1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור גב' שרה בן-איתמר ומר משה וינטראוב; ס"ע 99-09-09) מיום 4.12.11, בו נדחתה תביעתו של המבקש, תוך חיובו בשכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח.
הרקע לבקשה
2. בבית הדין האזורי בחיפה התבררה תביעה שהגיש המבקש, מהגר עבודה מבולגריה, נגד המשיבה לתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לו, לטענתו, בשל תקופת עבודתו אצלה וסיומה. המשיבה טענה כי לא התקיימו יחס עובד-מעביד בינה לבין המבקש, אלא הוא הועסק אצלה באמצעות מעסיקה אחרת, חברת אי. צרפתי השקעות ונכסים בע"מ (להלן-
החברה). לטענתה, החברה הביאה את העובדים הזרים לארץ והם היו עובדיה. להשלמת התמונה נציין כי המבקש לא התייצב בבית הדין בכל הדיונים שהתקיימו, ואף לא הוגש תצהיר, אלא הוגשו מטעמו שני תצהירים: האחד, של מר יצחק צרפתי, אשר חתם בשם החברה, על חוזה התקשרות עם המשיבה לאספקת עובדים זרים, והשני, של מר קירוב מילצ'ו, מי שהציג עצמו כ"איש שטח" בחברה. בנוסף, הבקשה של המשיבה לצרף את החברה כצד נוסף בהליך - נדחתה, משהתברר כי ניתן לחברה צו פירוק (החלטה מיום 22.2.10).
3. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקש על כל ראשיה, בשל אי הצגת ראיות להוכחת התביעה, וחייב אותו כאמור לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך של 5,000 ש"ח. בית הדין קבע כי שעה שלא הוגש תצהיר אישי של המבקש, לא ניתן להתייחס לגרסה כלשהי מפיו. זאת למרות שבישיבה מיום 4.12.11 התייצב לדיון מי שהציג עצמו כתובע. אשר לתצהיר מר צרפתי, נתן בית הדין הזדמנות לצדדים לנמק מדוע הוא לא צורף כנתבע נוסף ורק אז התברר כי כבר ביום 2.5.10 מר צרפתי הוכרז כפסול דין בבית משפט לענייני משפחה בראשון לציון (א"פ 25061/07). בקשר לכך בית הדין קיבל את טענת בא כוח המשיבה, שבהיעדר ראיה שמר צרפתי כשיר להעיד, לא ניתן להעמידו לחקירה נגדית, ומשכך, אין כל משמעות לתצהירו. עוד קבע בית הדין כי נוכח אי התייצבות המצהיר השני, מר קירוב ומשיכת תצהירו בשל כך על ידי בא כוח המבקש, אין בפניו כל גרסה התומכת בטענת המבקש. בנסיבות אלה קבע בית הדין שניתן היה לנהל את הדברים בדרך אחרת ולחסוך בזמנם של כל המעורבים ועל כן חייב את המבקש לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך 5,000 ש"ח.
4. המבקש הגיש ערעור על פסק הדין ובמקביל הגיש לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בית הדין האזורי, בהחלטה מיום 26.3.12, דחה את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב הביצוע שבפנינו.
הבקשה וטענות הצדדים
5. המבקש טוען כי טובים סיכויי לזכות בערעור. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי טעה בית הדין האזורי בכך שפסל את תצהירו של מר צרפתי בשל היותו פסול דין ומשלא הובאו ראיות לכשירותו להעיד. זאת, משום שהנחת המוצא של פקודת הראיות, היא שפסולי דין כשירים להעיד ועדותם אינה פסולה מעיקרא, כאשר את הליקוי יש להביא בחשבון במסגרת קביעת משקלה של העדות. עוד נטען כי גם משנפסל התצהיר לא היה מקום לדחות את התביעה, בניגוד למדיניותו של בית הדין לעבודה להיזהר מפני נעילת שעריו בפני בעל-דין, ובשם ההגנה על זכות הגישה לערכאות.
6. המבקש מוסיף וטוען כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, שכן מדובר בתביעת עובד זר כנגד מעסיקו בגין זכויות סוציאליות שונות, המעוגנות בחוקי מגן. לטענת המבקש, דחיית הבקשה תכביד עליו ביותר ותערים קשיים בדרכו לערכאת הערעור ולמימוש זכויותיו. לעומת זאת, למשיבה לא ייגרם כל נזק אם יעוכב ביצוע תשלום ההוצאות עד לבירור הערעור גופו. כן צויין כי במסגרת האיזונים שקבע בית דין זה קיימת האפשרות כי זכות המעביד לגבות הוצאות משפט, תיסוג מפני החשיבות שנועדה להגנה על זכויות העובד הזר ולהימנעות מהצבת מכשולים בדרכו למימוש זכויותיו בדין (ע"ע 1064/00
קיניאנג'וי -אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, פ"ד לה (2000) 625; להלן:
עניין
קיניאנג'וי). בנסיבות אלה, כך לטענת המבקש, יש מקום להיעתר לבקשתו ולעכב את ביצוע תשלום ההוצאות.
