ע"א
בית המשפט העליון
|
5494-04-א'
30/06/2004
|
בפני השופט:
אדמונד לוי
|
| - נגד - |
התובע:
1. משה מנחמני
2. אורה מנחמני
עו"ד מיכאל בך
|
הנתבע:
1. ישראייר תעופה ותיירות בע"מ
2. הורן את ליבוביץ בע"מ
3. זאב הורן
4. משה ליבוביץ
עו"ד שרון רוזנבלט
עו"ד רומינה מאיר-רפה
עו"ד ליאורה פולצ'ק
|
| החלטה |
מבוא
1. לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופט נ' ישעיה), אשר חייבה את המבקשים לשלם הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח לבעלי דינם. במסגרת החלטה זו דחה בית משפט קמא את בקשתם של המבקשים לעיין במסמכים וחשבונות של חברה בה היו בעלי מניות, בתקופה הרלוואנטית להחזקתם. עתה עותרים המבקשים לעכב את תשלום ההוצאות עד להכרעה בערעור שהוגש לבית משפט זה.
הרקע העובדתי
2. בשנת 1990, הקימו המבקשים חברת תעופה אשר עסקה במתן שרותי תעופה לנוסעים ומטענים, ועם הזמן הפכה למשיבה 1, ישראייר תעופה ותיירות בע"מ (להלן: "החברה"). החל משנת 1994, חתמו המבקשים על הסכמים עם משיבים 2-4, במסגרתם העבירו לאחרונים 85% מהון המניות בחברה. בתמורה, התחייבו משיבים 2-4 להעמיד לרשות החברה סכומים שונים כדי לייצב את מצבה ולאפשר את הרחבת פעילותה. ביום 16.5.1996 מכרו המבקשים את יתרת מניותיהם לצד ג', ובכך הסתיימה זיקתם לחברה. שנה לאחר מכן נחתם הסכם נוסף, בו סיכמו הצדדים את ההתחשבנות ביניהם. דא עקא, בין הצדדים נותרו חילוקי דעות. תחילה, תבעו המבקשים את המשיבים בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ולאחר שתביעתם נדחתה, הם הגישו תובענה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב.
3. לטענת המבקשים, הציגו בפניהם משיבים 2-4, אשר קיבלו לאחר ההקצאה הראשונה של המניות אחריות על הניהול הפיננסי של החברה, מצגי שווא לפיהם מצבה הכספי של החברה רעוע, וזאת כדי לשכנע את המבקשים להעביר למשיבים את יתרת מניותיהם. עוד נטען, כי משיבים 4-2 לא העמידו כלל את הסכום המוסכם לרשות החברה, ואף ניצלו את מעמדם בחברה כדי לבצע עימה עסקות תוך ניגוד עניינים ובתנאים שפגעו בחברה, ובכך גרמו למבקשים נזק כספי. המבקשים פנו למשיבים בבקשה לעיין בדו"חות הכספיים ומסמכים אחרים של החברה מהשנים 1994-1996, תקופה בה החזיקו במניות ומבקש 1 שימש כמנכ"ל ודירקטור בחברה. בקשה זו נתקלה בסירובם של המשיבים.
בתובענה שהגישו לבית המשפט המחוזי, ביקשו המבקשים לחייב את בעלי דינם לפצותם בגין הנזק שנגרם להם, לטענתם, מהפרת ההסכמים שנכרתו ביניהם. בנוסף או לחילופין, תבעו החזר של 10% ממניות החברה. כן דרשו המבקשים לעיין בדו"חות הכספיים. בית המשפט המחוזי פיצל את הדיון בתובענה לשני שלבים: בראשון טענו הצדדים לעניין זכותם של המבקשים לעיין במסמכי החברה, ונקבע כי בשלב השני תידון סוגית ההפרה הנטענת של ההסכמים. ביום 6.5.2004 דחה בית המשפט את בקשתם של המבקשים לעיין במסמכים, ובעקבות כך חייב את המבקשים לשלם למשיבים את הוצאות המשפט בגין השלב הראשון של ההליכים, בתוספת שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח לכל אחת משתי קבוצות המשיבים.
הבקשה לעיכוב ביצוע
4. על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה, ועמו הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע תשלומן של ההוצאות. נטען, כי בית המשפט המחוזי טעה משנמנע מלהכיר בזכותם של המבקשים לעיין במסמכים במסגרת תביעתם בגין הפרת ההסכמים. להשקפתם, זכאים הם להצהרה לפיה עומדת למשקיע זכות לעיין במסמכי החברה לפחות ביחס לתקופה בה החזיק במניותיה, בייחוד כאשר מטרת העיון היא לאמת את גרסתם לפיה שוכנעו למכור את מניותיהם עקב מצגי שווא. בנוסף נאמר, כי זכות הטיעון של המבקשים נפגעה משום שהחלטת בית המשפט המחוזי ניתנה בטרם חלף המועד להגשתם של סיכומי התשובה. המבקשים טוענים, כי מימוש מיידי של ההחלטה יגרום להם נזק חמור, עקב מצבם הכלכלי הירוד אשר נגרם בגין התנהגותם הפסולה של המשיבים.
5. המשיבים מתנגדים לבקשה הואיל ולהשקפתם היא אינה מגלה עילה לעיכוב ביצועו של החיוב. השקפה זו מקובלת עלי. כידוע, הכלל הוא כי הגשתו של ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה עליה מערערים (תקנה 461 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). יתרה מכך, עיכוב ביצועה של החלטה הכוללת חיוב כספי ניתן במשורה, הואיל ואת הנזק בתחום זה ניתן להיטיב בדרך של השבה (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ, פ"ד נו(4) 178, 182). לא מצאתי מקום לחרוג מכלל זה בבקשה הנוכחית, ומכאן החלטתי לדחותה.
אין צו להוצאות.
ניתנה היום י"א בתמוז תשס"ד (30.6.2004).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב