החלטה בתיק ע"נ 23160-01-11

1. המערער סובל מפגיעה בעמוד השדרה התחתון. כתוצאה מכך הוא סובל מכאבים בגב התחתון. הערעור שלפנינו עוסק בשאלה האם התחלואה הנ"ל שממנה סובל המערער נגרמה לו ו/או הוחמרה עקב שירות מילואים ששירת המערער בחודש ספטמבר 2008.

2. בנושא הנ"ל הגישו חוות דעת ואף העידו שני מומחים: ד"ר שבתאי סבתו  מטעם המערער ופרופ' יעקב ביקלס מטעם המשיב . חוות הדעת והעדויות משקפות את יריעת המחלוקת שבין הצדדים כפי שתפורט להלן:

ד"ר סבתו מטעם המערער כתב בחוות דעתו מיום 29.12.10 כך:  " ד' נפגע בתאונת אימונים בהיותו במילואים. הרים משא כבד לאורך מסע ארוך. התלונן מייד על כאב בגב תחתון. בתחילה לא היתה הקרנה לרגליים. טופל בפיזיוטרפיה. במהלך החודשיים שלאחר מכן, המשיך להתלונן על ככאב בגב והגבלה בתנועות והקרנה לרגל שמאל......אכן,גם ב-20003 סבל מכאב בגב תחתון. אבל בבדיקתו ע"י ד"ר בן ארי- אורטופד- לא נמצאה שום פתולוגיה. רק הגבלה בהרמת רגל שמאל- שחלפה לאחר זמן טיפול. במשך השנים מ-2003 עד לתאונה ב-2008- לא היתה תלונה כלשהי על כאב בגב. אי לכך,  התאונה באימונים היא שגרמה לכאב בגב תחתון והגבלה בינונית בטווח התנועה. אין לייחס לכאב בגב ב-2003 תרומה כלשהי למצבו כיום. נכותו ....20% לפי סעיף 37 7 ב' ".

פרופ' ביקלס מטעם המשיב כתב בחוות דעתו מיום 19.6.11 כך: " למר פיטוסי נגרמו כאבי גב ומגבלה תפקודית משנית לאחר שירות המילואים מחודש ספטמבר 2008 אולם לא נגרמה לו כל נכות. מגבלתו התפקודית חלפה וכיום אינו מוגבל עוד. הלכה למעשה הבדיקה הגופנית והנוירולוגית של הגב התחתון מתאריך 24 אוגוסט 2010 בינה תקינה. ד"ר סבתו בדק את מר פיטוסי כארבעה חודשים לאחר בדיקתי ומדווח על מגבלה גופנית חמורה באופן משמעותי מזו שמצאתי אני. אני חולק על ממצאים אלה.  הממצאים בבדיקות ה- CT אשר ביצע מר פיטוסי אינם חריגים בקבוצת הגיל בה הוא נמצא. ממצאים אלה משקפים תהליכים ניוונים בעמוד השדרה ונצפים לעיתים קרובות אף באנשים ללא עבר של מיחושי גב כלל....תיקו הרפואי מתעד ביקור מרפאה מתאריך 22 ביוני 2003 בו מדווח מר פיטוסי על כאבי גב והקיימים מזה חודשיים. בנסיבות אלה אינני רואה קשר בין העומס הגופני בשירות המילואים ובין בלט הדיסק בעמוד השדרה המותני. בנסיבות אלה, אני ממליץ להכיר בכאבי הגב מהם סבל מר פיטוסי לאחר שירות המילואים מחודש ספטמבר 2008 כהחמרה זמנית וחולפת בשיעור  של 25%".

3.  בתצהיר שהגיש המערער הוא טען שבספטמבר 2008 הוא שירת במילואים ומתוך ימי המילואים היו 5 ימי אימון ובשאר הימים הוא שירת בקו. באימון היה תרגיל בו התבקשו אנשי המילואים לסחוב כלים כבדים ביותר לשם יצירת "כיפת רתק". לטענתו היה מסע לאורך הלילה שכלל הליכה של כ-15 ק"מ שבסיומו טיפסו על הר גבוה עם משקל כבד. בסיום התרגיל כשהוריד את הציוד הוא חש קליק בגב עם כאב חזק ובהמשך לאחר מנוחה חלה הקלה בכאב. בסיום הקו יום לאחר השחרור הוא חש בכאבים קשים בגב ורופא אורטופד (ד"ר דוד פולק) איבחן אצל המערער התחלה של פריצת דיסק.

