אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עש 304/08

החלטה בתיק עש 304/08

תאריך פרסום : 04/02/2009 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי ירושלים
304-08
30/04/2008
בפני השופט:
מרים מזרחי

- נגד -
התובע:
(אלי הראל )בן סוסן
עו"ד דניאל וויס
הנתבע:
מדינת ישראל- ועדת הרישוי לחוקרים פרטיים
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
החלטה

1.       לפניי ערעור על החלטת ועדת הרישוי (להלן: "הוועדה") על-פי חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב- 1972 (להלן: "החוק") מיום  20.2.08, שלא להיענות לבקשת המערער להענקה מחודשת של רישיון חוקר פרטי שהיה ברשותו בשנת 1998.

2.       ממסמכים שהציג המערער ניתן לראות כי החל משנת 1984 עסק המערער בחקירות. בשנים 1984 ועד  1998 דווח כי התאמן להיות חוקר פרטי אצל מאמנים שונים. ברם, לראשונה בשנת 1998 קיבל המערער רישיון חוקר פרטי לשנה אחת (סעיף 28 לחוק).

3.    בשנת 2002 הוגש נגד המערער ונגד נאשם נוסף כתב אישום בגין מספר עבירות על חוק העונשין התשל"ז- 1977(תפ"ח (ת"א) 1085/02 מדינת ישראל נ' אלי בן-שושן ואח', תק-מח 2004(2)).  המערער הואשם בסדרה של עבירות בעלות אופי מיני, בקבלת דבר במרמה ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. כתב האישום מתייחס למעשים שבוצעו בשנת 1999, ומתאר את המערער כמי שהיה אז חוקר פרטי ועבד בנוסף כמרצה במכללה לביטחון וחקירות. לפי כתב האישום, ע"י מצג כוזב ומרמה הביא המערער לכך שנשים תמימות ינוצלו לסיפוק תאוותו המינית. על פי האישום הראשון הגיע המערער לביתה של נפגעת תאונת דרכים כנציג חברת ביטוח, ותוך שהציג בפניה מצג שווא כאילו הדברים נחוצים לצורך החקירה, חיבק ונישק אותה על פיה. שני האישומים האחרים שבכתב האישום חמורים הרבה יותר ועוסקים בהבאת שתיים מתלמידותיו במכללה להתפשט ולהפוך לאובייקט מיני להנאתו - כביכול כדי לבחון - עד כמה הן מתאימות להישלח מטעמו לביצוע חקירה נועזת בחו"ל. העבירות בוצעו ביחד עם אחר.

4.       במסגרת עסקת טיעון הודה המערער והורשע בביצוע שבע עבירות של קבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. כב' השופט ש' טימן ציין בגזר דינו כי המערער שימש בתקופה הרלבנטית לעבירות כחוקר פרטי ללא רישיון, לימד במכללה לחוקרים פרטיים ונצל את עובדת היותו מרצה להשגת הסכמתן של הנשים למעשים מיניים. בעקבות הרשעתו נידון המערער ל-19 חודשי מאסר בפועל ול- 18 חודשי מאסר על תנאי.

5.       המערער השתחרר ממאסר באוגוסט 2006 ותקופת המאסר על תנאי נגדו תלויה ועומדת עד לאוגוסט 2008.

6.       בחודש ינואר 2007 פנה המערער לוועדה בבקשת חידוש רישיון. ביום 26.11.07 זומן המערער לדיון בבקשתו. במעמד זה למערער וכן לנציג היועץ המשפטי ניתנה האפשרות לטעון טענות ולהגיש ראיות בהתאם לסעיף 5(ב) לחוק. עמדת היועמ"ש הייתה כי לאור חומרת העבירות בהן הורשע המערער אין מקום לחדש את רישיונו.

7.       הוועדה דחתה את בקשת המערער ונימקה עמדתה בהפנותה למעשים החמורים בהם הורשע ולעונש החמור שנגזר עליו, וכן לעובדה שהציג עצמו כחוקר פרטי במשך שנים רבות ועסק במקצוע החקירות הפרטיות כאשר בפועל לא היה בעל רישיון לעסוק במקצוע זה. הועדה הדגישה כי אין מדובר בהענקה מחודשת אלא בהענקה ראשונה. הערעור עוסק בהחלטה זו.

8.    לטענת המערער שגתה הוועדה בקבעה כי מדובר בהענקה מחודשת  של הרישיון כיוון שהיה בידו רישיון בעבר ולכן המדובר הוא בחידוש הרישיון. בתגובה טענה המשיבה כי הרישיון שהיה ברשות המערער היה בידו לפני כעשור וניתן לשנה אחת בלבד.

אכן, מהוראות החוק ניתן ללמוד שרשיון ניתן לשנה אחת בלבד ועל כן,  משחלפו כעשר שנים מאז קיבל רשיון ברי כי אין מדובר ב'חידוש' דבר שהיה בידו. יתר על כן, אף אם היה מדובר בחידוש רישיון לפי סעיף 28 לחוק על הוועדה לשקול את אותם השיקולים, קרי תנאי הכשירות לקבלת רישיון (סעיף 4 לחוק). הדעת נותנת שהועדה באה להדגיש כאן כי המערער אינו יכול לטעון כי משך שנים רבות הוא מחזיק ברישיון.

9.       המערער הוסיף וטען כי טעתה הועדה בכך שלא העבירה את עניינו לדיון בפני וועדת המשמעת, למרות שהייתה רשאית לעשות זאת. בתגובה טענה המשיבה כי לפי סעיף 24 לחוק "קובלנה  על חוקר פרטי תוגש לועדת המשמעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה או מטעם הועדה...". כלומר, כיוון שהמערער בעת הדיון בוועדה לא היה בעל רישיון חוקר פרטי - לוועדה אין סמכות להגיש קובלנה בעניינו. גם בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המשיבה. אוסיף כי, החוק לא מטיל שום חובה על הוועדה להגיש קובלנה לועדת המשמעת, אף כאשר מוסמכת היא לעשות כן.

10.     המערער מוסיף וטוען כי שגתה המשיבה בבססה את החלטתה על עמדת היועמ"ש, עמדה אשר לטענתו לא הוצגה לעיונו לפני הדיון, ולכן לא היה בידו להתייחס אליה.

שמיעת ב"כ היועץ המשפטי מעוגנת בחוק (כמפורש בסעיף 5(ב)). החוק. החוק גם אינו קובע שהיועץ המשפטי לממשלה יציג את טענותיו בפני הצד השני לפני הדיון. כמו כן, על-פי החומר שלפני, המערער ידע כי היועץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד לבקשתו (בהודעת הועדה למערער מיום 31.10.07 נכתב כי הועדה שוקלת שלא להיענות לבקשתו ולכן הוא מתבקש להביע את עמדתו), והדעת נותנת שהבין כי עמדת היועץ המשפטי לממשלה תבסס טיעוניה על עברו הפלילי. יתר על כן, פרוטוקול הדיון אינו מלמד כי המערער ביקש דחיה כדי להכין את טיעוניו למול הטיעונים ששמע.

לאור האמור דין טענת המערער בעניין שמיעת עמדת ב"כ היועמ"ש להידחות.

11.     עוד טוען המערער כי המשיבה לא התייחסה לעובדה שהעבירות אותן ביצע נעברו לפני שנים, והוא כבר שילם את חובו לחברה בגין הרשעתו. לדבריו, הוא מנהל אורח חיים נורמטיבי. 

טענה זו אינה מקובלת עלי. מאז השתחרר המערער ממאסרו עברו פחות משנתיים, ובתקופה זו עדיין עומד ותלוי עונש מאסר על תנאי נגדו. ויוטעם, תפקידה של הועדה לבחון היטב את כשירות העוסקים בתחום, וחובתה להקפיד שרישיון לחוקר הפרטי יינתן אך ורק למי שניתן להעריך כי יכבד ככל שניתן את החוק ואת זכויות הזולת. מסעיף 4 (5) לחוק, עולה כי אחד השיקולים המרכזיים שעל הועדה לשקול הוא עברו של המבקש (כלשון הסעיף "עברו תכונותיו אן התנהגותו"). העובדה שחוקר ריצה עונש בגין עבר זה אינה גורעת מהעובדה שמעשיו של אדם בעבר מלמדים על אופן התנהלותו ועל התאמתו לתפקיד. המעשים שבגינם הורשע המערער, נכונותו לשקר ולרמות תוך ניצול מתן אמון בו, להשגת שיתוף פעולה של נשים תמימות.

12.     לטענת המערער המשיבה שגתה בכך שלא התייחסה לטענת האפליה, בינו לבין שותפו לכתב האישום ואשר לגביו (השותף) נקבעה פסילת רישיונו לזמן קצוב בלבד, אף טענה זו דינה להידחות. ראשית, המערער הורשע במספר גדול יותר של עבירות משותפו. שנית, השופט טימן בפסק דינו (פח 001085/02) קבע שיש להבחין בין שני הנאשמים, (בין המערער לבין שותפו) וכי אחריותו של המערער גדולה מאחריותו של שותפו. בפסק הדין אף ציין השופט את דברי סנגורו של השותף לכך שהשותף נוצל ו"הובל" על ידי המערער. לאור האמור אין מדובר בהתייחסות שונה לשווים כי אם בהתייחסות שונה לשונים.

13.     המערער סבור כי יש ליתן משקל לעובדה שהחלטת הועדה פוגעת בעיסוקו ומהווה פגיעה בזכותו לחופש העיסוק. טוענת המשיבה כי המערער שימש כחוקר פרטי בעל רישיון במשך שנה אחת בלבד ולכן לא יכולה ההחלטה לגרום לפגיעה חמורה בעיסוקו.

יתר על כן, אין המדובר בהחלטה השוללת קבלת רישיון, אלא החלטתה זו של הוועדה תקפה לשנה אחת בלבד. אפשר שבעתיד תסבור הועדה כי חלף זמן ממושך דיו המלמד על התנהגות נורמטיבית, וניתן להעניק למערער רישיון לעסוק כחוקר פרטי. אוסיף, כי אין בדברי אלה משום קביעה שהפגם שנמצא במערער הוא בר-חלוף, אלא התייחסות להיקף ההתפרסות של ההחלטה הספציפית שעליה נסוב הערעור.

14.     לאור האמור, פעלה הועדה בגדר סמכותה ואין פגם בשיקול דעתה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