1. בפניי בקשה המוכתרת במילים
"בקשה לצו מניעה", אשר הוגשה על-פי סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, כאמור ברישא של הבקשה, ועניינה ותכליתה הוא
"לתת צו מניעה נגד מסירת הפארק והבניין ההיסטורי שבהם פועל מאז 1949 מוזיאון הטבע בירושלים לידי גורם אחר".
2. על פני הדברים, כנראה, מדובר בבקשה לצו ביניים על-פי סעיף 9 לחוק האמור, ותקנה 9 לתקנות בתי המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 (להלן - "התקנות"), שכן עתירה לא הוגשה ומדובר בבקשה נפרדת.
3. על-פי תקנה 9(ב) לתקנות הנ"ל,
"בית משפט רשאי לדחות את הבקשה על הסף", ולדעתי, בהיקש, רשאי הוא למוחקה על הסף, ובקל וחומר, רשאי הוא שלא להיענות לבקשה ולהורות על תיקונה. כפי שאראה להלן (ראה: פיסקה 29), בחרתי בדרך השלישית והאחרונה מבין החלופות הללו.
4. בפתח הבקשה לצו מניעה, מתואר המבקש באופן הבא:
"איש חינוך, העוסק בהוראת מדעים, איכות הסביבה וחקלאות, המרכז בפועל במשך 8 שנים את לימודי הטבע המעשיים באמצעות מוזיאון הטבע, עבור הילדים ממזרח ירושלים" (סעיף 1, רישא לבקשה).
5. המבקשים בבקשה אינם רק מבקש 1, אלא, כנאמר בראש הבקשה, גם
"4,000 ידידי מוזיאון הטבע בירושלים".
למותר לציין, כי לא צורפו יפויי כוח מאותם 4,000 אנשים. לפיכך, קשה לי להבין כיצד ב"כ המבקשים מתיימרת לייצג אנשים, ועוד בכמות כזו, מבלי שיש בידה ייפוי כוח הדין המסמיך אותה להגיש עתירה בשמם (אין הדבר בגדר דקדוקי עניות, שכן לעתים, יכול בית המשפט לחייב את העותרים בהוצאות משפט, וכיצד יעלה על הדעת כי מכוח צו שיפוטי ירדו לנכסיהם של אנשים, שכלל לא העלו על דעתם שהם העותרים/המבקשים בתיק זה).
6. מכל מקום, כנאמר בסיפא של סעיף 1 לבקשה,
"4,000 המבקשים הנוספים הם ידידי מוזיאון הטבע ותושבי ירושלים, אשר מוחים בתוקף על כוונות לסגור את המוזיאון ולמסור את מתחמו לגוף זר".
7. הנספחים לבקשה כוללים דפים, ובהם יש פרטים (שם, שם משפחה, כתובת, טלפון וחתימה) של אנשים רבים, אשר על פני הדברים, נחזים כמי שחותמים על מכתב, נושא תאריך 1.6.11, שזה לשונו:
"לכבוד ראש עיריית ירושלים מר ניר ברקת
אנו ידידי מוזיאון הטבע בירושלים ותושבי ירושלים החתומים מטה, מוחים בתוקף על כוונות סגירת מוזיאון הטבע ומסירת השטח לגוף זר.
מוזיאון הטבע הינו נכס תרבותי והיסטורי של ירושלים. חיסול המפעל החינוכי שמייצר מוזיאון הטבע והריסת 'האי הירוק' שמשרת את תושבי ירושלים וסביבתה יהיו מבחינתם בכייה לדורות!
אנו דורשים לבטל את רוע הגזירה לפני שיהיה מאוחר מידי".
8. כנראה, שמספר החותמים על המכתב הנ"ל הוא 4,000. לכן, ב"כ המבקשים סיווגה אותם כ
"ידידי מוזיאון הטבע בירושלים", ואף ראתה בהם חלק מן העותרים/המבקשים (כאשר אין ספק בליבי כי רובם המכריע לא העלה על דעתו כי בחותמו על המכתב הנ"ל, הפך הוא, בין לילה, לאחד מהעותרים כנגד מינהל מקרקעי ישראל, רשות הפיתוח, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים; כך, למשל, יכול להיות מצב שבו אחד החתומים על המכתב הוא עובד של אותם גופים או מוסדות, וכיצד הביאה ב"כ המבקשים את אותו חותם למצב זה של ניגוד אינטרסים, שבו הוא עותר כנגד הגוף שבו הוא עובד?!).
9. הנספחים הרבים שבהם מופיע המכתב האמור, בצירוף רשימות החותמים, אינם היחידים המצורפים לבקשה. לאחר מכן, ברוח התקופה, מצורפים תדפיסים מן האינטרנט, מתוך אתר הקרוי עצומה (www.atzuma.co.il), כפי שפורסם בפייסבוק, ובעמוד הראשון של אותם נספחים כתוב כי
"22,151 אנשים אוהבים את העצומה". למעלה מכך, בחלק העליון של אותו דף מחשב, תחת כותרת
"מספר חתימות", נכתב כי נאספו עד כה 1,397 חתימות, כאשר המטרה היא לאסוף 2,000 חתימות, דהיינו: 69.9%.
10. פרט לנספחים הללו מופיעים כנספחים נסחי רישום מקרקעין, מהם עולה כי שטח מסוים רשום על שם עיריית ירושלים ושטח אחר על שם רשות הפיתוח (גם מהנספחים עצמם, כולל המפה שצורפה, קשה להסיק כי מדובר בנכס נשוא הבקשה, פרט לכך שהדבר מוזכר בסעיף 7 סיפא לבקשה, והמפה והנסחים מצורפים כנספח ו לבקשה).
11. העובדות העולות מן הבקשה, בתמצית, הינן אלה שיפורטו להלן.
12. הממשלה החליטה ביום ירושלים תשע"א (29.5.11), כי יוקצה שטח לפעילות מוסד להשכלה גבוהה בירושלים (החלטה מספר 3241, שצורפה כנספח א לבקשה). בהחלטה לא נאמר היכן הוא המקום שבו יוקצה השטח, ולא מוזכר כלל המיקום של מוזיאון הטבע (להלן - "המוזיאון"). בגוף ההחלטה נאמר במפורש, כי
"היה והשטח יוקצה לעיריית ירושלים, תהא
ההקצאה בתנאים כמקובל במינהל מקרקעי ישראל, ובהתחשב במעמדה הייחודי של ירושלים, מכוח חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
עיריית ירושלים תפעל להקצאת השטח בהתאם לכל דין" (סעיף 1 להחלטת הממשלה הנ"ל; ההדגשות הוספו).
13. הבקשה מציינת כי כנראה יש כוונה למסור את מתחם מוזיאון הטבע לגוף הקרוי
"מרכז שלם", העוסק בלימודי המקרא, התלמוד והמדרש (סעיף 3 לבקשה), כאשר המקור למידע זה הוא שיחה שהתקיימה במשרדי עיריית ירושלים.
לדברי המבקש, ביום 22.6.11, הוא פגש במשרדי העירייה את רכז החינוך במוזיאון, ד"ר יבגני ריזניצקי, והגב' גליה הנדל, מדריכה במוזיאון. בשיחה עמם, הובהר לו שהם הולכים לפגישה עם מר רועי פולקמן, יועץ מדיניות ותכנון אסטרטגי לראש העיר. או אז, החליט העותר להתלוות אליהם לפגישה האמורה (סעיף 3 לתצהיר המבקש).