השתלשלות האירועים בהליך עד היום -
1. תחילתו של הליך זה בבקשת התובע למתן סעד זמני.
בישיבה שהתקיימה במעמד הצדדים ביום 20.6.13, ולאחר שלא הושגה הסכמה דיונית או אחרת, נקבע דיון בבקשה ליום 26.6.13.
2. ביום 24.6.13, יומיים לפני מועד הדיון המתוכנן, הודיע ב"כ התובע כי הוא מסכים לאחד את הדיון בבקשה הזמנית עם התיק העיקרי. בהתאם לכך, ולאחר שנשמעה תגובת הצד שכנגד, ניתנה החלטת בית הדין ביום 1.7.13, הקובעת לוח זמנים לגילוי מסמכים והגשת תצהירי עדות ראשית. כן נקבעה ישיבת ההוכחות ליום 30.10.13.
3. ביום 10.9.13, בסמוך לפני תחילתם של חגי תשרי, הגיש התובע בקשה לגילוי מסמכים וכן בקשה להארכת המועד להגשת תצהירים מטעמו, בהתאם. בשל חופשה, כמו גם פגרת חג הסוכות, הובאה הבקשה בפני הח"מ רק ביום 26.9.13 או בסמוך לכך.
4. ביום 27.9.13 ניתנה החלטת בית הדין, במסגרתה התבקשה תגובת הצד שכנגד בתוך 14 יום.
5. ביום 9.10.13 הוגשה תגובת הנתבעת, במסגרתה הודיעה כי היא מתנגדת לגילוי המסמכים המבוקש.
6. ביום 13.10.13 הגיש התובע בקשה למתן החלטה בבקשה לגילוי מסמכים, תוך שנטען כי לא הוגשה כלל תגובת הנתבעת. כן התבקש בית הדין להורות על לוח זמנים מקוצר להגשת תצהירים, על מנת שאלה יוגשו לפני ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 30.10.13.
7. ביום 14.10.13 הגישה הנתבעת תגובתה למבוקש לעיל, תוך שהיא טוענת כי תגובתה לבקשת גילוי המסמכים הוגשה במועד (ואף מוקדם מכך), כי שלחה העתק מן התגובה לב"כ התובע (צורף אישור משלוח בדואר אלקטרוני), וכי אין מנוס מדחיית ישיבת ההוכחות, מאחר שלא ניתן לדרוש מן הנתבעת לעמוד בלוח זמנים מקוצר להגשת תצהירים, בשים לב לכך כי עסקינן בתיק עיקרי.
המתווה הראוי להמשך ההתדיינות בהליך -
8. שאיפתו של בית הדין בכל הליך, ועל אחת כמה וכמה בהליכים שנפתחו בבקשה לסעד זמני ואוחדו עם התיק העיקרי, היא להביא לניהול הליך באופן יעיל, ענייני ומהיר ככל האפשר. יחד עם זאת, אין לאפשר מצב שבו היעילות והמהירות, יבואו על חשבון זכויותיו של בעל דין להתגונן כראוי, תוך קביעת לוחות זמניים בלתי סבירים אשר לא יאפשרו לו לקבל את יומו בבית המשפט.
9. מתוך השאיפה כאמור, ותוך שמירה על האיזון הראוי בין יעילות ההליך לבין שמירה על זכויותיו של כל אחד מבעלי הדין לניהול ההליך בלוח זמנים שיאפשר היערכות ראויה, קבע בית הדין את לוח הזמנים בהחלטתו מיום 1.7.13, בה ניתנה לכל אחד מבעלי הדין, שהות בת 30 ימים להגשת תצהירים.
10. כעת, בעוד מונחת בפני בית הדין בקשה לגילוי מסמכים, הדרושה הכרעה, כאשר טרם הוגשו תצהירי התובע, קל וחומר תצהירי הנתבעת, מובן וברור כי לא ניתן יהיה לקיים את ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 30.10.13,כמתוכנן.
בקשת התובע למתן החלטה לעניין גילוי מסמכים וקביעת לוח זמנים מקוצר להגשת תצהירים, אינה סבירה כלל וכלל, בהתחשב בעובדה כי טרם ניתנה החלטה בנושא גילוי המסמכים, המעורר סוגיות משפטיות שונות, ולא נותר די זמן לצורך הכנת תצהירי הצדדים והגשתם. בהקשר זה, טענות הנתבעת בתגובתה מיום 14.10.13, מבטאות נכונה את מצב הדברים.
11. כאמור, שאיפתו של בית הדין, עת נקבעו לוחות הזמנים, היתה להביא לסיום מהיר של ההליך. מתוך שאיפה זו, ובנסיבות העניין, לא נקבע דיון מוקדם בהליך, כפי שביקשה הנתבעת, אלא נקבע מייד מועד להוכחות, שלא כנהוג בתיקים מסוג זה.
השתלשלות האירועים בהליך, מביאה למסקנה כי לנוכח בקשות מקדמיות, כדוגמת זו שהועלתה בעניין גילוי מסמכים, וכן על מנת לחדד את הסוגיות השנויות במחלוקת בהליך, לא יהיה מנוס מקיום דיון מוקדם. לפיכך, הישיבה הקבועה ליום 30.10.13, תתקיים במתכונת של דיון מוקדם, במסגרתו תתברר גם סוגיות גילוי המסמכים. לאחר שיושלם שלב זה, יקבע לוח זמנים מחודש להגשת תצהירי הצדדים, כמו גם מועד לישיבת ההוכחות.
ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ד,
(
16 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.