עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
36151-06-13
15/08/2013
|
בפני השופט:
דוד חשין נשיא
|
- נגד - |
התובע:
מזור נאוה עו"ד י' כשדי
|
הנתבע:
1. .לשכת עורכי הדין בישראל 2. הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין
עו"ד יאיר עשהאל ודרור גדרון
|
החלטה |
1. עתירה זו מכוונת בעיקרה נגד המבנה של בחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין (להלן -
הבחינה).
רקע
2. העותרת סיימה את לימודי המשפטים, התמחתה כדין וניגשה לבחינה בכתב. שאלון הבחינה מחזיק מאה שאלות, והוא ערוך כשאלון "רב-ברירה" במסגרתו מוצעות לכל שאלה ארבע תשובות חלופיות, שאחת מהן היא הנכונה ביותר ועל הנבחן לסמנה בטופס השאלון.
3. בחודש פברואר 2013, פרסמה הוועדה הבוחנת באתר האינטרנט של הלשכה הודעה (נספח מס' 1 לעתירה) לגבי חלוקת הבחינה לחמישה פרקים שווים (20 שאלות בכל פרק), ולגבי הנושאים אשר ייכללו בכל פרק, כלהלן:
א. סדרי הדין האזרחי לרבות בוררויות;
ב. חוקי יסוד; סמכויות בתי המשפט, לרבות בתי דין דתיים ובתי הדין לעבודה; שינויים וחידושים בחקיקה ובפסיקה בתחומים המופיעים בתקנה 18 לתקנות;
ג. דיני ראיות, תוך שימת דגש על ההיבט המעשי; הליכי הוצאה לפועל, פשיטת רגל וכינוס נכסים;
ד. סדרי הדין הפלילי לרבות סמכויות חקירה ואכיפה; רישום בתאגידים, מסמכי תאגידים, הליכי פירוק, רישום שעבודים וביטולם;
ה. אתיקה מקצועית, חוק לשכת עורכי-הדין, התשכ"א-1961 והכללים שהותקנו לפיו; סדרי רישום של מקרקעין ושל זכויות במקרקעין ועקרונות המיסוי הקשור בכך.
עוד נכתב בהודעה כי בכל אחד מחמשת הפרקים "
ירוכזו כל השאלות בנושא או בצירוף הנושאים שאותו קבעה הוועדה הבוחנת כאמור לעיל", ובהמשך נכתב כי "
מי שקיבל ציון של
60 אחוזים לפחות בכל אחד מחלקי השאלון יראו אותו כמי שעבר את הבחינה בכתב; ואולם אם פחת הציון שקיבל בחלק אחד או יותר של השאלון מ- 60 אחוזים יראו אותו כמי שעבר את הבחינה רק אם
ציונו הכולל היה 65 אחוזים לפחות" (ההדגשות במקור).
4. ביום 04.04.13 פרסמו המשיבות רשימת חיקוקים מנחה לקראת הבחינה (להלן -
הרשימה המנחה), במסגרתה צוין כי הרשימה אינה רשימה בלעדית והיא באה רק להנחות את הנבחן בשלב ההכנות לבחינה.
5. ביום 01.05.13 ניגשה העותרת לבחינה בכתב, וביום 13.05.13 פרסמה הלשכה את התשובות הנכונות לשאלות הבחינה וכן את הסימוכין להן.
6. ביום 21.05.13 הגישה העותרת השגות על תוצאות הבחינה, הן לגבי שאלות פרטניות והן לגבי מבנה הבחינה ("פרקי המבחן" כלשון העותרת בהשגותיה). ביום 31.05.13 הודיעה הוועדה הבוחנת על תוצאות ההשגות. השגותיה של העותרת לגבי מבנה הבחינה נדחו.
7. לאחר קבלת תוצאות ההשגות (של הנבחנים כולם), הועמד ציונה הכולל של העותרת בבחינה על 64%. בפרק ב' של הבחינה קיבלה העותרת ציון של 50%. העותרת אפוא לא קיבלה ציון כולל של 65% בבחינה בכתב או 60% בכל אחד מחלקיה, ועל כן נכשלה בה.
8. מכאן העתירה שלפניי, במסגרתה מבקשת העותרת להורות על פסילת שאלות שונות בבחינה, וכן על מיזוג חמשת חלקי הבחינה לשני חלקים. כל אלה בשל סיווג לא נכון, לטענתה, של שאלות הבחינה לפרקים שאינם מתאימים.
9. לאחר הדיון בעתירה הגישה העותרת, בהתאם להחלטתי מיום 04.08.13, תצהיר משלים בו פירטה, בין היתר, איזה מן הסעדים להם עתרה, כולם ביחד וכל אחד בנפרד, יהיה בהם, לשיטתה, כדי להביא להצלחתה בבחינה (להלן -
התצהיר המשלים).
טענותיהם הכלליות של הצדדים
10. לטענת העותרת, שני המסלולים החלופיים שנקבעו בתקנות
לשכת עורכי הדין (סדרי בחינות בדיני מדינת ישראל, באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים ובמקצועות מעשיים), תשכ"ג-1962 (להלן -
התקנות) להצלחה בבחינה, מחייבים הקפדה יתרה על אופן חלוקת הבחינה לנושאים או צירופי נושאים, וכן על אופן סיווג השאלות לפרקים השונים שבבחינה. זאת כדי למנוע מצב בו נבחן שקיבל 60% בכל פרק יעבור את הבחינה, בעוד שנבחן שקיבל 64%, והפגין בכך רמת ידיעה כללית טובה יותר מהנבחן הראשון, לא יצלח אותה.
בעניינים הנוגעים למבנה הבחינה וסיווג השאלות לפרקים, כך העותרת, חרגו המשיבות מסמכותן בכך ש"פיזרו" את נושאי הבחינה באופן אקראי, על פני כל חלקי הבחינה, מבלי לחלק את השאלון לנושאים מוגדרים. חלוקה אקראית זו עומדת בניגוד לתכלית התקנות, שמטרתן בחינת הידע המינימאלי הדרוש אצל הנבחנים בנושאים או בצרופי הנושאים שנקבעו בתקנות.