עת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
|
43505-04-13
16/06/2013
|
בפני השופט:
יונתן אברהם
|
| - נגד - |
התובע:
פרנקל רוסלן
עו"ד מויס
|
הנתבע:
1. משטרת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
|
| החלטה |
השאלה הטעונה הכרעה במקרה דנן, הנה האם קיימו המשיבים את חובת השימוע העומדת לעותר, טרם
הוארכה התקופה לשלילת טובת הנאה של שימוש בטלפון, מן העותר.
אלה העובדות הצריכות לענייננו.
העותר הוא אסיר לתקופה של 10 שנים ו- 210 ימים, בגין עבירות מרמה, זיוף ועוד, וזאת משנת 2006.
כמו כן, תלויים ועומדים נגדו 2 תיקים פליליים נוספים, האחד בבית משפט השלום בתל אביב והשני בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בגין עבירות מרמה בהיקפים נרחבים, אותם ביצע לכאורה בתקופת מאסרו הנוכחית.
ביום 25/03/13, החליט מנהל בית הסוהר שיטה, בו מוחזק העותר, לשלול ממנו ביצוע שיחות טלפון למשך חודש (למעט עם בא כוחו) וזאת על יסוד מידע מודיעיני ועמדת משטרת ישראל.
על החלטה זו הגיש העותר השגה יומיים לאחר הינתנה, אולם היא נדחתה על ידי מפקד מחוז צפון בשב"ס בו ביום, 27.3.13.
ביום 18/04/13, החליט מפקד החוזה נ"ל על הארכת שלילת שיחות טלפון מהעותר, למשך 5 חודשים נוספים, עד ליום 24/09/13.
מכאן העתירה.
אציין כי תחילה הוגשה העתירה גם על הפרדת העותר, אולם במהלך הדיון, ויתר ב"כ העותר על סעד זה.
הואיל שגם חלפה תקופת החודש שבו נשללה טובת ההנאה לשימוש בטלפון על ידי מפקד כלא שיטה, מיקד ב"כ העותר טענותיו בפניי בהחלטת מפקד המחוז אשר האריכה את שלילת שיחות הטלפון עד לחודש 09/2013.
ב"כ העותר טוען כי ככל שתפקודו של העותר בבית הכלא תקין, היינו הוא לא מפר את המשמעת, אין הצדקה לשלילת טובות הנאה ממנו.
לטענת ב"כ העותר, על פי פסיקת כב' הש' רג'יניאנו בעת"א 7170/09/12, הסמכות לשלול שיחות טלפון על סמך מידעים מודעיניים, מעוגנת בפקודה 4.36.00 ונתונה רק למפקד המחוז, הוא היפנה לסעיף 6 (ב) (1), הקובע שגם אם תפקודו של אסיר בבית סוהר הינו תקין, מוסמך מפקד המחוז למנוע ממנו קשר טלפוני לאור מידע ביטחוני או מודיעיני.
לטענת ב"כ העותר, ההחלטה על הארכת תקופת מניעת השימוש בטלפון, ניתנה באותו יום בו נדחתה השגת העותר על ידי מפקד המחוז ושתיהן ניתנו על טופס לפי פקודה 4.17.00.
עוד טוען ב"כ העותר כי נפל פגם בהחלטת מפקד המחוז, שכן, לא ניתנה לעותר זכות השימוע בפניו, טרם מניעת טובת ההנאה.
בעניין חובת השימוע, היפנה לסעיף 1 (ה) לפקנ"צ 04.17.00 ולסעיף 5 לאותה פקודה, המחייבים מתן פתחון פה לאסיר, לפני שלילת טובת ההנאה.
הוא היפנה גם לסעיף 6 (א) לפקנ"צ 4.36.00, שם נקבע כי שלילת קשר טלפוני מעצור עד החלטה אחרת או עד תום ההליכים, תיעשה רק במסגרת דין משמעתי.
בתשובתם לטענות אלו, היפנו המשיבים למסמכים שצורפו לכתב התשובה, הלא הם גזר הדין שניתן כנגד העותר בעבירות המרמה הרבות שביצע וכן שני כתבי אישום נוספים המתייחסים לתקופת כליאתו והמשך ביצוע שיטתי של עבירות מרמה, תוך שימוש לרעה בטלפון המצוי בכלא.
נטען כי הגוף המוסמך לשלילת שימוש בטלפון הינו סגן מפקד הכלא או מפקד הכלא עצמו.
עוד נטען כי במקרה דנן ניתן לעותר שימוע על ידי מפקד הכלא ולא היה צורך בשימוע נוסף בפני מפקד המחוז, תורך הארכת תקופת השלילה, שכן, טענות העותר הובאו בפני מפקד המחוז במסגרת ההשגה שהוא הגיש כנגד החלטת מפקד הכלא לשלול ממנו שיחות טלפון לחודש.