1. התובע הגיש תביעה להפרש פיצויי פיטורים המגיעים לו, לטענתו, בגין עבודתו אצל הנתבעת, עבודה שבוצעה בישראל, בדרום אפריקה ובארצות הברית, בתקופה מ- 1/3/88 ועד סוף שנת 2012.
2. הנתבעת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לבית הדין, וכן הגישה בקשה למחיקת התביעה בהעדר עילה ובהעדר יריבות.
לטענת הנתבעת היא היתה מעסיקתו של התובע, אך ורק בתקופה מ- 2/4/99 ועד 30/6/2007, ובגין תקופה זו קיבל התובע את כל הזכויות המגיעות לו, לרבות פיצויי פיטורים.
באשר ליתר התקופות, טוענת הנתבעת, שהתובע לא הועסק אצלה, אלא עבד בחברות אחרות, ועל כן אין סמכות עניינית לבית הדין לדון בתקופות עבודה אחרות.
הנתבעת הוסיפה וטענה, כי אין מקום להתייחס לתקופות עבודה אחרות אצל חברות שונות, אשר, לכל היותר, הינן חברות באותו אשכול חברות, בו חברה הנתבעת, כתקופת עבודה אחת, וכי הפסיקה קבעה שניהול עסקים במבנה של אשכול חברות, כאשר לכל חברה פעילות עסקית נפרדת, אינו מצדיק הרמת מסך.
כמו כן טוענת הנתבעת, כי עבודה אצל חברת בת אינה מקנה זכאות לעובד להיפרע, הן מחברת הבת, והן מחברת האם.
באשר להסכם סיום ההעסקה שהוזכר בכתב התביעה, טענה הנתבעת כי הוא נחתם בסיום עבודתו של התובע אצל חברה אחרת, וכי על ההסכם חתום מר אמיר רימון בעצמו, ולא החברה הנתבעת.
הנתבעת טוענת כי למעשה לתובע אין טענה בהתייחס לזכויותיו בתקופת עבודתו אצלה מ- 1999 ועד 2007, כך שיש לסלק התביעה על הסף כנגדה.
הנתבעת הדגישה, כי התובע לא הצביע בכתב התביעה על עילות כלשהן לבצע הרמת מסך בין חברות באותו אשכול ובין חברת אם לחברת בת.
3. בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף הועברה לתגובת התובע.
התובע בתגובתו טען, כי עמדתו הינה שלאורך כל השנים מ- 1/3/88 ועד 31/12/12, לא התנתקו יחסי עובד - מעביד בינו ובין הנתבעת.
יחד עם זאת, ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו, ואף להוסיף נתבע נוסף - את מר אמיר רימון, שהינו בעל המניות והדירקטור היחיד של הנתבעת, נכון לעת הזו, כך לגירסת התובע, ואשר התובע טוען, כי הוא נטל על עצמו באופן אישי התחייבויות בשם הנתבעת.
התובע טוען כי יש לבצע הרמת מסך בין מר רימון כבעל מניות וכמנהל לבין החברה הנתבעת.
התובע טוען כי לאחר חודש 7/2007 שימש מטעם הנתבעת כדירקטור בחברות שונות של קבוצת החברות אליה משתייכת הנתבעת, וזאת בלונדון ובליבריה.
טענותיו של התובע, הינן כי לא נותקו יחסי עובד -מעביד בינו ובין הנתבעת, ולחילופין יש להתייחס לנתבעת כמעסיק במשותף שלו ביחד עם חברות הבת.
4. לטענת הנתבעת, אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו, ולהתיר לו לצרף את מר אמיר רימון כנתבע נוסף, וכן בכל הקשור לטענות המתייחסות לתקופה שלפני הקמת הנתבעת ב- 25/4/96, וכן בטענות שעניינן ביצוע הפרשות בגין תקופה שקדמה ל- 24/4/06.
באשר לצירוף נתבע נוסף, טוענת הנתבעת כי בנוסח התביעה המתוקנת אין תשתית עובדתית המצביעה על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין מר רימון, ומר רימון הפך להיות בעל מניות יחיד בנתבעת משנת 2012, והוא דירקטור בנתבעת מ- 13/2/05.
הנתבעת טוענת, כי אין מקום להתיר צירופו של מר רימון, אם לאחר צירופו יהא צורך למוחקו.
באשר לתביעות שעניינן היעדר ביצוע הפרשות במרכיב פיצויים ובמרכיב תגמולים, טענה הנתבעת, כי ככל שהמדובר בתקופה הקודמת ל- 7 שנים לפני הגשת הבקשה לתיקון, אין להתיר את התיקון בשל התיישנות.