אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עפא 80195/04

החלטה בתיק עפא 80195/04

תאריך פרסום : 05/07/2007 | גרסת הדפסה
עפ"א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
80195-04
16/11/2006
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
עיריית תל אביב
עו"ד אתי לוי
הנתבע:
1. מידף שירותי קייטרינג וארוח בע"מ
2. סכר מיכאל
3. ינץ אריה
4. נדלר ברוך
5. נוי עוזי

עו"ד ברעם
החלטה

לבקשת ב"כ העירייה נמחקים המשיבים 3 ו-5 מהודעת הערעור ופסק הדין שניתן בעניינם בבית משפט השלום נותר על מכונו.

ניתנה היום כ"ה בחשון, תשס"ז (16 בנובמבר 2006) בהעדר הצדדים

דר' עודד מודריק, שופט

פסק דין

(לגבי המשיבים 1, 2 ו-4)

נגד המשיבים הוגש כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים שעניינו עיסוק בעסק של אירועים ושמחות ללא רשיון כמתחייב מחוק רישוי עסקים [פריט 7.9א לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי) תשנ"ה - 1995]. הם הואשמו גם בהפרת צו איסור עיסוק שיפוטי שהוצא נגדם בתיק פלילי אחר שהתברר לפני בית המשפט לעניינים מקומיים.

העובדות שנטענו בכתב האישום הן שהמשיבים הורשעו בספטמבר 1997 בבית המשפט לעניינים מקומיים (תיק 111623/96) בעבירה של עיסוק בעסק של עריכת אירועים ללא היתר. ניתן שם צו לסגור את העסק אם לא יתקבל רשיון. המשיבים עשו מאמץ לקבלת רשיון. הם קיבלו בראשונה רשיון למסעדה, אפית מיני מאפה וצריכת משאות משכרים ללא השמעת מוסיקה וללא אירועים ובהמשך הותרה השמעת מוסיקה בהגבלות שונות, אך המשיבים לא הצליחו להציג היתר לעריכת אירועים. ביום 23.5.01 הגיע פקח עירוני אל עסקם של המשיבים (הוא "הבית הירוק" שליד אוניברסיטת תל אביב) ומצא כי במקום מתקיימת חתונה, נראו לקוחות (כ-70 במספר) אשר מוזמנים לחתונה ומשיחה עם אחד הבעלים - הוא המשיב עוזי נוי - התברר שבעסק מתקיימים אירועים עד להיקף של 250 איש.

עובדות נטענות אלה היוו לדעת התביעה בסיס לאישום הכפול של הפרת הצו השיפוטי הנובע מן ההרשעה הקודמת ובעיסוק שאינו תואם את רשיון העסק.

בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופט אלי ספיר) זיכה את המשיבים מכל אשמה. הזיכוי נבע בראש ובראשונה ממימצא עובדתי האומר שלא ניתן לשלול ספקות בהקשר לעדותו של הפקח בדבר קיום אירוע (חתונה) בעסק הנדון ביום שבו נערך ביקור הפקח. הספקות נבעו משניים. ראשית, הדוח שערך הפקח אינו כולל פרטים מספקים בדבר מהותו של האירוע. התאור הוא בעקרו של הכנת מזון והגשתו בידי מלצרים (פעולה שכשלעצמה מתיישבת עם טיבו של העסק כמסעדה המותרת לפעול למטרה זו) וכן נזכר בדוח הביטוי "נראו לקוחות אשר מוזמנים לחתונה. במקום מתקיים חתונה". הקושי שהשופט קמא הנכבד ראה הוא בכך שלבד מן הביטוי "חתונה" אין כל תאור ואין פרטים המאמתים את העובדה שהתקיימה במקום מסיבת חתונה. שנית, אמנם בעדותו בבית המשפט תאר הפקח תאור מפורט יותר של החתונה ("קבלת פנים של ההורים של החתן והכל, נכנסו אורחים, נתנו שיקים, אמרו מזל טוב, לחצו ידיים. מנהל האירוע אמר שמתקיים אירוע של חתונה... נראה חופה בתוך האולם... בפירוש ברור שיש חתונה"). אלא שהשופט חשש שהפקח לוקה או עלול ללקות בזכרונו נוכח העבודה שמאז אותו ביקור פיקוח ערך כ-300 ביקורות באירועים שונים ומשונים.

העירייה לא השלימה עם הזיכוי ומכאן הערעור.

עיקר טענת העירייה היא שלפני בית משפט קמא באו עדויות מספקות במיוחד מפי הפקח על כך שבעת ביקור הפיקוח התקיים במקום אירוע מסוג חתונה. לא היתה כל סיבה לפקפק בעדות הפקח. הפקח הסתמך על דוח שערך. הדוח מציין בפירוש שבמקום התקיימה חתונה ואין זה בלתי הגיוני לסבור שעדות הפקח בבטחון רב כפי שנשמעה בבית המשפט מבוססת על זכרון אותנטי.

