בחודש מאי 2005 נערך מפקד של חברי מפלגת העבודה הישראלית, אשר מטרתו היתה לקבוע את רשימת בעלי זכות ההצבעה בבחירות לראשות המפלגה, בחירות שהיו אמורות להתקיים בסוף חודש יוני 2005. דא עקא, בעקבות המפקד הועלו טענות בדבר אי-סדרים שהתרחשו במהלכו, וכתוצאה מכך מונתה ועדה לבדיקת כשרותו של המפקד ("וועדת פריש"). משוועדה זו הגישה את ממצאיה, התברר כי היא פסלה (בכפוף לזכות ערעור) עשרות אלפי מתפקדים, וביניהם מספר ניכר מאלה שהתפקדו במה שמכונה "טופסי אשכולות". ההסבר למונח זו מצוי בסעיף 11 של הבקשה שבפני, לאמור, "טופסי התפקדות אשר דמי התפקדותם שולמה על ידי אחד מ"מתפקדי האשכולות" המצוי בקשר משפחתי מדרגה ראשונה עם המתפקדים האחרים באשכול. שיטת התפקדות זו שכיחה במגזר הערבי ובקרב משפחות ענפות".
2. בתאריך 11.9.05 התכנס מרכז מפלגת העבודה, וזה החליט לקיים את הבחירות לראשות המפלגה ביום 9.11.05. המרכז אף אישר את הדו"ח של וועדת הבדיקה, וכן הוחלט לאשר את צירופם של "האשכולות", בכפוף לבדיקה פרטנית של וועדה בראשותו של עו"ד דוד גילת. באותה החלטה נקבע עוד, כי המועד האחרון להגשת ערעורים על פנקס הבוחרים הוא 26.9.05, מתוך כוונה להחליט בערעורים עד ליום 6.10.05, ולפרסם את הפנקס הסופי ביום 12.10.05.
3. לטענת המבקשים, חרף החלטת המרכז, לא צרף משיב 1, ח"כ איתן כבל, מזכ"ל המפלגה, את "מתפקדי האשכולות" לספר הבוחרים, וגם לא הקים את וועדת גילת. בעקבות כך הגישו המבקשים, לטענתם, עתירה למוסד לבירור עתירות של המפלגה, ולגרסתם הם עשו זאת ביום 21.9.05. משלא זכו למענה, פנו המבקשים ועתרו לסעד מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם טען משיב 3 - המוסד לבירור עתירות - כי המבקשים לא פנו אליו כלל, ועשו זאת לראשונה רק ביום 7.10.05. לנוכח העובדה שהדיון בעתירה בפני משיב 3 נקבע ליום 11.10.05, נמחקה הבקשה על ידי בית משפט קמא.
4. הדיון בעתירת המבקשים התקיים בפני מותב תלתא במוסד לבירור עתירות, ובסופו של יום הוחלט כי על המפלגה ומשיב 1 לפרסם, עד ליום 19.10.05, ספר בוחרים אשר יכלול את "מתפקדי האשכולות". כמו כן הוחלט כי על וועדת גילת לפרסם את שמות "מתפקדי האשכולות" המיועדים לגריעה, עד ליום 14.10.05, בכפוף לזכותם של האחרונים להשיג כנגד החלטת הוועדה בפני משיב 3, עד ליום 23.10.05.
5. משיב 1 שלא השלים עם החלטתו של משיב 3 מיום 12.10.05, עתר לקיים בירור נוסף בפני מותב מורחב, וכך היה. ביום 16.10.05 ניתנה החלטה חדשה, ובה נקבע כי ספר הבוחרים שפורסם ביום 14.10.05, הינו ספר הבוחרים מכוחו על המשיבים לשלוח הודעות לבעלי זכות הבחירה. באשר ל"מתפקדי האשכולות", הוחלט שלכל מי שנגרע על ידי וועדת גילת תהיה זכות טיעון בפני אותה וועדה. זו האחרונה הונחתה לפנות עד ליום 19.10.05 לכל "מתפקדי האשכולות" שנגרעו מפנקס הבוחרים, ולהודיע להם על זכותם להשיג בפניה כנגד החלטה זו. המועד האחרון שנקבע להגשתן של השגות הוא 27.10.05, ומשיב 1 חויב לפרסם נספח משלים לספר הבוחרים עד ליום 1.11.05.
