ע"א
בית המשפט העליון בירושלים
|
10430-04
04/01/2005
|
בפני השופט:
אשר גרוניס
|
- נגד - |
התובע:
אברהם מישאל יזדי עו"ד ע' חשין
|
הנתבע:
1. יהודה יזדי 2. אליעזר יזדי
עו"ד י' עומר
|
החלטה |
1. המבקש ושני המשיבים הינם אחים. שלושת האחים היו שותפים בשותפות, שזה מכבר פסקה להתקיים. המחלוקת בין בעלי הדין נסבה סביב הגדרת נכסי השותפות וחלוקת נכסים אלה בין האחים. ביום 18.4.04 נתן המפרק, שמונה על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים, "החלטה מסכמת" ובה קבע את אופן חלוקת נכסי השותפות בין האחים. ביום 25.7.04 אישר בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת א' אפעל-גבאי) את החלטת המפרק. בהחלטת המפרק נקבע, בין היתר, כי דירה ברחוב גרוסברג 11 בירושלים, שנמצאה בחזקתו של המבקש, אמורה לעבור למשיב 1. יצוין, כי בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי אכן עברה הדירה האמורה לחזקתו של המשיב 1. המבקש הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בגדר הערעור עותר המבקש לסעד זמני לפיו ייאסר על המשיב 1 לעשות דיספוזיציה כלשהי בדירה האמורה עד לבירור הערעור.
2. טענתו העיקרית של המבקש הינה, שהבניין ברחוב גרוסברג 11 הוקם על ידו כאשר השותפות כבר לא הייתה קיימת ולכן הדירות בו אינן חלק מנכסי השותפות. בנוסף לכך טוען המבקש, כי בהחלטת המפרק לא נלקחו בחשבון ההוצאות שהוצאו על ידו לשם הקמת הבניין האמור, אף אם מדובר בנכס מנכסי השותפות. המבקש טוען עוד, כי המשיב 1 נמצא במצב כלכלי קשה וכי הוא עומד למכור את זכויותיו בדירה נשוא הבקשה. טענות אלה של המבקש נסמכות על תצהיר מטעמו. המשיב 1 טוען, כי ערעורו של המבקש הוא חסר סיכוי, כי המבקש השתהה בפנייתו לבית משפט זה וכי טענותיו של המבקש בדבר מצבו הכלכלי הקשה של המשיב 1 אינן נכונות. יצוין, כי טענת השיהוי של המשיב 1 מבוססת על כך שביום 14.11.04 האריך בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד הרשם י' שפירא), לבקשת המבקש, למשך 21 יום את תוקפו של צו מניעה מיום 25.8.04, שאסר על המשיב לעשות דיספוזיציה כלשהי בדירה נשוא הבקשה דנא. הארכה זו נועדה על מנת לאפשר למבקש לפנות לבית משפט זה בבקשה לסעד זמני בערעור. אומנם, בקשתו של המבקש לסעד זמני בערעור הוגשה בסופו של דבר רק ביום 12.12.04 (כשבוע מתום התקופה שקבע בית המשפט המחוזי), אך אין די בעיכוב זה כדי לבסס טענה של שיהוי. טענתו של המשיב 1, לפיה מצבו הכלכלי איננו קשה, בניגוד לטענות המבקש, אינה נסמכת על תצהיר ועל כן איני רואה לנכון לקבלה. זאת ועוד, המשיב 1 לא התייחס כלל לטענת המבקש, לפיה בכוונתו למכור את הדירה נשוא הבקשה.
3. דין הבקשה להתקבל. אי מתן הסעד הזמני המבוקש במקרה דנא עלול ליצור מצב בלתי הפיך היה והמשיב 1 ימכור את זכויותיו בדירה נשוא הבקשה, המוחזקת כיום על ידו, לצד ג'. לפיכך, על מנת שערעורו של המבקש לא יסוכל, ניתן בזה צו האוסר על המשיב 1 לעשות כל דיספוזיציה בדירה נשוא הבקשה, שנמצאת ברחוב גרוסברג 11 בירושלים. תוקפו של הצו יפקע אם התנאים הבאים לא ימולאו עד ליום 9.12.05: א. התחייבות עצמית של המבקש לפי תקנה 365(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ב. ערבות בנקאית או מזומן בסך 30,000 ש"ח; ג. ערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח. הוצאות הבקשה בסכום של 10,000 ש"ח יחולו על פי תוצאות הערעור.
ניתנה היום, כ"ג בטבת תשס"ה (4.1.05).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.