אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק עעא 208/08

החלטה בתיק עעא 208/08

תאריך פרסום : 04/02/2009 | גרסת הדפסה
עע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
208-08
30/06/2008
בפני השופט:
עוני חבש - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
טארק בסילי
עו"ד נאשף קאדרי
הנתבע:
מדינת ישראל - נציב שירות בתי הסוהר
עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים
החלטה

1.         עתירה כנגד החלטתו של נציב שירות בתי הסוהר (להלן: "הנציב") להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, ולריצוי יתרת התקופה בבית הכלא.

טענות העותר

2.         העותר, אשר הגיש העתירה בעצמו, ביקש לאפשר לו להשלים עונשו בעבודות שירות. העותר תיאר השתלשלות העניינים כך: ביום 21.8.07 נגזר דינו בבית משפט השלום בירושלים, בתיק פ 1512/04 - במסגרתו הושתו עליו 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות ב"בית אליסיה" שבירושלים, החל מיום 18.9.07. במהלך חודש דצמבר 2007 נעצר העותר (במסגרתו של תיק פ 3762/06) ובית המשפט הורה על שחרורו ממעצר בכפוף להפקדה כספית של 3,000ש"ח. מאחר שלא עלה בידיו לגייס הסכום האמור, נותר העותר, לטענתו, בבית המעצר. ביום 11.2.08 נגזר דינו של העותר ל-60 ימי מאסר למן יום ה-30.12.08, כך שלא יכול היה להמשיך בביצוען של עבודות השירות. ביום 14.1.08 ביקר המפקח על עבודות השירות (להלן: "המפקח") בתאו של העותר והורה לו ליצור עם השירות קשר לכשישתחרר. המפקח לא אמר אז לעותר, כי עבודות השירות תופסקנה וכי ייאלץ לרצות יתרת עונשו במאסר של ממש. ביום 27.2.08 שוחרר העותר ממאסרו - אז גילה, כי הממונה על עבודות השירות הורה על הפסקתן של העבודות ועל ריצוי יתרת התקופה במאסר של ממש.

3.         העותר ביקש את בית המשפט, כאמור, לבטל החלטתו האמורה של הממונה שהרי אם לא תבוטל, ייענש למעשה פעמיים בגין ביצועה של העבירה בתיק פ 3762/06 (פעם בשל עונש המאסר שריצה ופעם נוספת בשל אי יכולתו לרצות עבודות השירות וכליאתו בשל כך), וכן ציין העותר, כי לא ידע שיש בביצועה של עבירה נוספת כדי להביא להפסקתן של עבודות השירות. עוד טען העותר, כי אילו הודע לו דבר הכוונה להורות על הפסקת עבודות השירות, היה מבקש לרצות עונש המאסר חלף עבודות השירות ברצף, בעודו מרצה עונש המאסר אשר הושת עליו בתיק פ 3762/06. בדיון בפניי הוסיף העותר, כי הוא מטפל בשני אחיו, הסובלים מבעיות פסיכיאטריות, תוך שהציג המסמכים הרלבנטיים לדבר.

