השופטת אביטל רימון-קפלן
1. לפני בקשת המבקשת לעיכוב ביצוע החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופט יצחק לובוצקי; בתיק סע"ש 9794-05-13) מיום 6.2.14, שבה נדחתה בקשתה של המבקשת לצרף את רשות המיסים כצד להליך בבית הדין האזורי עד להכרעה בערעור שהגישה. הלכה למעשה עותרת המבקשת להורות על עיכוב כלל ההליכים בתובענה בבית הדין האזורי, וזאת עד להכרעה בערעור.
הרקע לבקשה:
2. בבית הדין האזורי מתבררת תביעה שהגישה המבקשת כנגד המשיבה 3, חברת סברס בר אירועים בע"מ (להלן- החברה) וכנגד מנהליה ובעליה, המשיבים 1-2 (להלן- המשיבים) באופן אישי, לתשלום זכויות סוציאליות שונות המגיעות לה, לטענתה, בגין תקופת עבודתה אצלם וסיומה, לרבות זכויות מכח צו ההרחבה בענף אולמות וגני אירועים בישראל. המבקשת, זמרת במקצועה, טענה, בין היתר, כי הועסקה על ידי המשיבים למעלה משש שנים, החל משנת 2006 ועד לחודש אפריל 2012, מועד בו פוטרה מעבודתה, בחוסר תום לב ושלא כדין.
3. בדיון המוקדם שהתקיים בבית הדין האזורי ביום 6.2.14, ביקשה המבקשת לצרף להליך את רשות המיסים כצד להליך. בית הדין האזורי דחה את הבקשה ללא צורך בתשובת הצד שכנגד, מן הטעם שאין טענה שרשות המיסים היא מעבידתה של המבקשת, ואין יסוד לטענה שמדובר ב"בעל דין דרוש", גם אילו היתה טענה כזאת.
בהמשך, העביר בית הדין האזורי את התיק לנשיאת בית הדין האזורי לקביעת המותב שידון בתיק וכן נקבעו מועדים להגשת תצהירי הצדדים.
הבקשה וטענות הצדדים :
4. כנגד החלטה זו הגישה המבקשת ערעור לבית דין זה ובמקביל הגישה את הבקשה שלפני להורות כאמור על עיכוב ביצועה וכן על עיכוב כלל הליכים בתובענה, עד להכרעה בערעור. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי תלושי השכר שהמציאו לה המשיבים אינם משקפים את שכרה האמיתי, שכן שכרה נקבע לפי מספר ההופעות ובנוסף לשכר שהיה מתקבל בהמחאה, נהגו המשיבים להעביר לידיה כסף במזומן.
המשיבים טענו מנגד כי סכומים שהתקבלו על ידי המבקשת במזומן היו למעשה "טיפים" שקיבלה מלקוחות, בגינם הם פטורים מלדווח לרשויות המס. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, מאחר שהיא אינה ברת סמכא לביצוע החישוב ואין בידיה את הכלים הנדרשים, ראתה לנכון לבקש את צירוף רשות המיסים, שיש לה הכלים, הסמכות והיכולת לקבוע אם הסכום הנטען הוא חלק משכרה הקובע שהמשיבים חייבים לה. לטענת המבקשת, צירוף רשות המיסים לאחר השלמת הליך הגילוי והעיון במסמכים, לאחר הגשת תצהירי הצדדים ולאחר ניהול הליך ההוכחות, ירוקן מכל תוכן את הבקשה לצירופה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, יש הצדקה לעכב את החלטת בית הדין האזורי הדוחה את בקשתה, ושמשמעותה המשך ניהול התובענה כסדרה, וזאת עד למתן הכרעה בערעור.
5. אשר לבקשה לעיכוב ביצוע טוענת המבקשת כי לאור הנוסח החדש של תקנה 468 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן- תקנות סדר הדין האזרחי), מקום שהוגש הערעור ערכאת הערעור היא המוסמכת לדון בבקשה לעיכוב ביצוע. עוד נטען כי יש להיעתר לבקשה כאשר המבקש מראה שאם יזכה בערעור לאחר שתבוצע ההחלטה, יהיה זה מן הנמנע או קשה מאוד להשיב את המצב לקדמותו. לגופם של דברים טוענת המבקשת כי סיכויה לזכות בערעור טובים. בקשר לכך נטען, בין היתר, בהודעת הערעור, כי שגה בית הדין בכך שדחה את בקשת המבקשת לצרף את מי מרשויות המס או בעלי התפקיד מטעמן, בין היתר כידיד בית המשפט, על מנת לסייע לבית המשפט בסוגיה זו, כגוף ציבורי שאמנם אינו צד ישיר להליך. לטענת המבקשת, לרשויות המס כלים מתאימים הכוללים ניסיון רב בחקר האמת בסוגיה האם היקף העבודה שהמבקשת טוענת כי אכן בוצעה על ידה בפועל דווחה אם לאו. לטענתה, מדובר ב"משולש יחסים" שבקודקודו ניצבת רשות המס, באחת מצלעותיו ניצב העובד ובצלע השלישית ניצב המעביד שהתחייב בניכוי מס במקור ובהעברתו לפקיד השומה. עוד נטען כי שגה בית הדין במתן ההחלטה בטרם ביקש את תשובת הצד שכנגד או תגובת רשות המיסים.
אשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי אם לא יעוכבו ההליכים בתובענה בפני בית הדין קמא עד למתן הכרעה בערעור, יגרם לה נזק בלתי הפיך וערעורה יתרוקן מתוכן. מנגד, למשיבים לא יגרם כל נזק אם יעוכבו ההליכים שבהם הם נתבעים, ובסופו של דבר יידחה הערעור.
6. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת המשיבים, על פי תקנות 467-468 לתקנות סדר הדין האזרחי, היה על המבקשת לפנות תחילה לערכאה הדיונית שנתנה את ההחלטה בבקשה לעיכוב ההחלטה, ולא לערכאת הערעור, וכבר מטעם זה בלבד, דין הבקשה להדחות. עוד טוענים המשיבים כי אין מקום לעיכוב הביצוע גם מן הבחינה המהותית, שכן המדובר בבקשת סרק; המבקשת עושה הכל על מנת להאריך את ההליך תוך הגשת בקשות סרק רבות לשתי ערכאות במקום לאפשר בירור תביעתה לגופה בבית הדין האזורי. בנסיבות אלה, כך לטענת המשיבים, אין מקום להיעתר לבקשת המבקשת ויש הצדקה לחייבה בהוצאות משפט לדוגמא, על מנת לשים קץ לכל הליכי הביניים המיותרים.
7. בתשובה לתגובת המשיבים חוזרת המבקשת על האמור בבקשה ומדגישה כי משעה שהוגש ערעור הסמכות הבלעדית להורות על עיכוב ביצוע מסורה לערכאת הערעור. עוד מציינת המבקשת כי המשיבים לא כללו במסגרת תגובתם כל נימוק ענייני להתנגדותם לעיכוב הביצוע, ולא התייחסו לנימוקי המבקשת המפורטים ארוכות.
דיון והכרעה:
8. ראשית ולמען הסדר הטוב יובהר כי לאור נוסחה המתוקן של תקנה 467 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה (סדר דין), תשנ"ב- 1991, כפי שנכנסה לתוקף ביום 11.04.2013, מקום שהוגשו ערעור או בקשת רשות ערעור, ערכאת הערעור היא המוסמכת לדון בבקשה לעיכוב ביצוע שבנדון, ועל כן מבחינה זו, בדין הוגשה הבקשה שבנדון לבית דין זה, הגם שלגופם של דברים נראה כי מדובר בבקשה לעיכוב ההליך המתנהל בבית הדין האזורי בכללותו, שמקומה לכאורה בפני בית הדין האזורי.
עם זאת משהוגשה הבקשה כבקשה לעיכוב ביצוע, על הנימוקים שעניינם בעיכוב ביצוע החלטות, אכריעה בה ככזו.
9. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, והוא מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי לעובד אם יעוכב הביצוע; השני - סיכויי הערעור טובים [ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', (2000); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם; ע"ע (ארצי) 44025-02-12 פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ - מוחמט סווחטורק, (מיום 14.6.12)]. ודוק, באשר ליחס שבין השיקול הנוגע לסיכויי הערעור לבין השיקול שעניינו מאזן הנוחות, נקבע כי " קיימים יחסי גומלין, במובן זה שככל שסיכויי הערעור הינם גבוהים, כך ניתן יהיה למעט בשיקולי מאזן הנוחות, ולהיפך" [ראו: עע"מ 6438/10 ראז חקלאות אחזקות ופיתוח בע"מ נ. וייס, (מיום 22.9.10)].
10. עד הכלל, ומן הכלל לענייננו.
באשר לסיכויי הערעור - הגם שמדובר בשלב מקדמי של הערעור, לא שוכנעתי בדבר סיכויי הערעור במקרה זה. טענות המבקשת אינן מגלות על פניהן טעם שיצדיק את צירופה של רשות המיסים כצד להליך המתנהל בבית הדין האזורי, ואף לא כידיד בית משפט. הנושאים שבעטים מבוקש לצרף את רשות המיסים כצד להליך, הינם בתחום מומחיותו של בית הדין לעבודה ואף בתחום סמכותו, ואין שום ייחוד בתביעה זו שיצדיק את צירוף רשות המיסים כצד להליך.