החלטה בתיק ע"ע 34770-09-12

1.    לפני בקשת המבקשת להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל- אביב יפו מיום 3.6.12 (השופטת דגית ויסמן ונציג המעבידים מר צבי שוויגר בתע"א 9364/09).

רקע וכללי

2.    בבית הדין האזורי התבררה תביעתה של המשיבה, אשר עבדה אצל המבקשת כמפיקת טיולים ואירועים, לחייב את המבקשת בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות המגיעות לה עקב סיום עבודתה.

        בית הדין האזורי קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המבקשת בתשלום  פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים בסך 6,000 ש"ח, הפרשי פיצויי פיטורים בסך 425 ש"ח, הפרשי פדיון חופשה בסך 147 ש"ח, הפרשי דמי גמולים בסך 803 ש"ח, הפרשים בגין מענק שנתי, בסך 1,430 ש"ח, הפרשי עמלות ושכר עבודה, בגין ניכויים שלא כדין, בסך 7,500ש"ח, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל. 

3.    ביום 13.9.12 הגישה המבקשת את הבקשה שבנדון להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי.

לטענתה, כלהסכומיםהמגיעיםלמשיבהעלפי פסקהדיןשולמולה והערעור מתייחס רק לרכיב של הפרשי עמלות ושכר עבודה בסך של 7,500 ש"ח, מן הטעם שעל פי שהתברר למבקשת, סכום זה שולם למשיבה זה מכבר וחיובה במסגרת פסק הדין בתשלום הסכום מהווה חיוב כפול, בגין אותו רכיב.

4.    במסגרת בקשתה טענה המבקשת כי בהתאםלרישומיתיקביתהדין האזורי לעבודה,  פסקהדיןהתקבל במשרד בא כוחה ביום 25.6.12.

לטענתה,  כאשר הגיע בא כוחה לבית דין זה ביום 12.9.12 כדי להגיש את הערעור נאמר לו כי הערעור מוגש באיחור של יום אחד.

מוסיף ב"כ המבקשת וטוען כי פסק הדין התקבל במענו ביום 25.6.12 בשעות הערב ועל כן רק למחרת, ביום 26.6.12, החל בהסדרת ייצוג המבקשת על ידו.

עוד טוען ב"כ המבקשת כי יש לראות בטעותו בספירת ימי הפגרה כ"טעותשבדין" היכולה להוות "טעםמיוחד" להארכתהמועדלהגשת הערעור.

כן טוען ב"כ המבקשת כי אף בסיכויי הערעור במקרה זה יש משום "טעםמיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור.

5.    מנגד, לטענת המשיבה, בהתאם לפסיקת בית דין זה, טעות בקשר עם המועד האחרון להגשת ערעור אינה "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת ערעור. לעניין זה אף מפנה ב"כ המשיבה למכתבו של ב"כ  המבקשת מיום 30.7.12 אשר ממנו ניכר כי ייצוג המבקשת על ידו הוסדר זה מכבר.

עוד טוענת המשיבה כי אין להידרש לטענתהמבקשתלפיה סיכוייהערעור להתקבל, גבוהים, שכן טענה זו נסמכת על ראיותחדשות אשר לאהוצגובפני בית הדין האזורי והן מוצגות כעת במסגרת הבקשה, ללא נטילת רשות מביתדין זה.

אי לכך, לטענת המשיבה דין הבקשה להדחות מכל וכל.

דיון והכרעה

6.    המועד להגשת ערעור לבית דין זה על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה נקבע בתקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 (להלן - התקנות), אשר קובעת:

"המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי הוא שלושים ימים מיום השימוע, או מהיום שהומצא למערער פסק הדין אם ניתן בהעדר הצדדים, והוא כשאין הוראת חיקוק אחרת הקובעת מועד שונה להגשת ערעור".

תקנה 126 לתקנות קובעת:

"תקופת פגרה של בית הדין לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית הדין או הרשם, אלא אם כן הורה בית הדין או הרשם, לפי הענין, אחרת"