ההליך
מדובר בבקשה לפטור מאגרה.
מדובר בעתירה נגד החלטת שר הפנים, לדחות את בקשת המבקש 2 לקבלת מעמד בישראל במסגרת הליך של איחוד משפחות.
לטענת העותרים, המבקשת 1 הינה אזרחית, תושבת מדינת ישראל הגרה בפזורה הבדואית במועצה המקומית חורה, והמבקש 2 הינו תושב הרשות הפלסטינאית. הם נישאו זה לזו בשנת 1999, ומאז התגוררו בישראל. עד שנת 2009 שהו בכסייפה, ומאז עברו לחורה. המבקש 2 עובד החל מפברואר 2010 בקיבוץ כרמים, כאב בית של הלינה הכפרית.
זמן קצר לאחר נישואיהם, הגישו המבקשים בקשה לאיחוד משפחות, שנדחתה ביום 17.7.11, בנימוק שלא הוכח שמרכז חייהם הינו בישראל, והעותר 2 נמצא בקיבוץ כרמים אך לצורכי עבודה.
ביחס לבקשה לפטור מאגרה, טענו המבקשים, כי אין ביכולתם לשאת בתשלום האגרה לעתירה המנהלית שהוגשה עם בקשה זו, שכן המבקשת 2 אינה עובדת, המבקשים הורים לשבעה קטינים, משלמים שכירות מדי חודש בסך של 1,200 ש"ח, למבקשים חשבון בנק עם יתרת חובה של 9,848.42 ש"ח (נכון ליום 26.12.12). כמו כן, טענו כי המבקש 2 משתכר במשכרות חודשית של 5,000 ש"ח בממוצע, והם שילמו שכר טרחה לעו"ד בסכום של 2,900 ש"ח.
ב"כ המשיב מתנגד לבקשה ומבקש לחייב את המבקשים בתשלום האגרה, הואיל והמבקשת אינה עומדת בתנאים אשר נקבעו בפסיקה, המזכים בהישענות על קופת הציבור ומתן פטור מאגרה עקב אי התקיימות התנאי של העדר יכולת כלכלית.
לדברי ב"כ המשיב, יש סתירות באשר למשכורת עליה הצהיר המבקש 2, שכן בחודש יוני שכרו היה 6,995 ש"ח, ובחודש אוקטובר, משכורתו עמדה על סכום של 6,018 ש"ח. כמו כן, אף שצורפו תדפיסי החשבון, לא ברור אם המבקשים הם בעלי החשבון. כמו כן, עולה מהתדפיסים, שהמבקשים מעבירים לקופת חיסכון 300 ש"ח מדי חודש. מה גם, שעיקר הסכומים לחובה בתדפיס הבנק הינם בגין משיכות כספים במזומן, והדבר מעלה חשש כי לבני הזוג חשבון בנק נוסף, ממנו הם מבצעים תשלומים כמו גז, חשמל וכו'. מדובר בהחסרת פרטים מלאים ומהימנים.
בנוסף לכך, בני הזוג מקבלים מדי חודש קצבת ילדים בסכום של 1,906 ש"ח, סכום אותו לא הזכירו כלל בתצהירים שהוגשו על ידיהם. מה גם, שהמבקשת 1 אינה עובדת ואינה מסבירה מדוע נמנעת לצאת ולפרנס את משפחתה, אף שביכולתה לעשות כן.
כמו כן, אם בידי המבקשים לשכור ייצוגו של עו"ד פרטי, עליהם לשלם גם את האגרה ולא להטיל הוצאה זו על הציבור. עוד ציין ב"כ המשיב, כי העתירה הראשונה הוגשה לאחר שחלפו למעלה מ-45 יום, ויש לדחותה גם מחמת השיהוי.
דיון
הכלל הנוהג הוא, כי המגיש לבית המשפט, צריך לשלם אגרה. חריג לכלל זה מצוי בסעיף 14(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), תשמ"ח -1987 (להלן: "התקנות"), שעניינו פטור מאגרה, הקובע :
(א) "בעל דין שבעת שמוטל עליו לשלם אגרה, טוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לכתב העיקרי בקשה לפטור מתשלום האגרה, ותצהיר שבו יפרט את רכושו , רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
(ב) " הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה... ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט - (1) לפטור מתשלום האגרה או חלקה ...".נ
בהתאם לסעיף האמור, צריך שיתקיימו שני תנאים מצטברים כדי שבקשת פטור מתשלום אגרה תתקבל, האחד, הוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם אגרה, והשני, קיום עילה בתיק העיקרי.
אמנם ההלכה קובעת, כי גם אם סיכוייה בעתירה קלושים, על ביהמ"ש להימנע מחסימת שעריו בפני הפונים אליו, אך אין ספק שתחילה על המבקש פטור מאגרה להיכנס לתנאיה של תקנה 14 לתקנות האגרות.
בענייננו, המבקשים הנושאים בנטל להוכיח העדר יכולת כלכלית, לא נתנו הסבר מניח את הדעת ולא הצליחו לשכנע שאין ביכולתם לשלם את האגרה. הם לא הראו ראיות מספיקות להוכחת העדר יכולת כלכלית ולא הגישו תמונה מלאה שתבסס את טענותיהן בדבר העדר נכסים, חסכונות וחשבונות, ואף שהוגשו תלושי שכר קודמים של המבקש, הרי שכעולה מתלושי שכר ישנים יותר, שכרו של המבקש 2 הינו גבוה יותר מזה שהציג בפני בית המשפט, למבקשים תכנית חיסכון בסך 300 ש"ח, המבקשים מקבלים קצבת ילדים בסך של 1,906 ש"ח מדי חודש, ישנן משיכות כספים רבות מחשבון הבנק עליו הצהירו, ונראה כי מדובר בהצגת תמונה לא מלאה בפני בית המשפט. לא צורפו אישורי מוסד לביטוח לאומי או אישורי לשכת סיוע משפטי בנוגע להעדר יכולת כלכלית וזכאות לפטור מאגרה. כמו כן, לא צורף פירוט מספיק בכל הנוגע ליכולת לגייס את כספי תשלום האגרה בדרך של הלוואה או פניה לבני משפחה וכיו"ב. גם העובדה שמבקש פטור מאגרה שוכר עורך דין לצורך ההליך מהווה אינדיקציה לדחיית בקשת הפטור.העובדה שהעותרת אינה עובדת, אין בה כשלעצמה כדי להוכיח המידה הנדרשת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה.
אשר על כן, נראה לי, כי המבקשים אינם מרימים את הנטל המוטל עליהם להוכחת זכאותם לפטור מתשלום אגרה, הן מאחר ולא הוכח מצב כלכלי המצדיק מתן פטור.
לאור האמור, אני דוחה את הבקשה.