בעניין המשיב 3 בלבד
בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "
חוק המעצרים").
כנגד הנאשמים עבד רחמאן שרכס (להלן: "
המשיב 1"); באהר עיסא (להלן: "
המשיב 2"); בסאם אגבריה (להלן: "
המשיב 3"); יריב אזולאי (להלן: "
המשיב 4"); מורד ג'ידאויי (להלן: "
המשיב 5"); עסאם עבד אלחמיד (להלן: "
המשיב 6") ואחמד גלאם (להלן: "
המשיב 7"), הוגש כתב אישום הכולל שישה אישומים שונים, שעניינם עבירות של סחר בסם מסוכן. ברקע כתב האישום הובהר, כי גיבוש אישום זה, בא בעקבות מבצע משטרתי למיגור פשיעה, במסגרתו הופעלו בשליחות משטרת ישראל סוכן משטרתי (להלן: "
הסוכן") והשוטר הסמוי ש.א (להלן: "
השוטר הסמוי") ורכשו בהוראתה כלי נשק, תחמושת וסמים.
בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים נגדם. במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 11.1.2012, הוריתי על מעצרם של המשיבים 2, 4 ו-6 עד תום ההליכים נגדם, בהתחשב בהסכמת באי כוחם ותוך שמירה על זכותם לפנות בבקשה לעיון חוזר. בהחלטה אחרת שניתנה בעניינם של המשיבים 5 ו-7, מיום 23.1.12, ולאחר שבאי כוח המשיבים העלו טענותיהם באשר להיעדר ראיות לכאורה והטילו דופי במהימנות הסוכן המשטרתי, דנתי בבקשת המעצר גופה, פירטתי הראיות לכאורה ולאחר פירוט ונימוק הוריתי על מעצרם של המשיבים 5 ו-7 עד תום ההליכים נגדם. בדיון המשך, שהתקיים בפני ביום 25.1.12, בעניינם של המשיבים 1 ו-3, הסכים בא כוח המשיב 1 על מעצר מרשו, תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה לעיון חוזר לאחר עדות הסוכן המשטרתי, ועל כך ניתנה החלטה בהתאם.
עניינה של החלטה זו, הינה במשיב 3 אשר כתב האישום מייחס לו העבירות המתוארות באישומים הרביעי והחמישי לכתב האישום.
באישום הרביעי נטען כי המשיבים 1, 3 ו-7 קשרו קשר למכור סמים מסוכנים לסוכן (להלן: "
הקשר"). בהמשך לקשר ולצורך קידומו, שוחח המשיב 1, בתאריך 7.9.11 עם הסוכן המשטרתי בטלפון, והמשיב 1 ביקש מהסוכן להגיע למסעדה בכפר ג'דידה-מכר (להלן: "
המסעדה") לצורך תיאום עסקה למכירת סמים מסוכנים לסוכן. כעבור זמן קצר, נפגשו הסוכן המשטרתי, השוטר הסמוי, המשיב 1 והמשיב 3 במסעדה, וארבעתם עלו על הרכב איתו הגיע המשיב 3. בהמשך לכך, הגיעו הארבעה לחנות לחומרי בניין בשכונת רגום בנהריה (להלן: "
החנות") שם פגשו המשיב 4. הנוכחים שוחחו על עסקה במסגרתה יקנה הסוכן מהמשיבים 1, 3 ו-4 טבליות סם מסוכן מסוג MDMA (להלן: "
הסם"). בהמשך לכך נקבע בין הסוכן למשיב 1, כי הסוכן ירכוש מספר טבליות לצורך בחינת טיבם (להלן: "
עסקת הדוגמאות"). בהמשך לקשר ולשם קידומו, שוחח המשיב 1 ביום 8.9.11 עם הסוכן והנחה אותו לפנות למשיב 7 לצורך ביצוע עסקת הדוגמה. בהמשך לכך, הסוכן והסמוי הגיעו לביתו של המשיב 7 בכפר יאסיף. המשיב 7 עלה על רכבם והוביל אותם ברחבי כפר יאסיף. בהמשך לכך חזרו הסוכן הסמוי והמשיב 7 לביתו של המשיב 7, והמשיב 7 ביקש מהסוכן סך של 100 ש"ח עבור 3 טבליות המכילות הסם. כעבור זמן מה, הגיע המשיב 5 למקום, ניגש לרכבם של הסוכן והסמוי ומסר לידי הסוכן 3 טבליות המכילות הסם. בהמשך לקשר ולצורך קידומו, ביום 11.9.11 נפגשו הסוכן והסמוי עם המשיב 3 סמוך למלון חוף התמרים בעכו. הסוכן והסמוי נכנסו לרכב של המשיב 3, והמשיב 3 נהג ברכב לכיוון חיפה. במהלך הנסיעה נקבע כי המשיב מס' 3 יקבל מהסוכן סך של 1,500 ש"ח לאחר כל עסקה למכירת טבליות סם.
האישום מתאר בנוסף, כי בסמוך לפני יום 12.9.11 סיכמו המשיבים 1 ו-7 עם הסוכן כי המשיבים 1, 3, 4 ו-7 ימכרו לסוכן 1500 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA , תמורת סך של 33,000 ש"ח (להלן: "
העסקה"). בהמשך לכך, נפגשו הסוכן, הסמוי, המשיבים 1 ו-7 במזבלה הסמוכה לכפר מכר. המשיב 1 אמר לסוכן כי שוחח עם המשיב 4 והנחה אותו לפנות למשיב 6 לצורך ביצוע העסקה. בהמשך, שוחח הסוכן עם המשיב 6 שהנחה הסוכן והסמוי להגיע לתחנת הדלק "פז" שבכפר יאסיף. הסוכן והשוטר הסמוי הגיעו למקום, וכעבור חצי שעה, הגיע המשיב 6 למקום. כעבור זמן קצר, הגיע למקום אדם שזהותו אינה ידועה, ומסר לסוכן שקית בה היו ארוזות 1,491 טבליות המכילות סם. באותו מעמד מסר הסוכן למשיב 6 סך של 33,000 ש"ח. בהמשך לכך ביום 13.9.11 שוחח המשיב 3 עם הסוכן וביקש להיפגש עמו ועם הסמוי. השוטר הסמוי פגש המשיב 3 והעביר לו סך של 1,500 ש"ח בהתאם להסכמה קודמת. בבדיקת מעבדה נמצא כי טבליות הסם שהועברו לסוכן הנן טבליות סם מסוג MDMA .
בגין מעשים אלו יוחס למשיבים 1, 3, 4, 5, 6 ו-7 עבירה של קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:
"חוק העונשין"); עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7 (א) +(ג)מ רישא לפקודת הסמים+ סעיף 29 לחוק העונשין.
האישום החמישי לכתב האישום מתאר עסקת סמים הדומה במתכונתה למתואר באישום הרביעי. כך בהמשך לקשר המתואר באישום הרביעי ולצורך קידומו, ביום 20.9.11 הגיעו הסוכן המשטרתי והשוטר הסמוי לחנות ופגשו המשיב 4, הסוכן והמשיב 4 הסכימו על עסקה נוספת, במסגרתה הסוכן ירכוש 1,500 טבליות המכילות סם מסוכן מסוג MDMA, תמורת 33,000 ש"ח (להלן: "
העסקה"). בהמשך לכך בוצעה העסקה, והועבר לידי הסוכן סך של 1,497 טבליות המכילות הסם. למחרת היום, ביום 21.9.11 שוחח הסוכן והסמוי עם המשיב 3, דיווחו לו אודות העסקה וביקשו להעביר לו סך של 1,500 ש"ח בהתאם להסכמות קודמות כמתואר באישום הרביעי. בסמוך לאחר מכן, נפגש הסמוי עם המשיב 3 ב"קריון" בקרית-ביאליק ומסר לידיו סך של 1,500 ש"ח. בבדיקת מעבדה נמצא כי טבליות הסם שהועברו לסוכן הנן טבליות סם מסוג MDMA .