6. יממה בלבד לאחר מתן ההחלטה דלעיל, נדרש משיב 3 פעם נוספת לשאלת "מתפקדי האשכולות". הוא עשה זאת מאחר והתברר כי וועדת גילת סיימה את עבודתה וכל אחד מחבריה פנה לדרכו, וממילא היא לא יכלה לעמוד במטלות שהוטלה עליה מכוח החלטתו של המוסד לבירור עתירות מיום 16.10.05. בעקבות כך שינה משיב 3 את החלטתו, במובן זה שמסירת ההודעה לאלה מ"מתפקדי האשכולות" שנגרעו על ידי וועדת גילת, הוטלה על מזכ"ל המפלגה. משיב 3 הותיר על כנו את המועד האחרון להגשתם של ערעורים כנגד החלטת הגריעה (21.10.05), אולם, קבע כי הדיון בערעורים אלה יתקיים בפניו (בשבתו כדן יחיד), והחלטותיו תהיינה סופיות.
להשלמת התמונה אוסיף, כי בשלב מסוים של הדיון בפני משיב 3, הודיעו באי-כוח המבקשים כי הם כופרים בסמכותו של המוסד לבירור עתירות לשוב ולהידרש לעניין, ועל כן נטשו את אולם הדיון.
7. בעקבות כל אלה פנו המבקשים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לצו מניעה זמני, האוסר על המשיבים 1 ו-2 לעשות את אלה: לחתום את ספר הבוחרים עד למתן פסק-דין בתובענתם; לגרוע מספר הבוחרים את "מתפקדי האשכולות"; וכן עתרו המבקשים למנוע או לדחות את מועד הבחירות הפנימיות לתפקיד יו"ר המפלגה ומועמדה לראשות הממשלה אשר, כזכור, נקבע ליום 9.11.05.
את הבקשה הזו דחה השופט המלומד של בית משפט קמא, תוך שהוא מעביר ביקורת על החלטת המבקשים לפנות לערכאות חיצוניות, והוא חייבם לשאת בהוצאות המשיבים.
בכל אלה עוסקת הבקשה לרשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה, ומכוחה עותרים המבקשים לצו-מניעה זמני.
8. לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, ובתגובת המשיבים 1 ו-2, מסקנתי היא כי דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לצו-מניעה זמני, להדחות. להלן אבהיר את דברי:
א) נקודת המוצא המקובלת, ככל הנראה, גם על המבקשים, היא החלטתו של מרכז מפלגת העבודה מיום 11.9.05, שהעקרונות אשר נקבעו בה היו אלה: מתפקדי-האשכולות יצורפו לפנקס הבוחרים בכפוף לבדיקתה של וועדת-גילת; מתפקד אשר נגרע מפנקס הבוחרים יוכל לערער על החלטתה של ועדת גילת בפני המוסד לבירור עתירות, עד ליום 26.9.05; החלטות משיב 3 בערעורים יינתנו עד ליום 6.10.05, כך שניתן יהיה לפרסם את פנקס הבוחרים הסופי ביום 12.10.05.
ב) בסעיף 17 לבקשה שבפני לצו-מניעה זמני, טענו המבקשים, כי מזכ"ל המפלגה (משיב 1) לא קיים את החלטת המרכז בכך שלא "הקים את ועדת גילת ולא צרף את מתפקדי האשכולות לספר הבוחרים". אולם, טענה זו אינה מדויקת, בלשון המעטה, הואיל ומתוך תגובת המשיבים למדתי כי לא זו בלבד שועדת גילת הוקמה, אלא שהיא ערכה בדיקה מקיפה שבסופה הגישה דו"ח מפורט עליו חתמה ביום 11.10.05. כאן המקום להוסיף, כי בניגוד לנטען בסעיף 89 לתגובת המשיבים 1 ו-2, וועדת גילת דחתה את כל הערעורים שבאו בפניה, ואותם 1310 מתפקדים שתחילה נפסלו ואחר כך נכללו בפנקס הבוחרים, חברותם אושרה בבדיקה נוספת של "וועדת-פריש".
