טענות הצדדים
:
1. הצדדים בתיק זה הגיעו להסדר פשרה במהלך חודש יולי 2012 והערר נמחק בהסכמה. העוררת טוענת בבקשתה, כי במעמד הסדר הפשרה עם המשיבה, היא ביקשה לשלם את הסכום המוסכם (430 ש"ח), אולם נאמר לה על-ידי נציג המשיבה כי יפנו אליה ממשרד עורכי הדין העוסק בגביית החובות עבור המשיבה (להלן - "
משרד עורכי הדין") לשם גביית סכום הפשרה. לטענתה, משחלף חודש מבלי שקיבלה כל פניה ממשרד עורכי הדין, פנתה העוררת, שוב פעם, למשיבה ונאמר לה שוב כי עליה להמתין לפנייה ממשרד עורכי הדין.
2. לטענת העוררת, הפעם הראשונה בה קיבלה פנייה כלשהי ממשרד עורכי הדין היה במהלך חודש נובמבר 2012, עת הייתה בשירות מילואים. לטענתה, בעת שהייתה בפעילות מבצעית, צלצלה נציגה של משרד עורכי הדין שביקשה להסדיר את תשלום החוב. העוררת הסבירה לנציגה שהיא בפעילות מבצעית וכי היא אינה יכולה למסור פרטי תשלום באותה השיחה, ובתגובה הנציגה הציבה לה אולטימאטום של יום אחד להסדרת החוב. בחודש ינואר 2013, קיבלה העוררת מכתב מההוצאה לפועל עם דרישת תשלום בסך של 2,170 ש"ח.
3. המשיבה טוענת בתגובתה, כי נציגי משרד עורכי הדין ניסו ליצור קשר טלפוני עם העוררת במהלך חודש יולי 2012 ללא הצלחה וכי הושארה לה הודעה, אולם העוררת לא יצרה קשר עם משרד עורכי הדין והותירה את החוב על כנו. רק ביום 19.11.2012 הצליחו נציגי משרד עורכי הדין ליצור קשר עם העוררת, אולם העוררת התעלמה גם מפנייה זו ולא הסדירה את חובה. משכך, פתחה המשיבה ביום 28.11.2012 תיק הוצל"פ נגד העוררת לשם גביית החוב. בתמיכה לטענות אלה צירפה המשיבה תצהיר מאת עו"ד ערן קנובל ממשרד עורכי הדין.
4. לטענת המשיבה, מדובר בהזנחה והתעלמות מצד העוררת אשר לא דאגה לשלם את חובה. עוד טוענת המשיבה כי העוררת לא טרחה להסדיר את החוב גם לאחר, שלטענתה, נוצר עימה קשר במהלך חודש נובמבר 2011.
דיון
:
5. סעיף 36 ל
חוק בתי הדין המנהליים,
תשנ"ב - 1992, קובע כי בית הדין רשאי לתת תוקף של החלטה לפשרה שבעלי הדין הסכימו לה. לרוב, ועדת ערר זו מקדמת בברכה הסכמי פשרה אליהם מגיעה המשיבה עם עוררים ומסכימה ליתן להם תוקף של החלטה, אולם זאת מתוך הנחה שהמשיבה פועלת כדין ובצורה הוגנת, מידתית וסבירה הן במסגרת הליך הפשרה והן במסגרת יישומו של הסדר הפשרה.
6. אין זו הפעם הראשונה שמועלות בפני ועדת ערר זו טענות בדבר קשיים, תקלות וחריגות ביישום הסדרי הפשרה בין המשיבה לעוררים. קשיים, תקלות וחריגות אלה גורמים להתמשכות הליכים, לבזבוז זמן ולהוצאות לצדדים וכן עגמת נפש רבה לעוררים המעורבים. יתירה מכך, במקרים אלה נדרשת לא פעם התערבות של ועדת הערר, כך שלמעשה היתרונות הגלומים בהסדר פשרה מתאיינים כליל.
7. מעיון בכתבי הטענות של הצדדים ובתצהיר שצורף לכתב התגובה של המשיבה, עולה כי במקרה דנן נפלו שורה של ליקויים בכל הנוגע ליישום הסדר הפשרה בין המשיבה לעוררת:
7.1 בסעיף 4 לתגובה מציינת המשיבה, כי עם קבלת טופס ביטול כתב הערר נשלח דוא"ל למשרד עורכי הדין עם פרטי הפשרה ועם פרטי העורר לצורך גביית הסכום עליו סוכם.
