ועדת הערר ערר מס' 308/3011
לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
בעניין:
אדי שור
העורר
נ ג ד
הנתיב המהיר בע"מ
ע"י עוה"ד ויקטור פישר ואח'
המשיבה
ה ח ל ט ה
עקב שגגה טכנית, מתן ההחלטה התעכב, ועם הצדדים הסליחה.
החשבונית שלגביה הוגש הערר מלכתחילה בוטלה על ידי המשיבה מיוזמתה. נוכח דברי העורר בדיון שהתקיים בפנינו, נותרה להכרעתנו למעשה סוגיית ההוצאות בלבד, שכל אחד מן הצדדים עומד על פסיקתן נגד הצד האחר.
לאחר שעיינו בכתבי הטענות שהגישו הצדדים ובחנו את הדברים שהועלו בדיון, הגענו למסקנה שאין להשית הוצאות על מי מן הצדדים וכי על כל צד לשאת בהוצאותיו הוא.
גם אם נניח שמלכתחילה היה ממש בטענות העורר כלפי המשיבה, בכל הנוגע ליחסם של נציגיה כלפיו קודם להגשת הערר והימנעותם מלהתייחס באופן מתקבל על הדעת לקובלנותיו, הרי שמעת שהגיש את הערר, העורר הוא שהתנהל באופן שגרם לסרבול של הדיון והשחתת זמן שיפוטי יקר, הרבה מעבר לסביר. נזכיר שלאחר הגשת הערר חויב העורר לתקנו עקב ניסוחו הבוטה והמביש והכל כמפורט בהחלטתנו מיום 5.12.11, המדברת בעד עצמה, ושהצורך בנתינתה עלה לאחר שהחלטת יו"ר הוועדה בעניין זה, מיום 20.11.11, לא מולאה על ידי העורר.
לצד האמור נציין, כי הסוגיה העניינית שעמדה בבסיס הערר, קרי - עצם זכות המשיבה לחייב באגרה ובפיצוי והחזר הוצאות את מי שעשה שימוש במקטע הראשון של הנתיב המהיר, ממחלף בן גוריון ועד לחניון שפירים והעלה או הוריד נוסע שלא בנקודת הבידוק המיועדת לכך, נבחנה על ידינו באריכות במספר מקרים בעבר (וראה למשל בערר 30/3011 בעניין
סיוון חן וכן בעררים המאוחדים 164/3011, 163/3011 בעניין
ניסים ולביאה צבי) ואין צורך להאריך בכך גם כאן.
בנסיבות העניין, כאמור, אין צו להוצאות בתיק דנן.
ניתנה היום: כח' בטבת התשע"ג, 10 בינואר 2013, בהעדר הצדדים.
|
|
|
|
|
גלעד ונגרובר
|
|
עו"ד מנחם שח"ק
|
|
|