פתיח
1. בתביעה שלפנינו, תובע מר יורם כהן (להלן:
התובע), את השבתו לעבודה תוך תשלום שכר לתקופה שממועד פיטוריו, ובנוסף, או לחלופין - הוא תובע פיצויים בשל פיטורים שלא כדין - הן בגין הפסד השתכרות והן בגין עוגמת נפש, פיצויים מכוח הסכם שינוי שליטה, ופיצוי בגין עוולת לשון הרע.
2. נתבעת
1, תרו תעשייה רוקחית בע"מ (להלן:
תרו) - היא חברה ציבורית ישראלית, שהוקמה בשנת
1959 ועוסקת בתחום הפרמצבטיקה, כאשר הנהלתה נמצאת בפארק התעשיה ביקום והמפעל היצרני נמצא בחיפה [דו"ח רשם החברות - כתב תביעה מתוקן, נספח
א']. נתבעת
2, Sun Pharmaceutical Industries LTD (להלן:
סאן) - היא חברת תרופות זרה, שלפי גרסת התובע רכשה את השליטה על תרו, בחודש
9/10, ולפי גרסת תרו מחזיקה ב-
70% ממניות תרו.
3. בתביעתו, התובע טוען, כי עבד אצל הנתבעות מחודש
7/96 ועד לפיטוריו ביום
3.5.11, וכי בפיטורים נפלו פגמים, המקימים לו זכאות לקבל מאת הנתבעות את הסעדים שתבע. לטענתו, מאז שסאן רכשה את תרו, כל ההחלטות הניהוליות, לרבות בנוגע לכוח-אדם, העסקת עובדים ופיטורי עובדים, נעשות על ידה ובכפוף להחלטתה, ועל כן - שתי הנתבעות הן "מעבידות במשותף" וחבות כלפיו, יחד ולחוד, בכל העילות החוזיות ובדיני עבודה. כמו כן, הוא טוען שסאן חבה כלפיו בכל העוולות הנזיקיות, מכוח אחריות שילוחית, כיוון שהיא אישררה את כל מעשי תרו.
4. התובע מסר לסאן את התביעה וכתבי בי-דין מטעמו, באמצעות תרו. בתגובה, טענה תרו, כי היא אינה מוסמכת לקבל בשמה ובמקומה של חברת סאן כל מסמך, וכי משרדי הנהלת תרו, בפארק יקום, אינם כתובת להמצאת מסמכים, כדין, עבור סאן [כתב התשובה בבקשה לסעד זמני, נספח
1]. לפיכך - ביום
17.7.11, התובע הגיש בקשה להיתר המצאה (להלן:
הבקשה או
הבקשה להיתר המצאה), בטענה, שבהתאם לתקנה
482 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן:
תקסד"א), יש לראות בתרו "מורשה" לניהול עסקי סאן, ולכן - גורם אליו ניתן לבצע המצאה לסאן; לחלופין, ביקש התובע, כי מכוח תקנה
500 לתקסד"א, יותר לו לבצע המצאה לסאן, בדרך של המצאה אל מחוץ לתחום, למקום מושבה במומבאי, הודו.
5. ביום
8.2.12 נערך דיון בבקשה, בפני אב"ד, במהלכו טענה תרו - שלפי גרסתה, בכתב-ההגנה, שימשה כמעסיקתו של התובע בכל תקופה הרלבנטית לתביעה - כי היא אינה מוסמכת ואינה רשאית לקבל כתבי בי-דין עבור סאן. כמו כן, טענה תרו, שאין סיבה לצירוף סאן להליך, כיון שבינה לבין התובע לא התקיימו יחסי עבודה, ואין סיבה כלכלית לחשש, שתרו לא תוכל לעמוד בחיוב כספי לתובע, ככל שיקבע חיוב כזה בסיום ההליך, ואף אין סיבה אחרת שמצדיקה את צירופה של סאן [עמ' 2, ש' 9-2].
דיון והכרעה
6. תקנה
129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן:
תקנות סדרי הדין), מחילה את תקנות
503-475 לתקסד"א, בדבר המצאת כתבי בי-דין, על הליכים המתנהלים בבית-הדין לעבודה.
7. תקנה
482(א) לתקסד"א, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים", קובעת כך:
"(א) היתה התובענה בענין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט. ..."
תקנה זו פורשה באופן רחב, כמאפשרת ביצוע המצאה לנתבע זר, ללא צורך בהמצאה אל מחוץ לתחום המדינה, מכוח תקנה
500 לתקסד"א, אלא - באמצעות מורשה בישראל.