7. המשיבה מתנגדת לבקשה הן בשל סיכוייו הקלושים של הערעור והן בשל האפשרות הסבירה להשיב את המצב לקדמותו, אם המבקש יזכה בדין. עם זאת, מציינת המשיבה כי אינה מתנגדת לעיכוב ביצוע ההוצאות, בתנאי שהתשלום יופקד במלואו בקופת בית הדין, וזאת בנוסף לערובה מתאימה להוצאותיה בערעור, כפי שהתבקש בבקשה נפרדת.
8. לגופו של עניין טוענת המשיבה כי הבקשה אינה מבוססת על תשתית ראייתית מספקת, ולו לכאורה, המצדיקה את עיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתה, המבקש הוא מהגר עבודה מבולגריה, כתובתו לא ידועה ואם תתקבל הבקשה ויידחה הערעור, תישאר המשיבה בחסרון כיס. מנגד, המשיבה הינה חברה קבלנית, שמצבה הכלכלי איתן ולא יהיה כל קושי להחזיר למבקש את סכום ההוצאות, אם הערעור יתקבל. עוד נטען כי סיכויי הערעור קלושים. בקשר לכך נטען כי בא כוח המבקש הסתיר מבית הדין עד לבוקר דיון ההוכחות את העובדה כי מר צרפתי הינו פסול דין וכי מונה לו אפוטרופוס. כן נטען כי לא הובאה בפני בית הדין כל ראיה אשר יכולה לשמש כבסיס לטענה לפיה יש לשקול את עדותו של מר צרפתי. עוד נטען כי בא כוח המבקש לא ביקש, עובר למועד הדיון לפטור את המבקש מהגשת תצהיר ולהעידו אך בחקירה ראשית או להגיש מטעמו טיוטת תצהיר שאינו חתום.
הדיון והכרעה
9. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד - סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד והשני - שהנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ע"א 2194/11
עו"ד חיה מלול נ' מדינת ישראל, ניתנה ביום 20.3.11). כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצועו אלא אם כן יוכח כי המבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור (שם).
10. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה, מוצאים אנו לדחות את הבקשה, תוך הנחייה לקבוע מועד מוקדם לדיון בערעור גופו. עניין הוצאות משפט ושיעורן בהליך בבית הדין לעבודה נתון לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית. ככלל, אין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בסכום הוצאות המשפט שנפסקו על ידי הערכאה שבפניה התנהל הדיון, אלא אם נפל בהחלטת אותה ערכאה פגם יסודי וטעות יסודית בשיקול דעת (ע"א 77/85
חברת החשמל, מחוז ירושלים בע"מ - חברת החשמל בע"מ, פ"ד לט, חלק שני, עמ' 592).
11. לא מצאנו בנימוקי הבקשה כל טעם המצדיק את עיכוב הביצוע. הבקשה אינה מפורטת ואינה מבססת תשתית מספקת, ולו לכאורה, המצדיקה עיכוב ביצוע הפסק. בית הדין האזורי חייב את המבקש בשכר טרחת עו"ד של המשיבה בסך של 5,000 ש"ח. חיוב זה נעשה לאחר שבית הדין נתן דעתו לכלל נסיבות העניין. סכום ההוצאות בו חויב המבקש אינו חורג מסכומי ההוצאות המקובלים ומשום כך לא מצאנו לנכון לעכב את תשלומו. כלל פסוק הוא כי מצבו הכלכלי של מבקש שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב את ביצוע פסק הדין (ע"א 6647/98
מנשה גנן נ' פקיד שומה תל-אביב 4, פ"ד נג(1) 187). מכל מקום, המשיבה היא חברה מבוססת, ולכן סביר להניח שאם המבקש ישלם לה את ההוצאות שנפסקו לחובתו והערעור יתקבל, תוכל המשיבה לעמוד בהחזר הסכום. אין צורך לאמר שאין בהחלטתנו זו כדי למנוע מן המשיבה להסכים לפריסת תשלום ההוצאות בדרך שתקל במעט על המבקש. בנסיבות אלו אין אנו רואים צורך להידרש לסיכויי הערעור, שעה שלא התקיים התנאי העוסק בנזקו של המבקש אל מול נזקיה של המשיבה.
12.
סוף דבר
- הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין בערעור. אנו מורים על הקדמת הדיון בערעור גופו.
ניתנה היום ט' אייר, תשע"ב (1 מאי 12) בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.