4. אין מחלוקת על כך שבהתאם להדמיית CT מיום 28.7.2010 התגלה אצל המערער ממצא של " בקע דיסק" שתואר בממצאי הבדיקה כך: "בגובה  S 1- L 5 : בקע דיסק פרא-מדיאלי ואינטרה-פורמינאלי שמאלי  לוחץ על השק הטקאלי ועל השורש השמאלי".

5. הנושא המרכזי שיש לקבוע לגביו ממצא הוא האם הממצא של "בקע דיסק" שנמצא בבדיקת ה-CT המוזכרת לעיל קשור לשירות המילואים הנ"ל או שמא הוא חלק מתהליך ניווני שהחל אצל המערער ללא קשר עם שירות המילואים?

6. לאחר ניתוח חוות הדעת (הן בכתב והן בע"פ) של שני המומחים הנ"ל לרבות חקירתו הנגדית של המערער עצמו ועדיו ולאחר עיון בתיקו הרפואי הגענו למסקנה שאין לקשור בין התחלואה שממנה סובל המערער לבין שירות המילואים ששירת המערער ב-9/08 ולהלן הטעמים למסקנה זו:

א.      שירות המילואים הרלוונטי לענייננו שבו שירת המערער היה בין 14.9.08 ועד 6.10.08 [ ראו סעיפים 1-2 לתצהיר המערער]. מתוך ימים אלה, השתתף המערער בתרגיל בין 14.9.08 ועד 18.9.08 דהיינו 5 ימים .  בנוסף לכך, התברר מחקירתו הנגדית של המערער שבין האימון לבין השירות בקו היתה הפסקה של 10 ימים בהם שוחררו אנשי המילואים לביתם והמערער אישר בעדותו שבימים הללו הוא נח בביתו וחזר לעבוד כמורה בבית הספר [ ראו עמ' 19 לפרוט'  ש' 27].

ב.       המערער פנה בפעם הראשונה לרופא ב-12.10.08 היינו כשבוע לאחר שהשתחרר משירות המילואים ולמרות טענתו שהפגיעה בגבו היתה במהלך האימון הוא לא פנה לרופא בסמוך לאחר האימון או בתקופת היותו בחופשה (במרווח שבין האימון ובין השירות בקו).

     הסבריו של המערער לאי פנייה לרופא, בין בסמוך לאחר האימון ובין בתקופת החופשה שהיתה בין האימון לבין השירות ב"קו", היו דחוקים. ההסברים שנתן שלפיהם לא רצה לגרום לחבריו לשמור יותר [ ראו פרוט' עמ' 19 ש' 11-12], או ש"סבל את הכאבים בשקט" [ ראו עמ' 19 ש' 32] הם דחוקים, מפני שהפנייה לרופא לא היתה מחייבת  בהכרח שחרור מהמילואים. להיפך, דווקא שמירה היה המערער יכול לבצע ללא הסבת קשיים מיוחדים לגב. בנוסף, הרופא היה ממליץ למערער לקבל משככי כאבים, ככל שהיו לו, דבר שהיה מאפשר לו להמשיך בשירות, כפי שבפועל עשה (ללא משככי הכאבים). היא גם דחוקה בשל  כך שמערער העיד שבמרווח הזמן שבין האימון לבין הקו חזר לעבודתו כמורה בבית ספר.

ג.        ד"ר פולק שאליו פנה המערער , כאמור, רק ביום 12.10.08 לא מצא כל ממצא פתולוגי. ד"ר סבתו אישר שבבדיקת המערער היה למערער טווח תנועה מלא בעמוד השדרה ולא היה ממצא פתולוגי ואישר שאילו היה צריך להסיק מסקנות מאותה בדיקה היה קובע שאין למערער נכות [ ראו פרוט' עמ' 5 ש' 31-33].

ד.       הפעם הבאה שהמערער הלך לטיפול אצל רופא היה ב-3.7.09 היינו כ-10 חודשים לאחר מכן [ ראו פרוט' עמ' 21 ש' 13 ואילך]. בהקשר זה טען המערער שכאביו גברו. ביקורים במרווחים כאלה לא מצביעים על טיפול רציף.

