1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום בגין פציעה בנסיבות מחמירות. על פי עובדות כתב האישום, ביום 04.12.10, ישבו שני המתלוננים בספסל סמוך לחנות ברחוב שלמה המלך פינת פנקס בלוד. המשיב פנה למתלונן 2 ושאל אותו "אם יש לו בעיה". המתלונן 2 השיב לו בשלילה והמשיב המשיך ושאל אותו "למה אתה מסתכל עלי". בהמשך, המשיב הלך לכיוון החנות, חזר כשבידיו שני בקבוקי זכוכית שבורים והחל להכות את מתלונן 2 ופצע אותו באמצעות הבקבוק ברגלו הימנית. כתוצאה מכך נגרם למתלונן 2 חתך מדמם ברגלו. באותן נסיבות המשיב תקף גם את מתלונן 1 ופצע אותו באמצעות הבקבוק בראשו וכתוצאה מכך נגרם למתלונן 1 חתך מדמם בראשו. בהמשך הגיע למקום אחר שזהותו אינה ידועה והחל להכות את המתלוננים כשהוא תופס את ידי מתלונן 2 מאחור והמשיב מצטרף אליו וממשיך ופוצע באמצעות הבקבוק בגבו. מתלוננים 1 ו- 2 נזקקו לאשפוז וטיפול רפואי, תפירת חתכים בראשו של מתלונן 1 ותפירת חתכים בידו, ברגלו ובגבו של מתלונן 2.
2. בדיון מיום 16.12.10 הסכים בא כוחו של המשיב לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. בהחלטה מאותו יום הורה בית המשפט (כב' השופט ימיני), כי שירות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב.
3. בין לבין, בהליך אחר אשר הוגש כנגד המשיב נגזרו עליו 4 חודשי מאסר. במסגרת ערעור על פסק הדין, המאסר הומר ב- 6 חודשי עבודות שירות אולם טרם ריצוי עבודות השירות, המשיב נעצר בהליך דכאן. משכך, הוחלט להחזיר בהליך הנוסף את העונש המקורי של 4 חודשי מאסר על כנו. בהתאם, בהחלטה מיום 27.01.11, בהסכמת הצדדים, הורה בית המשפט על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. בית המשפט הורה בהחלטתו כי המשיב יוכל להגיש בקשה לעיון חוזר לאחר שיסיים את תקופת מאסרו.
4. ביום 08.05.11 הוגשה מטעם המשיב בקשה לעיון חוזר בה התבקש להורות על הזמנת תסקיר מעצר בעניינו של המשיב מאחר שביום 22.04.11 המשיב סיים לרצות את עונש המאסר.
5. בית המשפט הורה כי שירות המבחן יגיש תסקיר בעניינו של המשיב וזה הוגש ביום 06.06.11. בתסקיר המליץ שירות המבחן לשחרר את המשיב למעצר בית מלא בבית הוריו בפיקוח הוריו של המשיב ואחותו במשך כל שעות היממה לסירוגין.
6. בין לבין, אביו של המשיב אושפז בבית חולים ובדיון מיום 15.06.11 ביקש ב"כ המשיב לקבוע, בשלב זה, כמפקחות למשיב את אימו ואחותו.
7. למשיב עבר פלילי. לחובתו גזר דין מיום 28.12.04 בגין פריצה לרכב בכוונה לגנוב, שלוש עבירות פריצה לרכב ושתי עבירות גניבה מרכב; גזר דין מיום 11.07.06 בגין הפרעת שוטר במילוי תפקידו, איומים והעלבת עובד ציבור וגזר דין מיום 06.07.10 בגין תיווך בעסקי סמים מסוכנים בגזר דין זה הוטלו על המשיב עונשי מאסר ומאסר על תנאי.
8. אין ספק כי המעשים המיוחסים למשיב חמורים ומצביעים על מסוכנות. משקיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב גם קמה חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן:
"חוק המעצרים"). המדיניות השיפוטית הנוהגת ביחס למעשים נשוא כתב האישום גם משקפת עמדה מחמירה והכלל הוא, כי מי שקיימות לגביו ראיות לכאורה להוכחת מעשי אלימות מסוג זה, לא ניתן לאיין את מסוכנותו באמצעות חלופת מעצר, אלא בנסיבות חריגות ומיוחדות. ר' בש"פ 2181/94
איליה מיכאלי נ' מדינת ישראל (22.04.94), שם נאמר מפי כבוד השופט חשין בהתייחס לאירוע דקירה: "בהעדר נסיבות יוצאות דופן במיוחד, מי שיעשה שימוש בסכין לפגיעה בחברו, דינו יהיה מעצר עד תום ההליכים."
9. גם אם קיימת עילת מעצר, חובה על בית המשפט לשקול חלופת מעצר. האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור המעוגן בסעיף 21(ב) לחוק המעצרים, מחייב שלא לעצור נאשם, על אף קיומה של עילת מעצר, אם ניתן להסיר את החשש לסיכון שלום הציבור בדרך של שחרור בתנאים מגבילים. בהתאם לפסיקה, הבדיקה היא בדיקה אינדיבידואלית בעניינו של כל נאשם ונאשם ולא בהסקת מסקנה כללית על פי סוג העבירות המיוחס לו. ר' בש"פ 4414/97
מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה (17.07.97).
10. במקרה דנן סבורני כי קיימת חלופת מעצר הולמת אשר יש בה להפחית במידה משמעותית את המסוכנות הנשקפת מהמשיב. זאת, כמפורט להלן, לאור השילוב בין ארבעה תנאים אשר מתקיימים בנסיבות המקרה. האחד, עמדת שירות המבחן לפיה קיימת הפחתה ברמת הסיכון הנשקף מהמשיב. השני, הכוונה לשלב את המשיב בטיפול. השלישי, התרשמותו לחיוב של שירות המבחן מחלופת המעצר המוצעת. הרביעי, העובדה שממועד המעשים המיוחסים למשיב, 05.12.10, ועד היום, למעלה מחצי שנה, המשיב היה נתון חלק מהזמן במעצר במסגרת הליך זה ובחלק אחר, ריצה מאסר בגין גזר הדין המצוין בסעיף 3 לעיל.
11. באשר לחלופת המעצר המוצעת, מדובר במעצר בית מלא בבית הוריו של המשיב בפיקוח אמו ואחותו של המשיב במשך כל שעות היממה לסירוגין. שירות המבחן שוחח עם ההורים והאחות וציין בתסקירו כי אלה ערים להתנהלותו הבעייתית ומעורבותו בפלילים בשנים האחרונות וביטאו רצון כן לסייע לו ככל שניתן על מנת לשלבו בחיים נורמטיביים תוך יכולת להגיב בביקורתיות וכעס על התנהלותו של המשיב ללא טשטוש של הבעיות. לדעת שירות המבחן המפקחים המוצעים מסוגלים להציב למשיב גבול ברור.
12. התוכנית לגבי המשיב היא לשלבו בטיפול קבוצתי התואם את מצבו. מדובר במפגשים קבוצתיים מדי שבוע. מטרת הטיפול היא לסייע למשיב בהבנת המצוקות העולות במהלך מעצר הבית תוך התייחסות לרבדים התנהגותיים ורגשיים, לאפשר שיח ביחס למצבו המשפטי של המשיב וחיזוק התובנה הפנימית באשר לצורך בשינוי דפוסי התנהגות. שירות המבחן ציין בתסקירו כי המשיב ער לבעייתיות בהתנהלותו, חש בושה כלפי בני משפחתו, מבין כי הוא אחראי למצבו כיום ומבטא רצון וצורך בקבלת סיוע מקצועי על מנת לעבד את החלקים האישיותיים המהווים בסיס להתנהלותו עוברת החוק ולהימנע מסיטואציות דומות בעתיד.
13. כאמור לעיל, מסוף ינואר 2011 ועד 22.04.11 המשיב ריצה עונש מאסר בגין ת"פ
1926-11-09 ובצירוף פרק הזמן שבו הוא נתון במעצר במסגרת הליך זה, המשיב נתון מאחורי סורג ובריח למעלה מחצי שנה. מדובר במעצר ומאסר ראשונים בחייו של המשיב, דבר שיש בו השפעה מרתיעה. גם לדעת שירות המבחן השהייה הממושכת בבית המעצר מהווה הפחתה ברמת הסיכון הנשקף מהמשיב לביצוע עבירות דומות בעתיד.
14. יש בשילוב מכלול הנסיבות והתנאים הנ"ל כדי להפחית את רמת המסוכנות הנשקפת מהמשיב באופן שחלופת המעצר תספק מענה מתאים, בנסיבות, למסוכנותו.
15. ב"כ המבקשת טען כי בעבירות מסוג העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום, גם כאשר מדובר בצעירים נורמטיביים, הכלל הוא כי יש לעצור עד תום ההליכים ורק במקרים חריגים ניתן לשחרר לחלופת מעצר. סבורני כי המקרה דנן, לאור הנסיבות המפורטות לעיל, נכנס לגדר אותם מקרים חריגים. לעניין זה ר' בש"פ 762/04
דוד דחבש נ' מדינת ישראל (09.02.04) בו שוחרר נאשם משנמצאה חלופה ראויה בהמלצת שירות מבחן, בהתחשב בגילו הצעיר של הנאשם ובכך שהחלופה שהוצעה כללה גם סיכוי לשקם את הנאשם בפיקוח שירות המבחן. עוד ר' בש"פ 11141/07
דוד ממן נ' מדינת ישראל (06.01.08). בש"פ 6282/10
מדינת ישראל נ' אורון כהן (26.08.10). ר' גם ב"ש 90343/09 (מחוזי ת"א)
מדינת ישראל נ' תמיר, בו בנסיבות חמורות יותר היה נכון בית המשפט לבחון חלופת מעצר מתאימה לנאשם.
16. אשר על האמור המשיב ישוחרר מהמעצר למעצר בית מלא בכתובת: רחוב **** לוד בפיקוח מלא ולסירוגין של *****, ***** (להלן: "הערבים המפקחים").
17. להבטחת מילוי תנאי השחרור ימציא המשיב את הבטוחות הבאות:
א. התחייבות עצמית על סך 15,000ש"ח.