החלטה בתיק עפא 47/06

1.   המבקשת הגישה לבית הדין האזורי בחיפה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בגין קנסות מינהליים שהוטלו עליה בגין  העסקת עובדים שלא כדין, בניגוד לסעיף 2(א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א - 1991. בית הדין האזורי (עב' 6699/05) קיבל את הבקשה תוך שקבע כי "המבקשת הוכיחה  קיומם של טעמים מוצדקים וסבירים  להארכת מועד  להגשת בקשה להישפט"  ( להלן: החלטתו של בית הדין האזורי). 

2.      המדינה (המשיבה בהליך זה) ערערה על החלטתו של בית הדין האזורי                [עע 398/05]. משהוברר, בפתח הדיון בערעור כי ההחלטה ניתנה במסגרת הליך אזרחי במותב של שופטת ונציגת ציבור, הורינו על ביטולה. בפסק דיננו מיום 1.5.07 קבענו כך:

"בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט בקשר להטלת קנסות מינהליים בשל העסקת עובדים זרים שלא כדין, הינה הליך פלילי. מכאן, שפסק דינו של  בית הדין האזורי ניתן בהעדר סמכות עניינית ודינו להתבטל. כך אנו מורים.

בקשת המשיבה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט תידון מחדש בבית הדין האזורי בחיפה.

בהסכמת באת כח המדינה, יעוכבו הליכי גביית הקנס מושא דיון זה ומושא הבקשה להישפט כאמור לעיל, עד למתן החלטה בבקשה להארכת מועד בבית הדין האזורי" (להלן: פסק הדין) .

3.      לאחר שניתן פסק הדין, הגישה המבקשת לבית דין זה "בקשה דחופה לעיון מחדש בפסק דין" בטענה שלא היה מקום לבטל את החלטתו של בית הדין האזורי, מן הטעם שבקשה להארכת מועד להישפט אינה הליך פלילי המחייב דיון בפני שופט דן יחיד על פי סדרי הדין ודיני ראיות החלים בהליך פלילי. בתוך כך הוסיפה וטענה: "הבקשה לעיכוב הליכים ולהארכת מועד להגשת בקשה להישפט, הוגשה מכוח הוראות סעיף 13ב' לחוק העבירות המינהליות, תשמ"ו - 1985, חוק אשר אינו מנוי על רשימת החיקוקים שבתוספת השניה הנ"ל, ומשכך, לא חלות על  בקשות המוגשות מכוחו של חוק זה, הוראות סעיף 24(ב) לחוק בית הדין לעבודה"; "המשמעות האופרטיבית של ביטול פסה"ד של ביה"ד האזורי, הוא כי על המשיבה לנהל בשנית את ההליך האמור, כאשר הלכה למעשה לא נפל כל פגם באופן ניהולו עד למועד מתן פסק הדין אשר ניתן בדין ובהתאם לסמכות הנתונה לו".

לא התבקשה תגובת המדינה לבקשה.

החלטה

4.      דינה של בקשה זו להדחות. בית דין זה סיים את תפקידו וקם ממושבו במתן פסק הדין, ואין מתקיים כל טעם משפטי  המצדיק עיון נוסף ושינוי בפסק הדין.  על כך, נוסיף את האמור מטה.

הליך בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט הינו הליך פלילי.

5.   בפסק הדין בעניין יצחק אטיאס עמד בית דין זה על כך שסמכות בית הדין להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט מהווה חלק מקדמי של ההליך הפלילי, וכך נאמר בו:

"בצד המסלול של הטלת הקנס המינהלי, עומדת לנקנס האפשרות לעבור למסלול הפלילי הרגיל הכרוך בהגשת כתב אישום. נקודת החיבור בין שני המסלולים היא האפשרות הניתנת לנקנס להודיע, תוך 30 ימים, על רצונו להשפט (סעיף 8(ג) לחוק העבירות המינהליות) וסמכות בית המשפט להאריך מועד זה (סעיף 13(ב) לאותו חוק). יושם אל לב, כי שתי הוראות אלה מצויות משני צידיו של קו הגבול בין ההליך המינהלי להליך הפלילי: סעיף 8(ג) לחוק מצוי בפרק ג' העוסק בהטלת קנס מינהלי, אך סעיף 13(ב) לחוק מצוי בפרק ה' העוסק במשפט הפלילי עצמו. ואמנם, סמכות בית המשפט להאריך את המועד להגשת בקשה להשפט היא כבר חלק מההליך הפלילי, אף אם חלק מקדמי של הליך זה (הדגשה שלי - נ.א.)" [עפ"א 39/06 יצחק אטיאס חברה לעבודות  בנין בע"מ - מדינת ישראל-משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ניתן ביום 20.2.07 ( להלן: פסק דין אטיאס)].

הליך בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט ידון בדן יחיד ויחולו עליו דיני ראיות וסדרי דין שבהליך הפלילי.

6.   סעיף 24(ב) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט - 1969 מורה: "לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן... בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים ב הליכים פליליים בבתי המשפט". בתוספת השנייה  לחוק בית הדין לעבודה כלול חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), התשנ"א- 1991. משכך הוא, בהליך שעניינו עבירות על חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) לא ידון מותב בית הדין כי אם שופט יחיד בלבד ויחולו סדרי דין וראיות החלים בהליך פלילי.

בפסק הדין בעניין אטיאס התייחס בית דין זה אף לתחולת הוראות חוק סדר דין פלילי על הליך הבקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט, וכך אמר:

   "על ההליך הפלילי חל חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב-1982. הליך זה, מעצם טיבו, מתקיים במעמד הצדדים ובנוכחותם. המבקש להשפט - או להאריך לו את המועד להשפט - הוא בבחינת נאשם פוטנציאלי ודיון בעניינו צריך להעשות לפחות תוך שמיעת טענותיו. אכן, אין הוראה מיוחדת בחוק סדר הדין הפלילי לעניין דיון בבקשות מקדמיות, כגון - בקשה להארכת מועד להשפט על עבירה עליה הוטל קנס, אך שומה על בית המשפט - ובית הדין לעבודה בכלל זה - להקפיד על כללי דיון אלמנטרים ולפעול ברוח הוראות סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי הקובע לאמור:

 " סדרי דין באין הוראות  

3". בכל עניין של סדר הדין שאין עליו הוראה בחיקוק, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק" [ההדגשה במקור - נ.א.]."

7.   מסקנת הדברים היא, איפוא, זו: הליך של בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להישפט מצוי בתחום המסלול הפלילי ויש לבררו בפני שופט דן יחיד על פי דיני ראיות וסדרי דין של הליך פלילי. משניתנה החלטתו של בית הדין האזורי בהליך אזרחי ובמותב, ברי כי ניתנה בחוסר סמכות עניינית ודינה להתבטל, כפי שקבענו בפסק הדין.