העוררת הגיעה להסדר פשרה עם נציגי המשיבה עצמה והיא ציפתה לשלם את סכום הפשרה למשיבה עצמה ולא למשרד עורכי הדין העובד בשירותה. כמו כן, העוררת ביקשה לשלם את הסכום המוסכם מיד במועד הסדר הפשרה (טענה זו לא הוכחשה על-ידי המשיבה) על מנת לסיים את הפרשה אחת ולתמיד, אולם המשיבה הודיעה לה כי עליה להמתין לפנייה של משרד עורכי הדין.
המשיבה מסיבותיה ביקשה להסדיר את תשלום החוב באמצעות משרד עורכי הדין. בנסיבות אלה, היה על המשיבה לוודא שפרטי הפשרה מועברים למשרד עוה"ד במהירות וביעילות וכי נציג מטעם משרדי עורכי הדין יוצר קשר עם העוררת בתוך ימים ספורים ממועד הפשרה. אין די במשלוח דוא"ל למשרד עורכי הדין עם פרטי הפשרה עם העוררת בבחינת "שגר ושכח". על המשיבה לעקוב אחר היישום של הסדר הפשרה על מנת לוודא שהוא מתבצע כהלכה.
כמו כן, היה על המשיבה לציין בפני העוררת בתוך כמה זמן ייצרו איתה קשר (ימים ספורים כאמור ממועד הסדר הפשרה) וכן היה עליה לצייד את העוררת בפרטי איש קשר במשרד עורכי הדין שעימו תוכל ליצור קשר במקרה שלא תהיה פניה אליה בתוך המועד האמור או לצורך כל ברור אחר.
7.2 בסעיף 5 לתצהירו של עוה"ד קנובל, שצורף לתגובת המשיבה, מצוין כי "ביום 16/07/12 ניסו נציגי משרדנו ליצור קשר עם החייבת בנייד, אולם ללא הצלחה. ביום 29/07/2012 השאירו נציגי משרדנו הודעה לחייבת".
בכל הכבוד הראוי, לא ברור מהדברים הנ"ל לאיזה מס' התקשרו נציגי משרד עורכי הדין, ואיזה הודעה השאירו לעוררת. כמו כן, לא ברור אם במועד הפשרה קיבלה המשיבה מהעוררת את הכתובת ופרטי ההתקשרות העדכניים שלהם ודאגה להעבירם במלואם למשרד עורכי הדין על מנת לייעל את ההליך ובעיקר על מנת לוודא שישנם בידי משרד עורכי הדין אמצעי התקשרות תקינים ועדכניים.
7.3 בסעיף 6 לתצהירו של עוה"ד קנובל מצוין כי "ביום 19/11/12 שוחחו נציגי משרדנו עם החייבת והסבירו לה על הסדר הפשרה, החייבת טענה כי כרטיס האשראי לא נמצא עליה, ביקשה כי יצרו עימה קשר בעוד שעתיים. נציגי משרדנו הסבירו לה, כי במידה ולא תשלם את הסך של 430 ש"ח בהתאם להסדר עד למחרת יבוטל הסדר הפשרה. החייבת הבטיחה כי תיצור קשר עם משרדנו "עוד מעט" על מנת לשלם את החוב".
ראשית, אין זה מתקבל על הדעת כי נציגי משרד עורכי הדין ניסו, לטענתם, ליצור קשר עם העוררת במהלך חודש יולי 2012 ורק לאחר כארבעה חודשים, בחודש נובמבר 2012, הם ניסו ליצור איתה קשר שוב.
שנית, משיצרה נציגת משרד עורכי הדין קשר עם העוררת, היא הציבה לעוררת אולטימאטום לתשלום החוב בתוך יום אחד. קציבת מועד של יום אחד לתשלום החוב לאחר שנוצר קשר ראשוני עם העוררת איננה סבירה ואיננה מידתית. הכללים החלים על המשיבה חלים גם על הגופים הפועלים בשירותה ובשליחותה.
אין אנו קובעים עמדה בשאלה האם נציגי משרד עורכי הדין ידעו האם העוררת בשירות מילואים ואם לאו. בכל מקרה, בין אם הייתה העוררת בשירות מילואים ובין אם לאו, אין זה סביר ומידתי להציב אולטימאטום של יום אחד לתשלום.