מ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
49287-07-11
02/08/2011
|
בפני השופט:
אילן שיף
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל עו"ד גב' ברנסון
|
הנתבע:
מהדי יעקוב (עציר) עו"ד עומר מסארווה עו"ד תאופיק
|
החלטה |
א.
פתח דבר
בפניי בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: "חוק המעצרים").
נגד המשיב הוגש כתב אישום בו נטען כי ב- 13.7.11, במהלך מסיבת חתונה, בביתו של אחמד מוצטפא יעקוב, בכפר קרע (להלן: "הבית"), ירה המשיב ממרפסת הבית שבקומה הראשונה, באמצעות נשק, מספר קליעים, וזאת כאשר בנו הקטין יליד 2005 נמצא בסמוך אליו.
כתוצאה מהירי נפצע הקטין מחלקי קליע בשורש כף ידו השמאלית ובאמה וכן מחלק קליע שחדר אל תוך בטנו הימנית וגרם לפגיעה קלה בסרעפת. הקטין אושפז בבית חולים למשך 5 ימים.
המשיב הואשם
בעבירות בנשק (החזקה), לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין"), בעבירה של
חבלה חמורה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 333 + 335(א)(1) לחוק העונשין וכן בעבירה של
יריות באזור מגורים, לפי סעיף 340א לחוק העונשין.
ב.
הבקשה שבפניי
לטענת המבקשת קיימות ראיות טובות לכאורה להוכחת אשמת המשיב, בכללן הודעת עד ראיה לאירוע וכן אמירות מפלילות של המשיב בשיחות בינו לבין אחרים, אשר הוקלטו בזמן מעצרו.
המדובר בעבירות המקימות חזקה כי קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור אם ישוחרר. ע"פ הפסיקה, בעבירות בנשק נשקפת סכנה המצדיקה מעצר עד תום ההליכים ואך במקרים חריגים ומיוחדים ניתן יהא להשיג את מטרת המעצר בדרך של חלופת מעצר.
"כ המשיב מתנגד לבקשה. לדעתו, אין קיימת תשתית ראייתית המצדיקה מעצר. לחילופין, עוצמת הראיות במקרה הנדון נפגמת קשות באופן המצדיק חלופת מעצר.
ג.
דיון
1. בתיק החקירה מצויה תשתית ראייתית המקימה יסוד סביר להרשעה. דודו של המשיב, תאופיק יעקוב (להלן: "תאופיק"), נחקר במשטרה 3 פעמים וב-3 הודעותיו הפליל את המשיב כמי שירה כנטען בכתב האישום (הודעות מ-14/7/11, 17/7/11 ו-24/7/11). בהודעותיו הסביר גם כיצד הסיק כי מהירי נפגע בנו הקטין של המשיב.
2. הסנגור אינו מתעלם מראיות אלו, אך לדבריו אין ליתן אמון בגרסת תאופיק, שכן עוצמתן נפגעת קשות למשמע הקלטת שיחתם של המשיב ותאופיק (להלן: "ההקלטה") בעת שהיו עצורים.
כאמור, תאופיק היה בעצמו חשוד ועצור בגין הירי ולפיכך היה לו אליבא דהסנגור, אינטרס בהפללתו של המשיב. לגרסת ב"כ המשיב, למקרא תמליל ההקלטה נראה, כי מי שירה הוא מוסטפא - אחיו של המשיב.
המשיב ותאופיק לא היו מודעים לכך שהם מוקלטים ולפיכך לדעת הסנגור יש ליתן לשיחה זו משקל יתר, יחסית להודעות שמסר תאופיק במשטרה.
3. ב"כ המבקשת מתבססת אף היא על ההקלטה, אך היא מבקשת להסיק ממנה חיזוקים לגרסת תאופיק בהודעותיו במשטרה.
4. עיינתי בתמליל ההקלטה שנערכה, ככל הנראה, מבלי שמי מהמשוחחים ידע כי מקליטים אותו (מכל מקום המבקשת אינה חולקת על טענת המשיב כי תאופיק והמשיב לא ידעו כי השיחה מוקלטת). מההקלטה עולה, כי לכל אורכה גורס המשיב כי מי שירה הוא אחיו - מוסטפא והמשיב הוא זה שהרים, ככל הנראה, את הנשק, לאחר שמוסטפא זרקו בסיום הירי.
בהקלטה מצויות גם אמירות של תאופיק מהן עולה האפשרות שהוא יודע שמוסטפא או מאן דהוא אחר ירה.
להלן מספר ציטוטים עיקריים:
כך, בעמ' 2 לתמליל ההקלטה ש' 37, 38, נאמר: