ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
8759-03-י'
19/04/2005
|
בפני השופט:
עודד שחם
|
| - נגד - |
התובע:
לילי שם טוב
|
הנתבע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
|
|
בפניי בקשה לחילוט ערובה שהופקדה בהליך שבכותרת. מתן החלטה זו התעכב, ועם הצדדים הסליחה.
בהליך שבכותרת ניתנה החלטה, ביום 17.3.04, בה ניתן סעד זמני לתקופת הערעור. בהחלטה הורה בית המשפט (כב' השופט גרוניס) כי על הבנק, המשיב, להמשיך בהליכים למימוש המשכנתא הנוגעת לעניין, עד למתן פסק דין בערעור. כתנאי לצו האמור, נדרשה המערערת להפקיד סכום של 500,000 ש"ח, וזאת כדי להבטיח תשלום פיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיב, אם יידחה הערעור.
הסכום האמור הופקד. בהמשך לכך, ניתן פסק הדין בערעור ביום 25.11.04. הערעור נדחה. הבקשה שבפניי היא לחילוט הערבות שהופקדה בתיק. טענת המשיב, הוא המבקש בבקשה שבפניי, היא כי נגרם לו נזק עקב הסעד הזמני שניתן. הנזק האמור מתבטא בכך שיתרת החובה בחשבון המערערת אצל המשיב גדלה באותה תקופה.
המשיב טוען לנזקים כוללים, העומדים על סכום כולל של 437,031 ש"ח. לטענת המשיב, רק עם פקיעתו של הסעד הזמני ניתן היה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל ביחס לבית המגורים. המשיב טוען, כי קיים חשש סביר מאד כי לאחר המכירה, ולאחר ניכוי מיסי מכירה והוצאות המכר, לא יהיה בידי הבנק לסלק את חובה של המערערת, ועל כן הוא זכאי לפיצויים בגין התוספת לחוב, שנוצרה בעת תקופת העיכוב על פי הצו שניתן בבית משפט זה.
דין הבקשה להידחות. בהחלטה על הסעד הזמני לא נקבע האם הערבות בה מדובר היא "ערבון" או "ערבות" במובן תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. להבחנה זו יכולה להיות נפקות, שכן חילוטו של ערבון הותנה בתקנות בתנאים שונים. לגבי ערבות לא נקבע הסדר ברור בדבר חילוטה, ואף קיימת פסיקה הקובעת כי אין בית המשפט מוסמך להורות על חילוטה (ראו רע"א 98/03 מפעלי גדנסקי בע"מ נ' ברום תעשיות טקסטיל בע"מ).
מכל מקום, אין ההסדר שנקבע לעניין זה גורע מן האפשרות להגיש תובענה לבית המשפט המוסמך (ראו תקנה 371(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). בנסיבות העניין קיימות בין הצדדים מחלוקות עובדתיות לעניין קיומו של נזק, הן במישור החוב שהוכח, והן במישור התמורה הצפויה ממחיר הדירות שיימכרו. אני סבור כי המסגרת הדיונית של בירור בקשה לחילוט בבית משפט זה אינה מאפשרת בחינה נאותה של טענות אלה. לפיכך, מן הראוי כי המשיב יפנה בתובענה מתאימה, על יסוד הערבות שהופקדה, לבית המשפט המוסמך. הדברים אמורים ביתר שאת, נוכח קיומם של הליכים בלשכת ההוצאה לפועל, המסבכים עוד יותר את התמונה הנוגעת למימוש המשכנתאות.
מטעמים אלה, הבקשה נדחית. בשלב זה, הערבות הבנקאית לא תוחזר למערערת. עם זאת, נקבע בזה, כי אם לא תוגש תובענה כאמור תוך 3 חודשים מיום החלטה זו, תוחזר הערבות הבנקאית למערערת.
ניתנה היום, י"א בניסן תשס"ה (20.4.2005).
עודד שחם, שופט
ר ש ם
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.