כללי
1. לפני בקשה לפטור מאגרה בערעור אשר הגיש המבקש על החלטת לשכת הסיוע המשפטי (להלן: "
הסיוע המשפטי") לדחות את בקשתו לקבלת סיוע משפטי בענין הגשת תביעה כנגד חברת 012 סמייל תקשורת בע"מ (להלן: "
חברת 012").
2. במכתב מאת הסיוע המשפטי מיום 25.9.11, שהוא בבסיס הערעור, צוין כי הוחלט שלא להעניק למבקש את השירות המשפטי המבוקש מאחר שבעקבות פנייתו לסיוע המשפטי, בוצעה פנייה מטעם הסיוע המשפטי לחברת 012, אשר בעקבותיה הודיעה נציגת חברת 012 כי הוחלט לבטל את המינוי של המבקש ו"לאפס" את חובו.
כן צוין במכתב כי הוסבר למבקש, כי אם ברצונו להגיש תביעה נגד חברת 012 בגין עוגמת נפש, עליו להגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות, בכוחות עצמו, לאור העובדה שאין ייצוג בבית משפט לתביעות קטנות.
עוד צוין במכתב, כי הוסבר למבקש כי אם ברצונו להגיש תביעה בגין נזק שלטענתו נגרם לו, עליו להמציא מסמכים המעידים על הנזק, לרבות מסמכים רפואיים, וכי המבקש לא המציא מסמכים לבדיקת עניינו כפי שנתבקש, גם לאחר שניתנה לו ארכה להמצאתם, ולאחר שנשלחו אליו מכתבי תזכורת (בחודשים מאי ויוני 2011), ומשכך, לא הונחה בפני הסיוע המשפטי תשתית ראייתית מספקת הדרושה לבדיקת הסיכוי המשפטי של ההליך נשוא פניית המבקש לסיוע המשפטי.
3. במסגרת הערעור עותר המבקש כי בית המשפט יצווה על הסיוע המשפטי להעניק לו את הסיוע המשפטי המתאים לאלתר וכן יחייב את המדינה בהוצאות משפט.
4. במסגרת הבקשה למתן פטור מאגרה ("בהעדר") טוען המבקש, בין השאר ובפרט, כי הוא נכה המתקיים מקצבת נכות של המל"ל; כי אין לו כל רכוש משמעותי; אין לו בת זוג ואינו יכול להסתייע מהוריו שנפטרו זה מכבר; כי במשך 4.5 שנים היה דר רחוב ומשנת 2009 הוא מתגורר בשכירות בדירת חדר של עמידר בהרצליה בעלות מסובסדת ע"י משרד הבינוי והשיכון; וכי בתי משפט כבר פטרו אותו בעבר מתשלום אגרה לאחר שבחנו את מצבו הכלכלי.
המבקש צרף לבקשתו אך ורק מסמך אחד - החלטה של בית המשפט העליון מיום 25.8.11 (ניתנה ברע"א 5688/11, ע"י כב' הרשם שני), בה ניתן לו פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון באותו הליך.
המבקש טוען כי לאור האמור בבקשתו, יש להורות על פטור מתשלום אגרה אף מבלי להדרש לעמדת המדינה.
5. לאחר מספר ימים ובטרם הוגשה תגובת הפרקליטות לבקשה, הגיש המבקש בקשה נוספת לפטור מאגרה "בהעדר", בה הפנה גם להחלטה מיום 23.10.11 בה ניתן לו פטור מתשלום ערבון (החלטת כב' הרשמת נחליאלי חיאט בע"א 3323-05-11). יצויין כי באותו הליך פטור המבקש לפי דין מתשלום אגרה מחמת היותו מיוצג בו על ידי הסיוע המשפטי. כמו כן, במסמך שהגיש המבקש לתיק ביום 5.2.12, כמו גם במסמך נוסף שהוגש על ידו לתיק, צוינה רשימה של הליכים בהם ניתן לו לטענתו פטור מתשלום אגרה.
6. בהחלטת כב' הרשם, כתוארו אז, ברנר, מיום 6.7.12 ניתן למבקש פטור מאגרה בהעדר תגובה של הפרקליטות. בהחלטה מיום 9.11.12, בוטלה החלטת 6.7.12, ושאלת מתן הפטור שבה לידון.
