האישום והראיות
1. לפני בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים הפליליים נגדו.
2. נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות סחר בסם מסוכן והחזקת סם שלא לצריכה עצמית.
3. כתב אישום זה הוא מפרי פעולתו של סוכן משטרתי. המדובר בסוכן - עבריין, אשר פעל בשירות המשטרה בתמורה להטבות שונות. על פי כתב האישום תאם הסוכן עם המשיב כי ירכוש ממנו סם מסוג הרואין, כ- 100 גרם תמורת 9500 ש"ח. לאחר תיאום טלפוני הגיע הסוכן למשיב, שילם 7000 ש"ח וקיבל סם 99.9 גרם סם, תוך תיאום כי ישלם לו עוד 2500 ש"ח. יודגש, כי הסם לא התקבל מיד ובמקום, המשיב תיאם עם הסוכן כי יגיע לנקודה המוכרת להם וייטול משם את הסם. כאשר המשיב אמר לסוכן כי הוא יכול לצאת למקום, הלך הסוכן ונטל את הסם. לאחר יומיים הגיע הסוכן למשיב, ושילם את ההפרש בסך 2500 ש"ח.
4. יצוין כי המעשים נשוא כתב האישום בוצעו בחודש ינואר, אולם המשיב נעצר אך לאחרונה, עם חשיפת הסוכן. הראיות בנויות, מעבר לעדויות הסוכן, על דו"חות ההפעלה של מפעיליו, הקלטות של שיחות הסוכן עם המשיב, דו"חות עיקוב ועוד.
5. הסנגורית אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה במובן הטכני. אולם, לשיטתה, ישנו "כרסום" בראיות, היינו פגם באיכות אשר יש בו כדי להטות את הכף לכיוון חלופה. הטענה הראשונה של הסנגורית היא שאין לראות בעבירת ההחזקה של הסם כעבירה עצמאית ונפרדת מעבירת הסחר. טענה זו ראויה לבירור בתיק העיקרי. אולם, לצורך הערכת המסוכנות, די לדעת כי מדובר באותו סם עצמו אשר הוחזק ואשר נמכר. מאידך גיסא, הסוחר בכמות כזו מלמד על עצמו כי כמויות גדולות נגישות לו, ומכאן המסוכנות הרבה לכאורה.
6. לגוף הראיות, טוענת הסנגורית כי הסוכן הוא עבריין של ממש, אשר לגביו יש אינדיקציות בתיק כי הוא פעיל מאוד בתחום הסמים, מכאן מהימנותו הנמוכה עד מאוד. אכן, עולה מתוך התיק כי המידע המודיעיני לגבי הסוכן רב עד מאוד, והוא עצמו למעשה היה בבחינת "יעד" של היחידה אשר השתמשה בו. אולם, בהקשר זה הפסיקה ברורה. כאשר עסקינן בסוכן שהוא עבריין, בין עבריין "במשקל בינוני" ובין עבריין "במשקל כבד", אין הוא נהנה ממהימנות אפריורית, ככל עד רגיל, אפילו לא בשלב המעצר. בהקשר זה אין אומרים שאין שופט המעצרים שוקל מהימנות. נהפוך הוא, על פי הפסיקה יש להניח שמהימנותו נמוכה, אף לצורך שלב המעצר. הפסיקה מלמדת שאיכות הראיות לכאורה, בהקשר לסוכן שהוא עבריין, נבחנת על פי עוצמת החיזוקים ומידת התמיכה שדבריו מקבלים.
7. בהקשר זה מצביעה הסנגורית על כך שתוכן ההקלטות אינו חד משמעי, ואינו מלמד בהכרח על סחר בסם. יתרה מזו, לא נערך חיפוש על הסוכן ביציאתו ובחזרתו. לפיכך, ייתכן שהסוכן עשה שימוש אחר בכסף וייתכן שהשיג הסם ממקור אחר והוא מטעה את מפעיליו. המשיב לא נראה מניח את הסם במקום המחבוא ואף הסוכן לא נראה לוקח את הסמים משם. עוד מפנה הסנגורית לכך שהסוכן, על פי "עדות הניקיון" עצמה, היה חייב כסף למשיב, ומכאן שאפשר שאף אם מסר לו כסף, היה זה בגין חובות עבר ולא בגין סחר בסם.
8. עיינתי בתיק החקירה. מצד אחד אין לומר כי טענות הסנגורית בטלות על פניהן, אך מצד שני אין לומר כי הקשיים עליהם הצביעה פוגמות בראיות במידה המחייבת העדפה של חלופת מעצר. יש לציין כי מההקלטה של יום העסקה העיקרית משתמע בהחלט כי מדובר בסם ותשלום של 7000 ש"ח מתוך 9500 ש"ח. שכן, הסוכן אמור לאחר הנשמע במקום "לספור" וזה אכן סופר שיש "שבע", הסוכן מבהיר "עוד 2500! טוב?". ההקשר לסם עולה מטענת הסוכן כלפי המוכר לכאורה כי החומר "נסתם במזרק", ולא נשאלת שאלת תמיהה על אמירה מפלילה זו. משמע שמדובר לכאורה במכירת חומר אשר נועד להזרקה (ואין משתמע כי מדובר במזרק של מנוע דיזל, לדוגמא). כן משתמע מתמליל השיחה סיכום של "עוד שעה" בכפוף לתיאום טלפוני, הכול כגרסת הסוכן.
9. שיחות הטלפון המבוקרות נעשו למספר מנוי אשר המשיב לא אישר בחקירתו, בתיק זה, את הקשר אליו. אולם, מדובר במספר מנוי אותו הוא מסר בחקירה קודמת, בהקשר לתיק אחר, מיום 3.2.10 (המצוי בתיק החקירה). עצם ההתחמקות של המשיב בחקירתו מקשר למספר זה, אשר אליו קישר עצמו בעבר, מחזקת את ראיות התביעה. מכל מקום אותה הודעה ישנה, בצירוף זיהוי הקול על ידי החוקרים, מחזקת עד מאוד את המסקנה כי השיחות היו עם המשיב.
10. יתרה מזו, הסוכן היה במעקב של יחידת העוקבים, הן ביום ביצוע העסקה והן ביום ביצוע התשלום המאוחר. בשני מועדים אלה נצפה הסוכן מגיע לכתובת המשיב, בהתאם להודעתו. במועד השני נראה (וצולם) פוגש את המשיב ומוסר לו דבר מה, דבר המשתלב היטב עם גרסתו.
11. הסנגורית טוענת עוד כי, על פני הדברים, לא ניתן להוכיח כי המשיב היה יותר ממתווך, ולא ניתן להוכיח כי היה מוכר. אין לקבל טענה זו. בתיקנו זה, לכאורה, הסוכן פונה למשיב ומקבל כמות גדולה של סם. הוא מסכם עם המשיב עצמו את אופן ביצוע התשלום. לו היה המשיב נותן גרסה אחרת להסביר את מעשיו, אולי היה אפשר לבחון הדבר. אולם, על פני הדברים, המדובר בסוחר כטענת הסוכן.
12. אכן, אין מדובר בראיות מושלמות במלוא מאת האחוזים, ויש קשיים כפי שצוין בפתח הדברים. אולם, החיזוקים שיש לעדות הסוכן בהחלט מחייבים לקבוע שיש ראיות לכאורה באיכות המספקת לפי הלכת
זאדה. לפיכך, אף שיש מרחב טיעון מסוים בתיק העיקרי,
טענות הסנגורית לעניין איכות הראיות נדחות.
עילה וחלופה
13. אין מחלוקת על קיומה של עילת מעצר מחמת חזקת המסוכנות.
14. חזקת המסוכנות הקבועה בחוק לסוחרי סמים מתחזקת בעת עיון בעברו הפלילי של המשיב, הכולל 16 הרשעות במגוון עבירות החל משנת 1979, ועד השנה שעברה. אכן, ההרשעה האחרונה היא בעבירה קלה יחסית, אשר בוצעה לפני כ- 4 שנים. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שהמשיב ריצה, ב- 11 שנים האחרונות, שני עונשי מאסר בני שלוש שנים, בגין עבירות סמים (הרשעות 13 ו- 15 ברשימה). הערעור על המעשה האחרון (אשר נעשה לפני כעשור) נדון בבית משפט זה לפני כ- 6 שנים.
15. הסנגורית טוענת כי ניתן ללמוד מעבר פלילי זה כי המשיב למעשה לא עסוק בתחום הסמים בעשור האחרון. עוד מסרה כי ערב המעצר היה המשיב מטופל במתדון במרכז הטיפול באשדוד. הסנגורית גם הפנתה לכך כי המשיב ביצע את העבירה לכאורה כמעט שנה לפני שנעצר, ולא ידוע כי ביצע עבירות נוספות מאז. לפיכך, לשיטת הסנגורית, יש מקום לבחון אפשרות חלופה באמצעות שירות המבחן.
16. התובע סבור שאין מקום לבחון חלופה כלשהי במקרה זה. התובע הצביע על הכמות הגדולה של הסם, ועל הכלל לפיו מי שסוחר בסם ייעצר בדרך כלל, ולא ישוחרר לחלופת מעצר אלא בנסיבות מיוחדות. טענת התובע, שיש בה ממש, היא שלמרות שהמשיב לא נתפס בעבירות סמים במשך כעשור, הרי המבחן אינו מתי בוצעה העבירה האחרונה בגינה נתפס, אלא כמה זמן עבר מאז שהייתה לו ההזדמנות, במאסר או בבית המשפט, לתקן את דרכיו. בהקשר זה מצביע התובע על כך ומצביע על כך שהדיון בתיק האחרון הסתיים לפני 6 שנים בלבד.
17. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בפסיקה שהוגשה, עלי לסכם ולומר שאני מסכים עם התובע כי הסיכויים שיוחלט על חלופת המעצר בתיק זה נמוכים בהחלט. העבר הפלילי מחזק את חזקת המסוכנות הקבועה בחוק, ולא מפחית ממנה. עם זאת, אין לומר שאין סיכוי כלשהו לקבלתה של חלופת מעצר. זאת, בהתקיים תנאי כפול, האחד, אם התסקיר יביא נתונים אודות המשיב אשר יהיה בהן כדי לשנות לקולה את הערכת המסוכנות כפי שהיא נראית עתה, והשני אם תהיה המלצה חיובית אודות חלופת מעצר מסוימת, כמתאימה לטיב המסוכנות.