החלטה בתיק ע"מ 1879/13

המשטרה ביקשה מבית המשפט קמא להאריך את מעצרו של המשיב ב- 15 ימים נוספים. כב' השופטת רס"ן אתי אדר דנה בבקשה ואישרה לבסוף רק 5 ימי מעצר לצורך חקירה. על החלטה זו הגישה התביעה את הערר שנדון בפניי.

התובע הנכבד הפנה אותי לטיעוניו בעניינו של מעורב אחר בפרשה, פהד אל שויכי (ע"מ 1878/13), שם טענו הצדדים בעניין תקופת המעצר הנכונה גם למשיב. לדעת התביעה, צורכי החקירה הצדיקו את תקופת המעצר שהתבקשה ולא די בחמישה הימים שאושרו על ידי השופטת קמא.

גם הסנגור הפנה לטיעוניו בע"מ 1878/13, וטען כי הארכה ב-5 ימים הייתה סבירה, ועל כן אין הצדקה לערר התביעה.

יש לציין כי במועד הדיון בערר עדיין עמד בתוקפו צו למניעת מפגש בין המשיב לבין הסנגור. לכן, הדיון בערר נערך בשני שלבים: תחילה נשמע הסנגור בלא נוכחות המשיב, ולאחר שיצא הסנגור מן האולם הוכנס אליו המשיב, וניתנה לו הזדמנות להשמיע דבריו. לא היו בפיו דברים משמעותיים על חקירתו.

עיינתי בחומר הראיות, בדוח החוקרים על התקדמות החקירה ובתוכנית להמשכה. החשדות נגד המשיב חמורים ומבוססים גם על ראיות שנמצאו בעת מעצרו. ניכר כי החוקרים עושים מאמצים ומשקיעים משאבים לא מעטים בניסיון לחשוף את התמונה המלאה של פעילות המשיב.

מוצדק ונכון לאפשר למצות את החקירה כפי שהציגו אותה החוקרים בתוכניתם. אני מסכים עם התביעה כי 5 ימי המעצר שאישרה השופטת קמא אינם מספיקים אפילו לשלב הראשון של המשך החקירה, ונכון היה להאריך את המעצר מעבר לכך. עם זאת, אני סבור כי בהעדר דרישה לרצף ממושך של פעולות חקירה, אין הצדקה למלוא התקופה שביקשה התביעה.

אני מקבל אפוא את הערר, ומורה על הארכת מעצרו של המשיב עד ליום 1/8/13.

ניתנה היום, 29 ביולי 2013,כ"ב באב התשע"ג, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט