אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> החלטה בתיק מ"ת 29213-08-13

החלטה בתיק מ"ת 29213-08-13

תאריך פרסום : 19/06/2014 | גרסת הדפסה
מ"ת
בית משפט השלום באר שבע
29213-08-13
20/10/2013
בפני השופט:
דניאל בן טולילה

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
עו"ד רומן זילברמן
הנתבע:
אבנר רחמים
עו"ד יוחאי הזז
החלטה

בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו, וזאת על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, העלבה ותקיפת עובד ציבור, וכן התנהגות פרועה במקום ציבורי.

בתיק זה ביום 21.8.13 נשלח המשיב נשלח על-ידי כב' השופט סולקין לקבלת תסקיר עוד בטרם הצדדים דנו בראיות לכאורה. תסקיר שכזה הוגש לבית-המשפט ובסופו שירות המבחן אינו בא בהמלצה על שחרורו של המשיב.

במהלך הדיון שנערך בפניי, ביום 13.10.13, חלק בא-כוח המשיב על קיומן של ראיות לכאורה תוך שמעלה שורה ארוכה של טענות משפטיות אשר יש בהן כדי ללמד שאין כאמור ראיות לכאורה נגד המשיב, ולמצער קיימת בהן חולשה. לדברי בא-כוח המשיב, ספק עד כמה האמירות שהפנה המשיב כלפי החובש ויתר הנוכחים במקום, חרף הבוטות שבהן הינן בבחינת העלבת עובד ציבור. כך גם ציין שספק האם החובש או המאבטח עונים על הגדרת החוק כעובדי ציבור. במצב הדברים הנוכחי אין לראות את תקיפתו הלכאורית של המאבטח כתקיפת עובד ציבור אלה כתקיפה סתם. גם ביחס לפסיקה זו קמה למשיב הגנה, שכן זה עוכב שלא כדין על-ידי המאבטח. עוד יש ליתן הדעת שבשונה מהנטען בכתב האישום הנשיכה הלכאורית בוצעה בשעה שניסו להוציא מתוך פיו את הכדורים שביקש לבלוע, ולא בשעה שהוציאו את הכדורים מתוך ידיו, ובכך יש כדי ללמד על מסוכנות נמוכה בהרבה הנלמדת ממעשי המשיב. עוד צוין כי בשעה שהמשיב היה ב"קריז" ספק עד כמה ניתן לגבש את אותה כוונה מיוחדת הנדרשת לעבירת האיומים. בסופם של דברים ביקש לבחון את אפשרות שילובו של המשיב, חרף האמור בתסקיר, בקהילה טיפולית בקריית שלמה אשר תיתן מענה למאפייניו הייחודיים של המשיב, בכללם תלותו באדולן ומצבו הנפשי המורכב.

בא-כוח המבקשת מתנגד לשחרורו של המשיב נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת ממנו ונוכח האמור בתסקיר, וזאת בהצטרף לעברו הפלילי המכביד.

לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים מצאתי קיומן של ראיות לכאורה למיוחס למשיב. באופן כללי ניתן לומר כי טענתיו של בא-כוח המשיב רובן ככולן דינן להתברר במסגרת התיק העיקרי, באשר אין מחלוקת ביחס לרכיב העובדתי של מעשי המשיב. כך גם יוער כי אפילו אקבל את מלוא טיעוניו של המשיב אין בכך כדי לשלול את יסודות העבירה של תקיפה סתם, ככל שהדבר נוגע לנשיכתו של המאבטח (בנפרד מהיותו עובד ציבור כפי הנטען מטעם המבקשת), וכך הם פני הדברים ביחס לעבירת האיומים.

לא אצא פטור בלא כלום, ואציין כי ככל שהדבר נוגע לשאלת היותו של החובש או המאבטח עובד ציבור הרי אין לי אלא להפנות לדנ"פ 10987/07 שם  בית המשפט העליון מפרט בהרחבה את הקריטריונים שעל בסיסם ניתן לקבוע כי עסקינן בעובדי ציבור אפילו אלו אינם נמנים על החלופה כפי האמור בסעיף 34(כד)(1) לסעיף ההגדרות בחוק העונשין. בקליפת האגוז, ישנו סעיף סל כאמור בסעיף 34(כד)(10) אשר יכול ויקלוט אל תוכו את אותם מקרים שאינם עונים במובהק על ההגדרה של עובד מדינה. כך גם ראה סעיף 8 לסעיף ההגדרות אשר כולל בתוכו מוסד או גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתם. בדנ"פ 10987/07 נחלקו הצדדים ביחס למאבטחים באותם מקומות, כאשר כב' השופטת ארבל ראתה לנכון להפנות לפסיקה קודמת ולציין כי:

" לעתים קרובות המאבטח בגוף הציבורי הינו הגורם הראשון אתו בא במגע אזרח הפונה לגוף זה, מבלי שהאזרח יודע מיהו ומי מעסיקו של המאבטח. מבחינת האזרח הנזקק לשירותי הרשות אין פה חשיבות לשאלה האם המאבטח הניצב מולו בכניסה למוסד ציבורי כזה או אחר מועסק ישירות על-ידי הרשות או על-ידי גוף אחר. מבחינת חזות הדברים, הן במובן הפיסי והן במובן הרעיוני, המאבטח נתפס כחלק מהגוף השלטוני..."