תגובת המשיבה

4.         ב"כ המשיבה תיאר השתלשלות העניינים בפירוט רב מזה של העותר. לדבריו, ביום 3.6.07 הושתו על העותר, בבית משפט השלום בירושלים (תיק פ 1512/04) 3 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, וזאת לאחר שהורשע בעבירה של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין"). ביום 21.8.07 קבע בית המשפט, כי העותר יחל בביצוען של עבודות השירות ביום 18.9.97. במועד זה שובץ העותר לעבודה ב"בית אליסיה" שבירושלים. כבר ביומיים הראשונים נעדר העותר בלא שקיבל תחילה אישורו של המפקח. הוא זומן לשיחת בירור ביום 30.9.07 - במסגרתה טען, כי נעדר בשל מעורבותו בתאונת דרכים. העותר קיבל אז אזהרה חמורה, אך הדבר לא מנע בעדו להוסיף להיעדר תדירות ואף באופן שיטתי ממקום עבודתו. על כן, זומן העותר לשיחת בירור שנייה ביום 15.10.07, בפני רכז עבודות השירות. העותר אישר אז שטעה והתחייב ליידע את הרכז באם יבקש להיעדר בעתיד. הוא הוזהר בשנית ושב לעבודתו. בחלוף חודשיים לערך, ביום ה-17.12.07 נעדר העותר מעבודתו, וכל ניסיון לאתרו עלה בתוהו. ביום 30.12.07 נעצר העותר בשל עבירה של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונהיגה בזמן פסילה. הוגש נגדו כתב אישום בבית משפט השלום בירושלים (תיק פ 5001/08) והוא נעצר עד יום ה-6.1.08 - אז הורה בית המשפט (כב' השופט ר' שמיע) על שחרורו בערבויות שונות. העותר לא עמד בתנאים שבהחלטה ומשכך הורה בית המשפט (כב' השופט ר' וינוגרד) על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, אלא אם ימלא אחר התנאים שנקבעו. לאור האמור, ביום 14.1.08 נערך לעותר שימוע - בעקבותיו המליץ המפקח להפסיק עבודתו ולהורות על מאסרו. ביום 10.2.08 הורה הנציב על הפסקה מנהלית של עבודות השירות וריצוי יתרתן במאסר של ממש. ביום 11.2.08 נשפט העותר בבית משפט השלום בירושלים ונידון, בין היתר, ל-60 ימי מאסר בפועל. ביום 13.2.08 שוחח הרשם מיכאל עם העותר טלפונית, הודיעו אודות ההפסקה המנהלית של עבודות השירות וביקשו להגיע למשרד על מנת לחתום על ההודעה בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

5.         השתלשלות העניינים הפרושה דלעיל מלמדת, לדידו של ב"כ המשיבה, כי אין ליתן אמון בעותר, אשר שב לסורו לאחר שבית המשפט נתן בו אמון ואפשר לו לרצות עונש המאסר בפועל על דרך של עבודות שירות. משכך, יש להורות על מאסרו של העותר חלף עבודות השירות, למשך 36 ימים (אשר נותרו לו לריצוי בפועל).

ב"כ המשיבה הוסיפה, בדיון שבפניי, כי שירות בתי הסוהר מורה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות באם מבצע העובד עבירה נוספת - בגינה מוגש כתב אישום. קל וחומר כאשר בשני תיקים פליליים עסקינן, שהרי העותר הורשע הן בעבירה של נהיגה תחת פסילה והן בתיק שצורף לה, בעבירה של הסעת שב"ח (תיק פ 3762/06). 

הפסקת עבודות השירות - מנהלית אם שיפוטית בנסיבות המקרה שלפנינו?

6.         ביום 13.5.08 הוריתי על מינויו של סנגור מטעמה של הסנגוריה הציבורית לעותר, לשם בחינת שאלת תחולתו של סעיף 51י לחוק העונשין, שעניינו "הפסקה שיפוטית של עבודות השירות", שהרי על העותר הושת עונש מאסר של ממש בגין עבירה אחרת שביצע, בתקופת עבודות השירות. בהתאם, הוריתי לב"כ המשיבה ולסנגור הממונה להציג עמדתם בנדון.

7.         ב"כ המשיבה תאר השתלשלות העניינים בהדגישו, כי העותר הורשע וכן דינו נגזר, בין היתר, לעונש מאסר של ממש, ביום 11.2.08 בעוד החלטתו של נציב בתי הסוהר בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות ניתנה עוד קודם לכן, כבר ביום   10.2.08. על כן, לטענת ב"כ המשיבה, סעיף 51י(א)(1) לחוק העונשין אינו חל בנסיבות עניינו של העותר. ב"כ המשיבה הדגיש עוד בתגובתו זו סבירות החלטתו של הנציב להורות על מאסרו של העותר חלף עבודות השירות שהושתו עליו לכתחילה, וזאת בשל עצם הגשתו של כתב אישום נגדו.

8.         ב"כ העותר טען לתחולתו של סעיף 51י(א)(1) לחוק העונשין בנסיבות ענייננו, בהדגישו, כי הודעה בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות נמסרה לעותר אך ביום 13.2.08, כיומיים לאחר שנגזר דינו לעונש מאסר של ממש. משלא היה מודע העותר לדבר החלטתו של הנציב שעה שנגזר דינו כאמור, הרי היה זה מחובתה של המשיבה להציג עמדתה בדבר הפסקת עבודות השירות של העותר במעמד מתן גזר הדין. אז היה על בית משפט השלום, אשר נדרש לעניינו של העותר, להחיל סעיף  51י(א)(1) לחוק העונשין ולקבוע בהתאם, האם ירצה העותר יתרת ימי עבודות השירות בבית הסוהר, בין שבחופף לעונש מאסרו בשל האישומים הנוספים (תיק פ 5001/08 ותיק פ 3762/06) ובין שבמצטבר, לשיקול דעתו של בית המשפט.

לחילופין טען ב"כ העותר, כי בהחלטתו של הנציב בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות נפלו פגמים, המחייבים בהתערבותו של בית משפט זה. הרי היה זה מחובתו של הנציב להודיע לעותר, ללא שיהוי, על הפסקתן של עבודות השירות. ברם בפועל, בעוד השימוע בעניינו של העותר נערך כבר ביום 14.1.08, קיבל העותר הודעה בדבר הפסקה מנהלית אך ביום 13.2.08, כחודש ימים לאחר שקוים השימוע. בשימוע עצמו התרשם העותר, לטענת בא-כוחו, כי ימשיך לרצות יתרת הימים בעבודות שירות. אילו היה מודע לכוונתו של הנציב להורות על הפסקתן בטרם נגזר דינו בעבירה האחרת, לא היה ממתין העותר לשחרורו ממאסר כדי לשוב ולרצות 36 ימי מאסר. עוד טען ב"כ העותר, כי אילו נתקבלה החלטה בדבר הפסקה מנהלית בפרק זמן סביר לאחר שנעצר העותר, אזי חישוב ימי המאסר היה נערך בעודו עצור ובטרם נגזר דינו בשל הודאתו בביצוען של העבירות האחרות.

אשר על כן, משהשתהה הנציב באופן בלתי סביר במתן החלטה בדבר הפסקה מנהלית של עבודות השירות, יש לקבל העתירה ולאפשר לעותר להשלים עונש  המאסר על דרך של עבודות שירות, כשם שנתאפשר לו לכתחילה.       

דיון

9.         עיון בטענות הצדדים וכן במסמכים שהוגשו, הן מטעמו של העותר והן מטעמה של המשיבה מלמד, כי דין העתירה - להידחות.

בית משפט השלום בירושלים השית על העותר עונש מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות בשל עבירה של חבלה חמורה. בית המשפט בחר ליתן אמון בעותר והקנה לו הפריבילגיה שבריצוי עונש המאסר בפועל, מחוץ לכותלי בית הסוהר, בעבודות שונות בקהילה (רע"ב 1885/05 עזאם נ' מדינת ישראל; רע"ב 4973/06 אדרי נ' מדינת ישראל; רע"ב 1871/05 נתאנה נ' מדינת ישראל - פורסמו כולם באתר המשפטי "נבו"). דא עקא, העותר נעדר כבר ביומיים הראשונים לעבודתו (בלא שקיבל אישורו של המפקח לדבר), בטענה שהיה מעורב בתאונת דרכים, והוסיף להיעדר מעבודתו תכופות בלא שנתן - ולו בדיעבד, צידוק כלשהו להיעדרויותיו. שני בירורים - במהלכם הוזהר העותר, החזירוהו לדרך הישר לזמן מה והעותר ביצע עבודתו משך שבועות מספר, כמצוין בתגובתו של ב"כ המשיבה, כראוי. ואולם, ביום 17.12.07 הפסיק העותר להתייצב לריצוי עבודתו וכל ניסיון לאתרו עלה בתוהו.

ביום 30.12.07, כשבועיים לאחר שהפסיק עבודתו, נעצר העותר בשל מעורבותו בפלילים (פ 5001/08) ומשכך לא יכול היה להתייצב עוד לעבודתו. אשר על כן נערך לעותר שימוע, במקום מעצרו, ביום ה-14.1.08. העותר טען, כי לא ידע מהי מטרת ביקורו של המפקח, וכן לא ידע אודות הכוונה להמליץ על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. ואולם, בנספח ט' אשר צורף לתגובתה של המשיבה לעתירה, המתעד ביקורו של המפקח אצל העותר צוין מפורשות, כי בגיליון שימוע עסקינן. המפקח הרשקוביץ נתן לעותר ההזדמנות להסביר עובדת מעצרו וכתב, בהמשך לכך, דבר המלצתו על הפסקתן של עבודות השירות. העותר חתם על כל אחד מעמודי גיליון השימוע, אשר עיקריהם הוצגו לעיל, כך שידע היטב דבר כוונתו של המפקח ואין לקבל טענותיו בנדון. על כל פנים, בתום הליך השימוע המליץ המפקח על הפסקה מנהלית של עבודות השירות וזאת מן הטעם שבמהלך ריצוין הואשם העותר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה וכן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (נספח ט' לתגובתה של המשיבה לעתירה). תיקו של העותר הועבר לממונה המחוזי על עבודות השירות, אשר המליץ אף הוא, ביום 5.2.08, על הפסקה מנהלית תוך שציין, כי נותרו לעותר 36 ימים לריצוי במאסר של ממש (ראו נספח יא'). אז הועברה ההמלצה לנציב והלה הורה כאמור, בהחלטתו מיום 10.2.08, על הפסקה מנהלית של עבודות השירות (ראו נספח יב').

10.       לדידי, פעל הנציב בתוקף סמכותו מכוח סעיף 51ט(5) לחוק העונשין, המקנה לו הסמכות להחליט כי עבודתו של עובד השירות תופסק באם נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה (ראו רע"ב 11160/07 מדינת ישראל נ' מרדכי ביטון; רע"ב 426/06 חווא נ' שירות בתי הסוהר - פורסמו שניהם באתר המשפטי "נבו") - קל וחומר כאשר הורה בית המשפט על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו לאחר שכבר הוגש נגדו כתב אישום בשל העבירות המיוחסות לו.

11.       סעיף 51י לחוק העונשין, בדבר הפסקה שיפוטית של עבודות השירות, גורס, כי אם הרשיע בית משפט עובד שירות בתקופת עבודתו בשל עבירה אחרת וגזר עונשו למאסר בשל העבירה אחרת, אזי תופסק עבודת השירות מיום מתן גזר הדין ועובד השירות ישא יתרת עונשו בבית הסוהר מיום זה או מכל מועד אחר שיקבע בית המשפט. סעיף 51י יחול כאמור שעה שעובד השירות הורשע וכן נגזר דינו בעודו נושא בעונש עבודות השירות (ע"פ 3215/96 דורבשי נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(3)   738). האם נשא העותר בעונש עבודות השירות שעה שהוכרע דינו ונגזר בשל המיוחס לו בתיק פ 5001/08 ותיק פ 3762/06? - סבורני, כי התשובה לדבר שלילית. הרי עבודתו של העותר כעובד שירות נפסקה, בהחלטתו של הנציב, החל מיום 10.2.08 (נספח יד') בעוד הרשעתו בדינו וגזר הדין בעקבותיה ניתנו ביום למחרת, יום ה- 11.2.08 - אז כבר לא היה בגדר "עובד שירות".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