ב"כ המשיבים סבור שאין מקום להתערב בפסק הדין של הערכאה הראשונה שכן מדובר במימצא של אמון ועובדה. יתר על כן הפרטים שנשמעו מפי הפקח אינם מגלים שבמקום נערכה חופה וקידושין ועל כן באמת אין בטחון שמדובר היה בחתונה.

טענה נוספת מפי ב"כ המשיבים היא שכיוון שהעסק מורשה לניהול מסעדה תוך השמעת מוסיקה, אין כל מניעה לקיים בו אירוע סגור לקבוצת מוזמנים מסויימת, שבו הבסיס המרכזי הוא סעודה ונלוות לכך השמעת מוסיקה וכמובן שכשמושמעת מוסיקה אין כל דרך לחסום את האפשרות לרקוד לצלילי המנגינות. כדי להוכיח שנעברה עבירה אין די בציון העובדה שנערכה במקום מסיבה שבמסגרתה אורחים סעדו את לבם ורקדו לצלילי מוסיקה. צריך להוכיח שהמפגש נופל לגדר "שמחה" שכן פריט העסק הטעון רישוי הוא "אולם שמחות".

לדעתי, אכן שגתה הערכאה הראשונה בפסק דינה ומן הראוי לבטל את פסק הדין ולהרשיע את המשיבים.

המעיין בחומר הראיות, היינו בעיקר בעדות הפקח, אינו יכול להסכים למסקנה של בית משפט קמא בדבר ספק שבמועד הקונקרטי של ביקור הפקח התקיים בעסק אירוע של חתונה.  הדברים כה בולטים וברורים עד שנראה לי שמותר לי כערכאת ערעור לחרוג מן השגרה ולהתערב במימצא העובדתי הזה.

עם זה, השקפתי היא שאין די בהוכחת אירוע חד פעמי כדי לבסס את העבירה של ניהול עסק ללא היתר כדין. הטעם לכך הוא שלמשיבים היה היתר לנהל מסעדה תוך השמעת מוסיקה. לפיכך, הפער שבין שגרת יום יום של המסעדה שבמסגרתה מוגש מזון לסועדים ומשומעים צלילי מוסיקה לבין אירוע חד פעמי של סגירת המסעדה לקהל מסויים ומוגדר תוך הגשת מזון והשמעת מוסיקה על רקע של אירוע כלשהו (יום הולדת, חתונה או כל ענין אחר) נראה קטן ביותר. תקנות רישוי עסקים (תנאי תברואה נאותים לבתי אוכל תשמ"ג - 1983) מגדירות אולם שמחות כ"מקום להכנת כיבוד וארוחות לאירועים חברתיים או משפחתיים ולהגשתם".

על כן, כמדומה בעיני שההבדל בין היתר למסעדה שבה שכולל גם השמעת מוסיקה לבין אולם שמחות הוא בתכלית של העסק. בעוד שמסעדה מיועדת בעקרון להגשת מזון לסועדים וסגירתה מעת לעת לקהל מוגדר אפילו לשם מסיבה אינה פוגעת ביעוד, הרי שאולם שמחות תכליתו לשמש דרך קבע לקיום אירועים מן הסוג המוגדר בתקנות. מכאן הנטל על התביעה להוכיח התנהלות רצופה של העסק כאולם שמחות ולא כמסעדה בלבד.

בהקשר זה כמובן עדותו של הפקח המתייחסת לאירוע חד פעמי אינה מספיקה. אולם מצאתי  בעיון בפרוטוקול כי מפי אחד המשיבים נשמעה הודאה מפורשת שהעסק מקיים דרך קבע אירועים. אמר אותו משיב כי המקום פועל כ-10 שנים ויש בו מסעדה המשמשת הן את סגל האוניברסיטה והן את הקהל הרחב ובמסגרת זו, היינו במסגרת של שרות האוניברסיטה ושרות הקהל הרחבה מתקיימים במקום אירועים. אכן מרביתם של האירועים קשורים לאוניברסיטה אבל מן הריבוי האמור נשמע כי מתקיימים, אמנם מיעוט, של אירועים לטובת "הקהל הרחב". גם אירועים המיועדים עבור סגל האוניברסיטה כשהם מתבצעים במסגרת העסק הם בגדר "אירועים". כיוון שזאת שגרת ההתנהלות של העסק מתבקשת מסקנה הכרחית שניהול העסק נעשה תוך הפרת הדין שכן אין לעסק רשיון לקיים בו אירועים ושמחות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