8. בהתאם לכך, ניתנה פרשנות מרחיבה גם למונח "מורשה" - לצורך תקנה זו - ונקבע, כי אין לפרש זאת במשמעות הטכנית של "שלוח", כי אם, הדבר תלוי במידת האינטנסיביות של הקשר העסקי שבין הגוף המורשה לבין הנתבע, כאשר הרציונאל הוא שבמידת אינטנסיביות גבוהה וקשר שוטף של המורשה עם הנתבע, ההנחה היא, שהמורשה יביא לידיעת הנתבע את דבר התביעה נגדו [ראו: רע"א 2737/08
אורי ארבל נ'
TUI AG(במאגר ממוחשב, 29.1.09); וכן ע"ע 735/05
מונדבלט - אי. אס. אי. יעוץ והכוונה בע"מ (במאגר ממוחשב, 27.10.06); רע"א 2652/94
טנדלר נ' לה קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ (במאגר ממוחשב, 20.7.94); רע"א 39/89
General Electric Corp נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מב(4) 762 (1989)].
9. בענייננו, אנו סבורים, כי - על פני הדברים - התקיים קשר עסקי אינטנסיבי בין תרו לבין סאן, באופן המאפשר קביעה, שיש לראות בה מורשה של סאן, לצורך קבלת כתבי בי-דין עבורה.
10. אמנם, כפי שנטען על ידי תרו, קשרי בעלות, כשלעצמם, אינם הופכים חברה אחת למורשה של חברה אחרת, לשם קבלת כתבי טענות בשמה [עמ' 4, ש' 31-30]; אולם, לפי הנטען בבקשה להיתר המצאה, ובתצהיר התובע, שצורף אליה - הנהלת סאן היא שקובעת את יעדי הפיתוח של תרו ואת לוחות הזמנים שלה, היא מעורבת בפעילותה, מפקחת עליה ומקבלת החלטות בעניין מבנה החברה ואופן התנהלותה. תרו, מצידה, לא הגישה תשובה לבקשה, והתובע לא נחקר על תצהירו. לא זו בלבד, אלא, שעל פי גרסתה של תרו עצמה, בכתב-ההגנה שהגישה, סאן הובילה את ההחלטה על איחוד מעבדת המו"פ האנליטי, אותה ניהל התובע, יחד עם מעבדת איכות, אותה ניהלה עובדת אחרת - מהלך ייעול, שלטענת תרו, הביא לפיטורי התובע, וסאן ביקשה להתאים את פעילות המעבדות לשיטות הנהוגות בתעשייה, בכלל, ובסאן בפרט. כמו כן, לדברי ב"כ תרו, יו"ר תרו - מר דיליפ שנגווי (להלן:
שנגווי) - הוא גם יו"ר סאן [עמ' 5, ש' 11-10]. לכן, לדעתנו, סביר להניח, שבהמצאת התביעה נגד סאן לידי תרו יובא ההליך נגד סאן לידיעתה. משכך -
ניתן היה לראות בתרו מורשה של סאן, לשם המצאת כתבי בי-דין
.
11.
יחד עם זאת, לדעתנו - במקרה שלפנינו, כתב-התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגד סאן
. כפי שצוין לעיל, לטענת התובע, סאן היא שמקבלת את ההחלטות בנוגע להעסקת עובדים בתרו ופיטוריהם, ועל כן, משמשת "מעבידתו במשותף" עם תרו, ובנוסף לכך נושאת באחריות שילוחית, בגין עוולות נזיקיות, שבוצעו כלפיו, לטענתו, כמי שאשררה את פעולותיה של תרו. אבל, טענות אלה אינן עולות מהתיאור העובדתי הבסיסי, אותו הביא התובע בתביעתו.
12. כך, לעניין הליך הפיטורים - בגינו תבע התובע סעד של השבה לעבודה ושל תשלום שכר עד לאותו מועד, או לחלופין, פיצויים בשל פיטורים שלא כדין, וכן תבע פיצויים בשל לשון הרע -
כל הגורמים המעורבים בהליך, לפי לשון כתב-התביעה, הם עובדי תרו, ולא עובדי סאן:
מי שהודיע לתובע על הכוונה לפטרו ועל זימונו לשימוע הוא מנהל האתר של תרו בחיפה - מר רמי זיצ'ק (להלן:
זיצ'ק);
מי שמסר לתובע את ההזמנה לשימוע והיה בקשר עמו בעניין, יחד עם זיצ'ק, היא מנהלת משאבי אנוש בתרו - גב' ליזה ארזוני;
ומי שלבסוף קיים את השימוע וקיבל את ההחלטה על פיטורי התובע, זו מנהלת רשות איכות בתרו, מנהלתה הישירה של מנהלת מעבדת האיכות, ומי שלפי גרסת תרו יועדה להיות אחראית על מנהל המעבדות המאוחדות - גב' מריאנה בקלו.
