ס"ק
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
52716-05-13
30/06/2013
|
בפני השופט:
נשיא רמי כהן
|
- נגד - |
התובע:
1. איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא 2. חברת נמל חיפה בע"מ
|
הנתבע:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה; ההסתדרות במרחב חיפה 2. ועד עובדי טרנספורט 3. ועד עובדי סוואר 4. ועד עובדי מנהלי עבודה תפעול
|
החלטה |
(בקשת הצטרפות להליך כ"ידיד בית המשפט")
רקע
1. בפנינו בקשת איגוד המשתמשים בתובלה ימית בתפזורת לשינוע גרעינים ומספוא (האיגוד) להצטרף כ"ידיד בית המשפט" להליך שתלוי ועומד בפני בית דין זה בין חברת נמל חיפה בע"מ (החברה) ובין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ואח' (נציגות העובדים) (להלן: ההליך).
2. עניינו של ההליך החל בבקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה דחופה למתן סעדים זמניים שהגישה החברה כנגד נציגות העובדים ובה טענה שנציגות העובדים (בהנחיית יושבי ראש הוועדים של העובדים העוסקים בפריקה של מטענים) החליטה מרגע לרגע, ביום 26.5.13, להפסיק לחלוטין לפרוק מטען בתפזורת בנמל הקישון. שהפסקת עבודה זו היא למעשה שביתה ללא הודעה מוקדמת כדין תוך הפרת חובת שקט תעשייתי.
זיהום הים ממקורות יבשתיים או אבק הפוגע באויר הנקי או אי שמירת נקיון - יכול להוות עבירה פלילית על פי כל אחד מהחוקים הבאים: חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, התשמ"ח-1988; חוק אויר נקי, תשס"ח-2008 וחוק לשמירת הנקיון, התשמ"ד-1984. אכיפתם של חוקים אלה בנמל חיפה גרמה וגורמת למשרד להגנת הסביבה או לגורמים האמונים על אכיפתם של חוקים אלה, לבצע חקירות פליליות שמטרתן לבחון האם תוך כדי פריקה של מטענים בתפזורת נעשתה עבירה על אחד מהחוקים הנ"ל. בעבר כתוצאה מאכיפת חוקים אלה הוגשו כתבי אישום נגד נושאי משרה (הנהלה) של החברה.
3. לאחר שהוגשה בקשה לסעד זמני על ידי החברה, ביום 27.5.13, בדיון שנקבע במעמד הצדדים לדון בה, הגיעו הצדדים להסכמה שלא תתבצע פריקה של אוניות הנושאות מטענים בתפזורת עד אשר יינתן על ידי המשרד להגנת הסביבה (המדינה), לחברת הנמל היתר הזרמה. להסכמת הצדדים בדיון ניתן תוקף של החלטה והוטל על החברה לדווח לבית הדין עד ליום 29.6.13 כיצד מתקדם עניין קבלת ההיתר מהמדינה.
4. ביום 23.6.13 הוגשה על ידי האיגוד בקשת ההצטרפות להליך כ"ידיד בית המשפט". הדיון בבקשה נקבע להיום. החברה ונציגות העובדים התבקשו להמציא קודם לדיון את עמדתם לבקשת האיגוד.
החברה מסכימה לצרף את האיגוד כצד להליך זה ואילו נציגות העובדים מתנגדת.
דיון מיום 30.6.13
5. במהלכו של הדיון שהתקיים היום, הוברר שככל הנראה הופסקה במשך החודש האחרון פריקה של אוניות הנושאות מטען בתפזורת; החברה ונציגות העובדים הגיעו להסכמה על חידוש העבודה בתנאים שפורטו בהסכמתם, אף ביקשו לצרף את המדינה כצד להליך. לעניין צירוף האיגוד להליך חזרה החברה על הסכמתה לכך ואילו נציגות העובדים חזרה על התנגדותה לכך.
שמענו גם את דברי ב"כ האיגוד אשר בנוסף לבקשה ולתשובה שנתבקש להגיש עד אתמול (מוצאי שבת בשעה 22:00), טען לחשיבות צירוף האיגוד ומדוע יש מקום לראותו כידיד בית המשפט. הודענו במהלך הדיון שהחלטה בבקשה תינתן וזוהי החלטתנו.
ידיד בית משפט
6. ידיד בית משפט הוא מוסד משפטי שמטרתו לסייע לבית משפט בסוגיה כלשהי על ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. במקור היה מוסד זה כלי להצגת עמדה ניטרלית בלבד בהליכים תוך סיוע אובייקטיבי לבית המשפט. בהמשך התפתח המוסד כצד להליך שאינו דווקא ניטרלי ואובייקטיבי אלא הוא מייצג - מתוקף תפקידו או עיסוקו אינטרס ומומחיות שמן הראוי שישמעו בפני בית המשפט בסכסוך ספציפי (ראו מאמרם של ישראל דורון ומנאל תותרי-ג'ובראן "לידתו והתפתחותו של ידיד בית המשפט בישראל", עלי משפט ה' (תשס"ו)).
בית המשפט העליון פסק כי מוסד ידיד בית משפט הוא מוסד משפטי לגטימי בישראל מתוקף סמכות בית המשפט לצרף צדדים להליך ביוזמתו כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי ומתוקף הרחבת זכות העמידה בבג"צ כפי שבאה לידי ביטוי במוסד "העותר הציבורי". (מח 7929/96 אחמד קוזלי ואח' נ. מדינת ישראל, פ"ד נג (1), 529 - עניין קוזלי).
העניינים לגביהם יש להחליט ועליהם לעמוד בכל מקרה שמבקש צד להצטרף להליך הם: יש לוודא שיש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום לדיון עצמו; וכדי לתרום לאינטרס הציבורי, מאידך יש לבחון אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם. (עניין קוזלי).
לא יהא זה למותר לציין שלדעת בית המשפט בעניין קוזלי שאין רשימת המבקשים להצטרף כידידי בית המשפט רשימה סגורה, אלא בית המשפט מצווה ליתן את דעתו במקרים המתאימים לכך להיבטים כוללנים יותר של הסכסוך.
על פי המותווה לעיל תיבחן בקשת האיגוד בפנינו.
דיון והכרעה
7. ברור ומובן מאליו שהצטרפות של צד כ"ידיד בית משפט" אפשרית גם בבתי הדין לעבודה (ראו לאחרונה בר"ע 44667-05-13 האגודה לזכויות האזרח - בת חן שחר ואח', החלטה מיום 23.6.13).