עתירה לפי סעיף 17 לחוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998, לחייב את המשיבים להשיב לבקשה לקבלת מידע בדבר שלילת מעמד התושבות מתושבי קבע בירושלים המזרחית בשנת 2009; ובקשה לסילוקה על הסף של העתירה, מחמת העדר עילה.
בקשת המידע של העותרת היא שלישית בסדרת בקשות שעניינן אחד: קבלת מידע ונתונים סטאטיסטיים על אודות הפקעת מעמד תושב-הקבע של תושבי ירושלים המזרחית. להלן, בתמצית, הסטוריית הבקשות ואחריתן.
בראשונה, ביום 11.2.08, הגישה העותרת אל המשיבים בקשה למידע הנ"ל לגבי השנים 2007-2006. תשובת המשיבים בוששה לבוא והעותרת עתרה לבית המשפט (עת"ם 8476/08). או-אז ניתנה תשובת המשיבים. העותרת שבה ודרשה פירוט נוסף, והמשיבים השיבו כי הפרטים הנדרשים אינם מצויים תחת ידם, אינם מוזנים למחשביהם באופן שוטף, והפקתם תדרוש עבודה רבה. לבסוף הגיעו הצדדים לעמק השווה. העותרת ויתרה על חלק מבקשותיה, המשיבים הבהירו כי המידע שניתן - ניתן לפנים משורת הדין, והעותרת ביקשה למחוק את עתירתה. הוצאות משפט, בשיעור נמוך, נפסקו לטובתה.
ביום 22.4.09, תוך כדי ניהול ההליך הראשון, הגישה העותרת בקשה שנייה אל המשיבים, והפעם על אודות המידע לגבי שנת 2008. גם הפעם בוששה תשובת המשיבים לבוא, וניתנה רק כעבור כשמונה חודשים. העותרת שבה ודרשה הבהרה לגבי התשובה. בשלב זה, ביום 29.12.09, העבירה העותרת למשיבים מכתב בקשה נוסף, זו הפעם לא היתה זו בקשת מידע על-פי חוק חופש המידע אלא דרישה כי להבא יוזנו אל המערכת הממוחשבת של המשיבים שלל פרטים לגבי כל תיק ותיק. בעקבות הפנייה הזו באו הצדדים בדברים. על-פי הנחיית מנהלת הלשכה האזורית של מינהל האוכלוסין בירושלים המזרחית העבירה העותרת את הפנייה אל המשיב 2, הממונה על חופש המידע במשרד הפנים. תשובת הממונה על חופש המידע ניתנה ביום 3.5.10. כך נכתב בה (נספח ע/31 לעתירה): "מצאנו לנכון לקבל את המלצתכם ולהוסיף אינדיקציה בדבר סיבת הפקיעה למערכת הממוחשבת של רשות האוכלוסין. יחד עם זאת נמצא כי כלל הנתונים שהוצעו על ידכם אינם נדרשים כחלק מתהליך העבודה של הרשות, בין אם מטעמים טכניים, כגון העובדה שמידע זה נמצא ממילא במערכת הממחושבת כפרמטר נפרד ובין אם מטעמים מהותיים, כגון העובדה שאין מדובר בנתון הרלוונטי לשם קבלת החלטה. לאור האמור הוחלט להוסיף את הדרישה לאינדיקציה בדבר סיבת הפקיעה בתוכנית העבודה של גורמי הפיתוח במשרדנו. מדובר בתוכנית עבודה לארבע השנים הקרובות ו[אין] ניתן לומר כעת מתי יכנס לפועל התיקון האמור".
הבקשה השלישית לקבלת מידע התבקשה ביום 28.3.10, עוד קודם שניתנה התשובה הנ"ל בעניין שינויים במערכת הממוחשבת. הפעם התבקשו נתונים לגבי שלילת מעמד התושבות בשנת 2009. תשובה ישירה לשאלה זו לא ניתנה מעולם. תזכורות שניתנו בכתב ושיחות טלפון לא הועילו, ובצר לה, ביום 20.9.10, עתרה העותרת לבית המשפט בבקשה "לחייב את המשיבים להשיב לבקשה שעניינה קבלת מידע בדבר שלילת התושבות מתושבי קבע בירושלים המזרחית בשנת 2009" (עת"ם 4810-09-10; נספח 2 לעתירה). המשיבים הגישו תגובה מקדמית לעתירה ובקשה לסילוקה על הסף. נטען שם, בין היתר, כי העותרת לא הציגה לבית המשפט את כל השתלשלות העניינים הרלוונטית, וכן כי תשובת המשיבים ניתנה זה מכבר במסגרת התשובה הנ"ל בעניין השינויים במערכת הממוחשבת. בדיון בעתירה ביום 1.12.10 המליץ בית המשפט (כב' השופט י' מרזל) למוחקה, מן הטעם שלא פורטו בה כלל העובדות הרלוונטיות. העותרת קיבלה את ההמלצה והעתירה נמחקה. תחת העתירה ההיא הוגשה העתירה דנן, ובה מפורטים כדבעי כל ההליכים והעובדות שקדמו להגשתה בעניין הנדון.
גם את העתירה הזו מבקשים המשיבים למחוק, מחמת העדר עילה. לשיטתם, כפי שטענו גם בתשובתם המקדימה לעתירה הקודמת כנ"ל, טוענים הם גם כעת כי "החלטת המשיבים ברורה ורהוטה, והיא הובאה לידיעת העותר הן בהחלטת המשיבים מיום 3.5.10 והן במסגרת התגובה המקדמית המפורטת אשר הוגשה בעת"ם 4810-09-10 האמור" (פיסקה 33 לבקשה).
יש לבחון אפוא האם כל שאלות העותרת זכו להתייחסות - למענה או להבהרה כי אין ניתן להשיב עליהן. אלו הן השאלות ששאלה העותרת בבקשת המידע, הכל בנוגע לתושבי מזרח ירושלים בשנת 2009:
1) מהו מספר התושבים שמהם נשלל מעמד התושבות, עם פילוח לנשים וקטינים;
2) כמה שלילות נעשו בשל כל אחת משלוש העילות שבסעיף 11א לתקנות הכניסה לישראל, התשל"ד-1974;
3) מכמה תושבים נשללה התושבות בשל עילה אחת בלבד, ומהי;
4) מכמה בשל עילות מצטברות, ומהן העילות;
5) בשלילה בשל שהייה מחוץ לישראל למעלה משבע שנים - איזו השפעה ישנה לביקורים בארץ, ולאילו פרקי זמן;
6) לגבי הליך השלילה - מה מידת סופיות ההודעה; האם נאמר לתושב כי באפשרותו לערור; האם המשיבים מודיעים לתושב מהן העילות לשלילה; האם מסופק לתושב מידע נוסף; כמה פנו ועררו על ההחלטה; לכמה נעשה שימוע, ומתי; מדוע לא נעשה שימוע כאשר לא נעשה; האם ניתן לערער על ההחלטה שאחרי השימוע; בכמה מקרים התהפכה ההחלטה, בעקבות ערר, שימוע או עתירה; מהו התאריך הקובע לעניין רישום שלילת המעמד;
7) בעניין החזרת תושבות - בכמה מקרים הוחזרה תושבות, בחלוקה לפי השנים שבהן נשללה וכן לפי השנים שבהן נעשתה פנייה להשבתה; מה היו העילות להשבה; בכמה מקרים ההשבה היתה לאחר שימוע, לאחר ערר או לאחר פניה לבית המשפט;
8) כמה שלילות נעשו בעת שהתושבים היו מחוץ לישראל;
9) מכמה תושבים לשעבר נמנעה הכניסה לישראל אחרי השלילה;
10-11) ומכמה נשללה התושבות בשל מגורים בקו התפר ובשל הגירה לאזור.
השוואת השאלות האלה, אשר נשאלו במסגרת בקשה על-פי חוק חופש המידע, ושולמה בגינה אגרה, עם העניינים שהעותרת ביקשה מן המשיבים שיתחילו להזין למערכת הממוחשבת, מלמדת כי החפיפה איננה מלאה. סעיפים א-ה בסעיף 8 לבקשה חופפים עם שאלות 2-4. סעיף ו חופף עם שאלה 8; סעיף ז חופף עם שאלה 9; סעיפים י, יא, יב, יג ו-יד חופפים, באופן חלקי, עם המידע שמתבקש בשאלה 6. משמע, גם אם נקבל את טענת המשיבים כי יש לראות את תשובתם לבקשה לעדכון הפרטים במערכת הממוחשבת כתשובה גם לגבי השאלון, עדיין נותרו שאלות 1, 5, 7, 10 ו-11, וגם פרטים אחדים משאלה 6, ללא כל התייחסות.
ניתן בדוחק להסיר מן הרשימה את שאלה 1, אשר קיבלה מענה אגב אורחא במסגרת הבקשה דנן (סעיף 721), ועדיין נותרו כמה שאלות שלא קיבלו התייחסות מן המשיבים, כשנה ורבע לאחר הגשת הבקשה. השאלה אם יש לכך הצדקה אם אין היא השאלה שבגוף העתירה, והיא תדרוש בירור (אלא אם כן ישתנה מצב הדברים).