1. התובעת, היא המבקשת, הגישה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה.
2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה של המבקשת אצל המשיבה 1 ובגין סיומה. בתביעה, המבקשת טוענת לזכאות לתשלום דמי הבראה, פיצוי חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ותמורה בגין עבודה בשעות נוספות. בגין רכיבים אלה נתבע סכום של 15,895 ש"ח.
3. כמו כן, התביעה הינה לפיצוי בגין הפרה נטענת של חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), פיצוי בגין הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין אי עריכת שימוע ופיצוי בגין פרסום לשון הרע. התביעה בגין רכיבים אלה הינה בסך 110,000 ש"ח.
4. במסגרת הבקשה לפטור מאגרה והשלמה מטעם המבקשת, היא מפרטת כי הינה אם חד הורית לארבעה ילדים קטינים הסמוכים על שולחנה. לטענת המערערת, אין בבעלותה או בבעלות הוריה כל רכוש ואין לה חשבונות בנק. עוד טוענת המבקשת כי חובותיה מסתכמים בסך כחצי מליון ש"ח ומתנהלים נגדה 16 תיקים בלשכות ההוצאה לפועל. המבקשת צירפה מסמכים לתמיכה בטענות בדבר תיקי ההצל"פ המתנהלים בגין חובותיה.
5. לאור האמור, המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי אינו מאפשר לה לשאת בתשלום האגרה.
6. המשיבים מתנגדים לבקשה, במסגרת תגובה שהגישו. לעמדת המשיבים, סכום תביעתה של המבקשת גבוה באופן מופרך ושרירותי והמבקשת לא צירפה אסמכתאות להכנסות בששת החודשים שקדמו לתביעה. המבקשת אף אינה מסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי בתביעה.
7. המבקשת השיבה, כי צירפה תלושי שכר מהמשיבה 1 לחודשים שקדמו לתביעה וכי אינה נושאת בתשלום שכר טרחה עד לשלב מתן פסק הדין בהליך.
8. התנאים להענקת פטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה ( אגרות) תשס"ח- 2008, כדלהלן:
"11(א) בעל
דין,
הטוען
שאין
ביכולתו
לשלם
אגרה, יצרף
לתובענה,
עם
הבאתה
לראשונה
לבית
הדין, בקשה
לפטור
מתשלום
אגרה
בגין
אותה
תובענה, בצירוף
תצהיר
שיפרט
בו
את
רכושו, רכוש
בן
זוגו
ורכוש
הוריו
אם
הוא
סמוך
על
שולחנם, ומקורות
הכנסתו
בששת
החדשים
שקדמו
לתאריך
הבקשה;
הבקשה
והתצהיר
יהיו
לפי
הטופס
שבתוספת
השנייה
.
(ב) הוגשה
בקשה
לפטור
מתשלום
אגרה וראה
בית
הדין
שאין
ביכולתו
של
המבקש
לשלם
את
האגרה, ונראה
לבית
הדין
שההליך
מגלה
עילה, רשאי
בית
הדין
לפטור
את
המבקש
מתשלום
האגרה, כולה
או
חלקה;
בית
הדין
יתחשב
ביכולתו
האישית
של
המבקש
בלבד, בהסתמך
על
רכושו, רכוש
בן
זוגו
ורכוש
הוריו
אם
הוא
סמוך
על
שולחנם
בלבד".
9. משמע, על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם אגרה, וכן האם ההליך מגלה עילה. מתן פטור מתשלום האגרה ניתן במקרים חריגים. בין היתר, נקבע בפסיקה כי תנאי לתשלום האגרה הינו כי המבקש יפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה באשר למצבו הכלכלי, ובכלל זה דפי חשבון. כן, ימצה המבקש את מכלול האפשרויות לגיוס כספי האגרה ובכלל זה נטילת הלוואות ועזרה מבני משפחה.
ראו, בין היתר: בש"א 128/89
מצא נ' מצא; רע"א 7532/07
פרחי
נ' בנק
מזרחי
טפחות
בע
"
מ (2007).
10. בענייננו, הגישה המבקשת ראיות ביחס למצבה האישי, כאם חד הורית לארבעה ילדים וכן הגישה מסמכים ביחס לתיקי ההוצל"פ, המעידים על חובותיהם, אשר רובם לבנקים. כן הוגשו שני תצהירים של המבקשת, לתמיכה בבקשה.
11. מעיון במסמכים שוכנעתי, כי מצבה הכלכלי של המבקשת בכי רע, וחובותיה כבדים.
12. אשר לעילת התביעה - כאמור, לתביעה שני חלקים. החלק הראשון נוגע לזכויות כספיות נטענות של המבקשת בגין תקופת עבודתה וסיומה. חלקה השני של התביעה הינו בגין רכיבי פיצויים שונים.
13. לאור אופי הטענות, לא ניתן לקבוע בשלב זה כי בגין כל התביעות לפיצויים שונים קיימת עילת תביעה מבוססת. אף אם תוכיח המבקשת את עילות התביעה השונות, הרי ששיעור הפיצוי הנתבע וודאי אינו מובטח לה והוא נתון לשיקול דעת בית הדין.
14. בנסיבות אלה, לאור כל האמור לעיל, מצאתי כי קיים מקום לפטור את המבקשת מתשלום אגרה באופן חלקי בלבד, כדלהלן:
א. המבקשת תהא פטורה מתשלום אגרה בגין רכיבי התביעה של דמי הבראה, פיצוי חלף הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים ותמורה בגין עבודה בשעות נוספות.
ב. אשר ליתר הרכיבים, המבקשת תהיה פטורה מתשלום אגרה בגין רכיבי הפיצויים השונים, עד לסכום תביעה של 60,000 ש"ח. המבקשת תשלם אגרה כדין על כל רכיב תביעה מעבר לסכום האמור.