בגין מעשים אלו יוחס למשיבים 3, 4 ו-6 עבירה של קשר לפשע לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין; עבירה של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973 + סעיף 29 לחוק העונשין; עבירה של החזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית- עבירה לפי סעיף 7 (א) +(ג)מ רישא לפקודת הסמים+ סעיף 29 לחוק העונשין.
המבקשת הפנתה במסגרת טיעונה הכתוב, להודעות הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי בהן הם מתארים את עסקת הסמים המתוארת באישום הרביעי והחמישי. כך גם קיים תיעוד אודיו המתעד את התרחשות האירועים וכולל תיעוד לחלקו של המשיב 3 ברקימת הקשר וקבלת הכספים המוסכמים (1,500 ש"ח תמורת כל עסקה). מעבר לכך נטען לקיומה של עילת מעצר מסוג מסוכנות וכן חשש לשיבוש הליכי משפט. לגישת המבקשת אין להורות על חלופת מעצר, בהתחשב בעברו הפלילי של המשיב הכולל 10 הרשעות קודמות וחמש תקופות מאסר. לנוכח זאת, בהתחשב בחומרת המעשים והסיכון בהישנותם, ביקשה המבקשת להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.
בא כוח המשיב 3, ביקש לשחרר מרשו לחלופת מעצר, כך גם טען להיעדר קיומן של ראיות לכאורה בעניין מרשו. בא כוח המשיב, הפנה לכך שאף שהתקיים משא ומתן בנוגע לעסקת הסמים, בין הסוכן לבין מעורבים אחרים, הרי שלמשיב 3 לא היה חלק בעניין, ולא היה מתוכנן שהמשיב 3 יהיה נוכח בפגישה. כך גם תיעוד וידאו- אודיו אינו מלמד אחרת, כך התיעוד של הנסיעה מלווה ברעשים, ובחלק של הפגישה לא ניתן לראות כלום אלא אך לשמוע הדוברים אם כי לא ניתן לדעת מי הם אותם דוברים. אף מעבר לכך ואם המשיב 3 אכן היה נוכח באותה פגישה הרי שהוא לא לקח חלק בקשר. בהמשך, גם החלק המתאר ביצוע שיחות טלפון בין הסוכן למשיב, מיום 12.9, איננו מתועד בפלט השיחות. עוד הפנה בא כוח המשיב לדברי מרשו במסגרת החקירה בהן הוא מסביר את קבלת הכסף מהשוטר הסמוי, עת שהוסבר שהמשיב נתן הלוואה על סך של 10,000 ש"ח לסוכן הסמוי, והדברים אף מקבלים חיזוק מדבריו של אחר בשם זוהר שאישר כי המשיב העביר כספים לסוכן, על כן הוסבר כי אותם 1500 ש"ח שהועברו למשיב על ידי הסוכן הינם החזרי הלוואה. בא כוח המשיב, התייחס בנוסף לדברי הסוכן המשטרתי, והחשש הטבוע במהימנותו בהתחשב בכך שהמדובר בסוכן משטרתי בעל עבר פלילי, שלא ידוע בדיוק מה הוא קיבל תמורת פעולותיו, ומה הסכם תפעולו. עוד אציין כי בהקשר זה, בא כוח המשיב העלה את ביקורתו על אי קבלת הסכם הפעלת הסוכן בהימצאותה של בקשה לתעודת חיסיון.
בנוסף לבעייתיות שבראיות לכאורה, התייחס בא כוח המשיב לחלקו הלכאורי של המשיב בעסקת הסמים עת שחלקו הלכאורי נתחם בביצוע פעולת תיווך, ולא היה לו כל חלק בביצוע עסקת הסחר עצמה או בביצוע עבירת החזקת הסמים עצמם.
בא כוח המשיב, הדגיש במסגרת טיעוניו, כי חרף העבר הפלילי של מרשו, הרי שיש לעשות הבחנה ברורה בינו לבין שאר הנאשמים, זאת מאחר והעבר הפלילי המיוחס למשיב הינו עבר פלילי ישן, עת שהעבירה האחרונה המיוחסת לו הינה משנת 2003, כך גם עולה שאין לחובתו עבר פלילי בעבירות של סמים. לנכוח נתונים אלו, לגישת בא כוח המשיב, יש לראות במרשו כאדם המנהל אורח חיים נורמטיבי ומכל מקום כי אין לו נגיעה לעבירות הסמים. לנוכח האמור לגישת בא כוח המשיב, חרף ההלכה לא לשחרר בעבירות סמים הרי שכלל נסיבות המקרה מצדיקות בחינה חריגה לעניינו של המשיב, זאת גם בהתחשב בנסיבותיו הייחודיות של המשיב, עת עולה שבנו עתיד לבצע ניתוח בקרוב וכן אשתו נמצאת בשמירת היריון.
דיון ומסקנות
ראיות לכאורה
לאחר בחינת הראיות שנפרשו בפני אני קובע כי נמצאו ראיות לכאורה, שיש בהן לתמוך באמור בכתב האישום.
עיקר הראיות לכאורה נמצא, מטבע הדברים, בהודעותיהם של הסוכן המשטרתי והשוטר הסמוי, אשר פעלו בהתאם ליעדי המבצע המשטרתי להפללת סוחרי נשק וסמים. בהתאם להודעותיהם של הסוכן המשטרתי והשוטר הסמוי, עולה כי ביום 7.9.11 נפגשו הסוכן והשוטר עם המשיבים 1 ו-3 ושוחח בנוגע לביצוע עסקת סמים. בהמשך המשיבים 1 ו-3 הובילו הסוכן לפגישה עם המשיב 4, במהלכה סיכמו המשיבים 1, 3 ו-4 עם הסוכן את פרטי עסקת הסמים כמתואר בכתב האישום. עוד עולה מהודעותיהם כי בהמשך לקשר, ביום 11.9.11 נפגשו הסוכן המשטרתי והשוטר הסמוי עם המשיב 3 בעכו. הסוכן והשוטר הסמוי נכנסו לרכבו של המשיב 3 ונסעו עימו. במהלך אותה נסיעה, סוכם בין המשיב 3, לבין הסוכן והשוטר הסמוי כי הסוכן והסמוי ישלמו למשיב 3, 1,500 ש"ח לאחר כל עסקה שתתבצע בין הסוכן והשוטר הסמוי לבין המשיבים 1 ו-4 וזאת תמורת מעורבותו בעסקה. ביום 12.9.11 בוצעה העסקה ללא נוכחותו של המשיב 3. ביום 13.9.11 לאחר שיחת טלפון בין המשיב 3 לסוכן ולסמוי, נפגש המשיב 3 עם השוטר הסמוי בעכו והשניים נסעו לכיוון חיפה. במהלך המפגש שאל המשיב 3 את הסמוי האם העסקה התבצעה כשורה והסמוי השיב בחיוב וכן מסר הסמוי למשיב 3 סך של 1,500 ש"ח כפי שסוכם בפגישה שנערכה ביום 11.9.11. כך גם מתואר כי בהמשך לעסקה השנייה שבוצעה, (מיום 20.9.11) נפגש השוטר הסמוי עם המשיב 3 ביום 21.9.11 והעביר לו 1500 ש"ח בהתאם להסכמות קודמות ביניהם, לפיהם על כל עסקת סמים הצומחת מכוח הקשר, יועברו לו 1,500 ש"ח.
בשלב זה של ההליך, יש לדחות טענות בא כוח המשיב, בדבר היעדר מהימנות הסוכן המשטרתי. שכן בשלב זה בית המשפט איננו בוחן את מהימנות העדים [השוו בש"פ 352/11
ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.1.11). פסקה 9 להחלטה] ועל הדברים להיות נדונים בשלב ניהול ההליך העיקרי.
כך גם יש לדחות בשלב זה את הביקורת שהעלה בא כוח המשיב, לגבי בקשת תעודת החיסיון על ההסכם של הסוכן. אף שהפסיקה הדגישה יותר מפעם כי כל תעודת חסיון להיות מונפקת טרם הגשת כתב אישום [ראו לדוגמא בש"פ 7554/00
וואיל הירבאוי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 25.10.00), עמ' 2] אם כי, על טענות אלו של בא כוח המשיב, להיות מועלות בהליך המתאים לכך ומכל מקום, הרי שאין בכך לפגום בראיות לכאורה. כך גם אין מחלוקת עקרונית כי הסוכן המשטרתי הינו בעל רקע פלילי וכן קיבל תמורה לפעולותיו בסיוע למשטרה לאגור ראיות כנגד המעורבים, אם כי וודאי שאין בכך להביא למסקנה כי כלל פעולותיו הן הפללות שווא. שכן אם כך הוא הדבר הרי שלא היו מפעילים אותו מלכתחילה. כמפורט בהחלטתי הקודמת, האפשרות לפיה היו הפללות שווא, הינה אפשרות שתמיד קיימת ונבחנת, כך גם ציינתי כי עת המדובר בסוכן משטרתי הרי שסיכונים אלו עולים, ויש להתייחס לאמירותיו בזהירות יתרה. אם כי כלל המוטיבים הנעוצים באינטרסים הסמויים של הסוכן להביא להפללה, הינם פונקציה של מהימנות שאין להם מקום בשלב המעצר עד תום ההליכים. כאמור, בית המשפט בשלב זה איננו מכריע במהימנות העדים, ולמעשה אין בידיו הכלים לעשות כן. על כלל זה חזר בית המשפט בכלל פסיקותיו, גם מקום ומדובר בסוכן משטרתי בעל רקע פלילי שקיבל תמורה לפעולותיו [השוו בש"פ 8476/06
עלא דואהדה נ' מדינת ישראל ( 18.10.07)]. על זאת יש להוסיף כי במקרה זה עדויות הסוכן הסמוי נתמכות בראיות טובות אחרות כך שאין מדובר בהליך בו עדותו של הסוכן היא הראיה היחידה.
כך גם יש לדחות בשלב זה הגרסה לפיה, התמורה שהועברה למשיב 3 (1,500 ש"ח בשתי עסקאות), הינה למעשה החזר הלוואה שהסוכן קיבל מהמשיב. אכן בשלב זה בית המשפט מתייחס לכלל החומר הגולמי ובכלל זאת גם לגרסת הנאשם, [השוו בש"פ 10234/08
אבולקיעאן נ' מדינת ישראל, (טרם פורסם, 14.12.08) פסקה 26.] אם כי מקום והנאשם שתק לאחר שמסר גרסתו בדבר העברת הכספים לסוכן, ולא פירט מעבר לכך [ראו הודעת המשיב מיום 16.12.11], הרי שגרסתו נשארה בלתי מוסברת ואין לקבלה [השוו בש"פ 7216/05
אגבריה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 23.5.08)]. כך גם אוסיף כי הודעתו של חבר המשיב , ארז זוהר, גם היא לא הייתה מפורטת ולא ניתן להבין ממנה בבירור אם היא מבוססת על דברים שאותו זוהר ראה [ראו הודעתו מיום 15.12.11]. מכל מקום גרסתו זו של המשיב 3 נסתרת על פניו, שכן לכאורה כספים אלו הועברו על ידי השוטר הסמוי למשיב 3, בהמשך להסכמות שהגיעו אליהם המשיב 3, הסוכן והשוטר הסמוי בדבר תנאי עסקת הסמים. הכספים הועברו בפיקוחה של המשטרה ובאישורה, ומהכספים שיועדו למבצע המשטרתי בהפללת סוחרי נשק וסמים, כך שעצם קיומה או היעדר קיומה של הלוואה כזו או אחרת, אין בה על פניו לסתור העברת הכספים למשיב 3 בגין חלקו בעבירת הסמים.