדי ליצור קריטריון אובייקטיבי להשוואה בין ההצעות, והצפי כי עובד עתיד להמשיך בתפקידו למשך שנת לימודים אחת לפחות, הוחלט כי ההצעה במכרז תתבסס על תחשיב הכולל את הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, העובד בין חצי שנה לשנה. הובהר כי דרישה זו הינה לצורך בחינת ההצעות, ובכל מקרה הקבלן יהיה אחראי להעברת תשלומים בהתאם למשך ההעסקה בפועל. דרישה זו מופיעה בטופס המכרז הפומבי, בפרק שכותרתו "מילוי טופס הצעת משתתף במכרז", הקובע בסעיף 10 כדלקמן:

(א)...

(ד)(1): "מאחר והעיריה אינה מעונינת בתחלופת עובדים תדירה ועל מנת ליצור בסיס השואה בין ההצעות למכרז,נדרש המציע להגיש הצעתו על בסיס תחשיב שכולל בין היתר את התשלומים עבור זכויות סוציאליות שיש לשלם לעובדים כמפורט בנספח ד' לחוזה המכרז, בעמודה המתיחסת לעובד, העובד בין חצי שנה לשנה, וזאת בתוספת לשכר המינימום לשעה..."

(2) מכסת השטחים לשעת עבודה לא תעלה על:

            (א) ביחס למוסדות חינוך- 200 מ"ר לשעת עבודה

            (ב) ביחס למשרדי עיריה- 110 מ"ר לשעת עבודה

(ה):המציע יצרף לטופס הצעת משתתף תחשיב מפורט המפרט את חישוב ההצעה, ע"ב הנתונים המפורטים בס"ק (ד) לעיל.

(ו) "תמצא ועדת המכרזים לאחר בדיקה, כי ההצעה שהוגשה הינה בניגוד לנתוני החישוב המפורטים בס"ק (ד).. .ההצעה תיפסל. לצורך כך רשאית הועדה לדרוש מהמציע נתונים ו/או תחשיבים נוספים לפי שיקול דעתה."      (ההדגשות אינן במקור). 

הטבלה בנספח ד' מפרטת את התשלומים עבור הזכויות הסוציאליות("סכ"ה העמסות"), על בסיס תחשיב עלות שעות העבודה, שהוכן על ידי ההסתדרות, וזאת לגבי עובדים העובדים עד חצי שנה, בין חצי שנה לשנה, ומעל שנה, כאשר זכויות אלה משתנות בהתאם לוותק העבודה. נקבע בטבלה כי "העמסות" אלה למי שעובד בין חצי שנה לשנה, עומדות על סך של 33.1%. האומדן המוקדם שחישבה משיבה 1, מתבסס על תעריף שכר מינימום לשעה, בנוסף לזכויות הסוציאליות, (25.66 ש"ח) ובנוסף לתקורה של 3% כרווח לקבלן, והוא מגיע לסך של  - 26.43 ש"ח לשעת עבודה.

5. טענת המבקשת הינה כי נדחתה במכרז על אף שהצעתה הייתה הזולה ביותר, ונמוכה בשיעור של 6.1% מהאומדן שערכה משיבה 1, וזאת בניגוד להוראת תקנה 22(ב) לתקנות העיריות(מכרזים) תשמ"ח- 1987, הקובעת כי על הוועדה להמליץ על ההצעה הזולה ביותר, ובלבד שתהא סבירה והוגנת. עוד נטען כי משיבה 2 לא עמדה בתנאי הסף של המכרז.

המבקשת אינה חולקת על כך כי הצעתה נפלה מחישוב האומדן שנערך על ידי משיבה 2, בהתבסס על נתוני  סעיף 10(ד)(1) (2). עם זאת טוענת המבקשת כי אומדן זה אינו משקף את המציאות כהוויתה. על פי הנטען, התחשיב  שערכה  (נספח ה' לבקשה)מבוסס על ניסיון רב שנים, המצביע על כך כי "בממוצע מחצית העובדים, עובדים עד חצי שנה, ומחצית בין חצי שנה לשנה", וכי בהתאם לחישובים שונים הקשורים בימי חופשת חג, נסיעות, הפרשות חופשה, ניתן לצמצם את שיעור ה"העמסה" הסוציאלית, לגבי עובדים, העובדים עד חצי שנה, ביחס למה שקבוע בטבלה ד. גם לגבי עובדים שבין חצי שנה לשנה, ערכה המבקשת תחשיב לפיו ניתן להעמיד  את שיעור ההעמסה על כ- 29% ולא כפי שנקבע בטבלה.

נוכח האמור נקבע בתחשיב החברה כי ממוצע ההעמסות הינו 20.3% ולא כפי שנקבע בטבלה ד', וניתן לצמצם את תמחורה של שעת עבודה כמפורט לעיל, גם אם יכלל בו רווח קבלן של 3.5%.     

עוד טוענת המבקשת כי כל מציע התחייב ממילא, לשלם לעובדיו את מלוא הזכויות הסוציאליות המגיעות להם, כפוף לביקורת ודוח שיוגש מטעם רו"ח של המציע, ולפיכך אין בהערכה הבסיסית עליה מסתמך תחשיב המבקשת כדי לפגוע בתשלום המרכיב הסוציאלי במלואו, גם אם הנתונים יישתנו;