ג) הנה כי כן, משיבים ו ו-2 קיימו את החלטת המרכז כרוחה, אף שאפשר שהם עשו זאת תוך חריגה שולית מהמועדים המקוריים. לא זו אף זו, בעקבות ההחלטות שניתנו על ידי המותבים השונים של המוסד לבירור עתירות, הוארך המועד להגשתם של ערעורים על ידי מתפקדי-האשכולות שנגרעו, תחילה עד ליום 23.10.05 (בהחלטה מיום 12.10.05), ולבסוף עד ליום 27.10.05 (בהחלטה מיום 16.10.05). אכן, בעניין זה נפלה תקלה משהתברר כי הנגרעים מבין מתפקדי האשכולות לא יוכלו להביא את השגותיהם בפני ועדת גילת עצמה, מן הטעם שזו שוב אינה קיימת. אולם, בכך לא קופחה זכותם של אותם מתפקדים לערער, הואיל ובהחלטה מיום 17.10.05 נקבע כי משיב 1 יפנה בכתב לכל אחד ממתפקדי-האשכולות ששמו נגרע על ידי ועדת גילת ויודיע לו על כך, וכן יודיע לו על זכותו לערער, אולם הפעם יישמעו ערעורים שיוגשו על ידי המוסד לברור עתירות. להשקפתי, זהו פתרון נכון אשר התחייב מנסיבות העניין, והטענה כאילו כרוכה בו שלילה של זכות כלשהי מזכויות מתפקדי האשכולות, היא טענה שאין בה ממש.
ד) לנוכח האמור, לא אסתיר כי גם דעתי אינה נוחה מההליכים שהמבקשים יזמו בפני בית המשפט המחוזי, הואיל ומדובר בתובענה נטולת עילה, שבמסווה של פגיעה בזכויות של מתפקדים, מנסה לעקוף את החלטותיו של המוסד השיפוטי של מפלגת העבודה. והרי ההלכה הנוהגת עמנו שנים רבות היא שהתערבותו של בית המשפט בהחלטות מסוג זה היא חריגה, ובלשון ע"א 2211/96 כהן נ' כהן ואח', פ"ד נ(1), 629, 634:
הלכה מכבר היא, כי בית-המשפט אינו נחפז להתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטריות. חזקה על חברי אותן אגודות, כי סברו וקיבלו עליהם מראש הכרעות של אותם טריבונאלים, ובהכריע טריבונל שלא לרצונם, אל להם לבוא לבית-המשפט ולבקש כי יתערב בהחלטות שנעשו. לפיכך, הלכה מכבר היא כי בית-משפט לא יתערב בהחלטות טריבונאלים פנימיים של אגודות וולנטריות, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים הנופלים במסגרת קטיגוריות אלו: אחת, במקום בו חרג טריבונל פנימי מסמכותו, ושתיים, במקום בו פגע טריבונל בעיקרי הצדק הטבעי. ואולם בתי-המשפט סירבו להכניס עצמם בסד שתי עילות מוגבלות אלו, בהדגישם כי ייתכנו מקרים נוספים בהם יראה בית-המשפט להתערב בהחלטתו של טריבונל פנימי. מקרים נוספים אלה הינם בני-בלי-שם - מקרה אחד לא ידמה לרעהו - אך הכל מסכימים כי המדובר הוא בחריגים לכלל אי ההתערבות ... לא הזכרנו שלוש קטגוריות אלה של התערבות בהחלטותיהם של טריבונלים פנימיים, אלא כדי להוסיף ולהזכיר את ה"אידך גיסא", לאמור, כי בית משפט לא יתערב בהחלטתו של טריבונאל פנימי מקום שבו טעה אותו טריבונאל בפירוש העובדות או בפירוש הדין, ובלבד שאותה טעות אינה חמורה וכבדה במיוחד כדי היותה שקולה לחריגה מסמכות או בנופלה אל הקטגוריה השלישית האמורה לעיל".
9. עיון בבקשה ובנספחים הרבים שצורפו לה, אינה מצביעה על קיומה של אף אחת מהעילות המצדיקות התערבות בהחלטותיו של משיב 3, ומכאן מסקנתי כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, ועמה גם את הבקשה לסעד זמני, וכך אני עושה.
המבקשים ישלמו למשיבים 1 ו-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בערכאה זו בסכום של 10,000 ש"ח, לרבות מע"מ.
ניתנה היום, כ"ג בתשרי תשס"ו (26.10.2005).