מאידך, באותו פסק-דין ניתן למצוא החרגה של המאבטחים ככאלה אשר יש להחיל עליהם את הנורמות של עובדי ציבור:

" כך למשל, החוק להסדרת הביטחון, שעליו מבססת המדינה את טענותיה בדבר תחולתה של חלופה ה'חיקוק' בענייננו, קובע כי חברות תקשורת שונות בישראל, כמו גם חברות התעופה והספנות, נדרשות למנות מאבטחים (ראו סעיפים 8 ו-15 לתוספת השניה לחוק להסדרת הביטחון). האם ישנה הצדקה להחיל על כל אותם מאבטחים את כל הוראות הדין הפלילי החלות על עובדי הציבור? [...] האם כאשר אדם מעליב מאבטח כזה קיימת הצדקה להעמידו לדין בעבירה של העלבת עובד הציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין? נראה כי התשובה לשאלות אלו היא בשלילה..."

מכל מקום, אין לי אלא להפנות לדיון המקיף ביחס לכך, וזאת למעלה מן הצורך שכן כאמור, המסוכנות הנלמדת ממעשי המשיב קיימת אפילו בית המשפט במסגרת התיק העיקרי ימצא כי אין מדובר בעובד ציבור.

אשר להיותו של המקום מקום ציבורי נדמה כי הגישה החופשית לכל אדם אל המרכז הנ"ל עונה על הגדרת מקום ציבורי. כך גם לא מצאתי בשלב המעצר כי המשיב היה תחת עיכוב לא חוקי, בין אם המאבטח פעל לפי סמכות עיכוב ככל האדם בהתאם לסעיף 75 לחוק סדר הדין הפלילי, ובין אם המאבטח פעל לפי סמכותו לפי חוק הסדרת בטחון מקומות ציבוריים. המשיב איים לפגוע בחייו של החובש, ודי בכך כדי לאפשר למאבטח כדי לעכב את המשיב.

אסיים התייחסותי ביחס להיעדר יכולת לגבש כוונה מיוחדת לעבירת האיומים ואציין כי גם שאלה זו תיקבע על-ידי המותב שישמע את הראיות בתיק שייתן דעתו האם המשיב נכנס לגדרו של הסייג כאשר ספק עד כמה ניתן לראות במי שמצוי תחת "קריז" כמי שיש להחיל עליו את הכללים שנקבעו על מי שמצוי תחת השפעת אלכוהול, וממילא על בית המשפט לקבוע כי מצבו של המשיב מנע ממנו להבין את מעשיו ואת היכולת לגבש את אותה כוונה מיוחדת.

אשר לאפשרות שחרורו של המשיב לחלופה, כאמור בא-כוח המשיב עותר למיצוי שילובו של המשיב בחלופה טיפולית. לכאורה שירות המבחן מוביל את המשיב לדרך ללא מוצא בשים לב לחלופות השונות שרלבנטיות למשיב. בשונה מהאמור בתסקיר הנני סבור כי בנסיבותיו המיוחדות של תיק זה אין לומר כי שום חלופה אנושית לא תסכון, בין אם באופן קבוע ובין אם באופן זמני עד אשר המשיב יפעל לשילובו באשפוזית או במסגרת פרטית אחרת.

בהקשר לאמור יוער כי אין מחלוקת שהמשיב פצע את עצמו ולא עשה שימוש עם הזכוכית לפצוע אחרים. כך גם צודק בא-כוח המשיב שנשיכתו של המאבטח נעשתה בשעה שזה ניסה להוציא את הכדורים מתוך פיו ולא באופן מכוון. האיומים של המשיב, מבלי להק בהם ראש, נעשו אגב דרישתו לקבל אדולן וכחלק מקללות שהפנה כלפי הנוכחים. כך גם התרשמותו של המאבטח היתה כי המשיב לא ביקש לפגוע בו וכוונתו היתה שישחרר לו את הכדורים. ראה העימות מיום 14.8.13, עמ' 2, ש' 19. בדומה ראה הודעת מנהלת מרכז "סלע" אשר מציינת כי המשיב לא ניסה לפגוע בה, והתרשמותה הינה כי זה ניסה לפגוע בעצמו. אין מחלוקת כי אין כל סכסוך אישי בין המשיב לבין החובש או המאבטח, ומבלי להקל ראש במעשיו, נדמה כי מדובר בהחצנה של מעשה המשיב שנועדה לגרום לנוכחים במרכז לתת לו מתדון. המדובר במשיב שמצוי במעצר תקופה ממושכת, אשר היא לכשעצמה אמורה להוות תמרור אזהרה מפני הסתבכויות נוספות.

אשר-על-כן, בטרם בית המשפט ייתן החלטתו הסופית יאפשר למשיב להציג חלופה בדמות אחותו אשר יכול ותפקח עליו, וממילא תיתן מענה לריחוק הגיאוגרפי ממרכז "סלע" בשים לב למגורים בקריית מלאכי.

לאור האמור לעיל הדיון יידחה ליום 27.10.13 שעה 12:30.

המשיב יהיה עצור עד החלטה אחרת, ויובא לדיון באמצעות שב"ס.

מתיר למשיב שלוש שיחות טלפון על-פי הנהלים.

ניתנה והודעה היום, ט"ז במרחשון התשע"ד, 20 באוקטובר 2013, בנוכחות הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