7. על הדין בעניין בקשה למתן פטור מאגרה, אין צורך להרחיב. לענין זה (לרבות - קיומה של חובה לשלם את האגרה כנקודת מוצא; תכליות האגרה; המנגנון הקבוע בתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 ("תקנות האגרות"); התנאים המצטברים אשר על מבקש אגרה להוכיח - חוסר יכולת כלכלית וכי ההליך מגלה עילה; חובת מבקש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית; ועוד), ר' למשל פירוט ואסמכתאות אשר הובאו בהחלטות שניתנו בבקשות אחרות לפטור מאגרה שהגיש המבקש לבית משפט זה: ע"א (ת"א) 25975-09-12
ואן קול נ' שריר (החלטה מיום 6.11.12), ועש"א (ת"א) 11744-09-12
ואן קול נ' לשכת הסיוע המשפטי (החלטה מיום 9.11.11).
8. עיון בבקשה נשוא ההחלטה נוכחית מעלה כי זו לוקה בסוגיות בסיסיות בענין בקשות למתן פטור מתשלום אגרה. לבקשה לפטור מאגרה לא צורף תצהיר ערוך כדין לתמיכת טענות המבקש לגבי מצבו הכלכלי, לרבות לתמיכת טענתו כי לא חל שינוי במצבו מאז שניתנה החלטות הנזכרות על ידו בהן הוענק לו פטור מתשלום אגרה. למעשה, לא צורף לבקשה דבר למעט עותק מהחלטה אחת בה ניתן לו פטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון (ר' לעיל). החוסרים לא הושלמו.
9. בהעדרם של תצהיר ואסמכתאות ממשיות, לא קוימה הוראת תקנה 14 לתקנות האגרות ובאורח מהותי יותר לא הוכחו מצבו הכלכלי הנוכחי של המבקש וטענתו כי ידו אינה משגת לשלם את אגרת הערעור.
10. לפי רשימה שצירף המבקש, קיימות החלטות שפטרו אותו מתשלום אגרה במהלך השנתיים האחרונות, ומשכך ולאור תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות, אני נכונה להניח (גם במקרה דנן) כי קיימת ראייה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם אגרה. ברם, מדובר בראיה לכאורה בלבד. אין בה כדי לפטור מבקש אגרה מהצבת תשתית הולמת בענין מצבו הכלכלי דהיום. כך תמיד, וכך בפרט במקרה של המבקש דנן, אשר במקביל להחלטות אשר פטרו אותו מתשלום אגרה, ניתנו לגביו החלטות אשר לא פטרו אותו מתשלום אגרה.
11. לגבי המבקש עצמו קבעו כבר מספר ערכאות משפטיות, לרבות בית המשפט העליון, כי העובדה שקיבל בעבר פטור מתשלום אגרה, אין בה די לגבי בקשות חדשות המוגשות על ידו בהליכים אחרים. ר' לענין זה למשל, ההחלטות הבאות שניתנו בבית המשפט העליון: בג"צ 4441/12
מייק ואן קול [לשעבר מיכאל מלמוד] נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 10.6.12); רע"א 2825/12
מייק ואן קול נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 15.4.12); בש"א 5855/11
ואן קול נ' מדינת ישראל ואח' (החלטה מיום 30.10.11). ציטוטים מהחלטות אלה הובאו במסגרת ההחלטות מיום 6.11.12 ו- 9.11.12 שנזכרו לעיל, ואינני מוצאת לחזור על הדברים.
12. אף שהדברים מוכרים למבקש, הוא לא מצא לנכון לפרוס בפני בית המשפט את מצבו כמתחייב ואין הוא מאפשר לבית המשפט לבדוק את יכולתו ועמידתו בתנאים לפי אמות המידה שנקבעו בדין.
13. לאור האמור ולפי שמדובר בתנאי-בלתי-אין, דין הבקשה להדחות אף מבלי להדרש לשאלת סיכויי ההליך. להשלמת התמונה ומבלי לקבוע מסמרות יצויין כי סיכויי הערעור אינם נראים על הצד הגבוה, מהטעמים הנזכרים במכתב מאת הסיוע המשפטי שהובאו לעיל. עוד ניתן לציין כי לשיטת המבקש עצמו, קיימים עשרות הליכים בהם פתח, וממכלול החומר בתיק עולה כי לגבי חלק מהם נקבע כי מדובר בהליכי סרק. יש אפוא לתת את הדעת בהקשר האגרה גם לאינטרס הציבור הרחב בכל הנוגע להקצאה נאותה של משאבים ציבוריים לטיפול בכלל ההליכים המשפטיים (רע"א 2732/09
שפיר נ' ליסקר, החלטה מיום 14.12.09).
14. הבקשה נדחית, כמבואר. האגרה תשולם עד ליום 13.2.13 שאם לא כן, ימחק ההליך ללא צורך בהודעה נוספת.