ה.      המערער עוסק כמדריך ג'ודו. דבר שלא דיווח עליו בתצהירו אך התברר בדיון עצמו [ ראו לעניין זה למשל פרוט' עמ' 15 ש' 15-16 וכן 28-32 וכן ראה עדות המערער בעמ' 22 ש' 13 ואילך וכן התיקון בתאריכים שתיקן המערער בעדותו בש' 31 כלומר שהמערער המשיך בפעילות בג'ודו, לדבריו, עד 2009 או 2010].

ו.        מסתבר שהמומחה מטעם המערער ידע שהמערער עסק בג'ודו אך לא חקר את המערער על פעילות זו שיש לה רלוונטיות לענייננו ואף ציין זאת בעדותו  [ ראו חקירת ד"ר סבתו בעניין זה בעמ' 2 ש' 28  עד עמ' 3 ש' 6].  ד"ר סבתו הודה בעניין זה ש" נכון לברר את הדבר הזה". אך הוא לא בירר דבר בעניין זה.

ז.        פרופ' ביקלס קבע שלאחר האירוע של האימונים ב-9/08 לא נשארה אצל המערער כל נכות. הדבר מקבל את אישורו מהממצא המוזכר בסעיף 6(ג) דלעיל. אם חודש לאחר המילואים הבדיקה של המערער היתה תקינה הרי שהמסקנה הנובעת מכך היא שאין קשר בין המילואים לבין מצבו הרפואי הנוכחי של המערער. ד"ר סבתו עצמו לא יכול היה לאשר בעדותו שמצבו הרפואי של המערער בגב קשור למילואים הנ"ל ולא לפעילות אחרת שמבצע המערער כגון: ג'ודו[ ראו פרוט' עמ' 7 ש' 12-13].

ח.       פרופ' ביקלס ציין בעדותו (וזו לא נסתרה על סמך מחקרים כלשהם)  שאין קשר בין סחיבת משאות (שלדבריו "יכולים גם להיות כבדים להחריד")  ושינויים בעמוד השדרה [ ראו עדותו בפרוט' עמ' 9 ש' 15 ואילך].

ט.      אם המערער נבדק כחודש לאחר האימונים ולא היה כל ממצא פתולוגי, הרי שאין לקשור בין כאבי הגב מהם סובל המערער, לטענתו, כיום, לבין השירות. פרופ' ביקלס כתב והעיד שהממצאים שהיו בבדיקת ה-CT אצל המערער לא היו חריגים לקבוצת הגיל בו נמצא המערער ומשקפים תהליכים ניוונים בעמוד השדרה, מהם סובל המערער ללא קשר לשירות המילואים.

7. ב"כ המערער בסיכומיה  [ראו סעיף 8 לסיכומים]  ציינה שהעובדה שבשנת 2003 היתה תלונה בודדת על כאבי גב ואילו במשך 5 שנים לא היו תלונות הרי ש" סביר יותר לקשור את הכאבים והממצאים לאירוע במילואים ולא לתחלואה טבעית". בין הנימוקים השונים לאי קבלת הערעור לא הזכרנו את האירוע משנת 2003. המומחה מטעם המשיב נחקר על כך וזו היתה תשובתו שלא נסתרה " בשנת 2003 המערער היה בן 24. נכון שמדובר בביקור בודד אצל רופא בגלל כאבי גב, אבל המערער מציין שכאבי הגב האלה נמשכו חודשיים. חודשיים רצופים של כאבי גב בגיל צעיר, אינם כאבי גב שנמשכים ימים ספורים וגם עפ"י הקריטריון הליברלי ביותר אינם נחשבים כאפיזודה קצרה והם בעלי משמעות גם לאור מקצועו של התובע" [ ראו פרוט' עמ' 11 ש' 6-9]. אך גם לגופו של עניין במקום אחר, הסביר פרופ' ביקלס ש" יש מקרים רבים של בלטי או פריצות דיסק עם לחץ כזה או אחר על עצב  שמעולם לא סבלו מכאבי גב והפוך" [ ראו פרוט' עמ' 9 ש' 25-29].  ללמדך, שכאבי הגב שהיו בשנת 2003 ייתכן שמצביעים על בעיה ניוונית בגב המערער שהחלה כבר ב-2003 וייתכן שלא. אך מה שקובע בענייננו הוא שחודש לאחר האירוע הנטען לא היה כל ממצא פתולוגי אצל המערער, ולאחר מכן חלפו לא פחות מ-10 חודשים עד לביקור הבא אצל רופא אורתופד.