החלטה בתיק וע 564/05

1.      איחדנו את הדיון בכל העררים שכן כולם עוסקים בשאלת פגימת האוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות העצם) והקשר הסיבתי בינה לבין אירועי השואה.

2.      העוררים 58 - 71 הגישו את ערריהם לאחר הדיון.

חלק מעוררים אלו מיוצגים על ידי באי כוח שיוצגו בדיון, או על ידי עורכת דין קרשי, שהסכימה כי ההחלטה תחול גם לגבי העוררים המיוצגים על ידה.

העוררים האחרים אינם מיוצגים, אך השאלה המשפטית הרלבנטית לגביהם עלתה על ידי צדדים אחרים, באופן המשרת אף אותם.

לפיכך, ההחלטה מתייחסת גם לעוררים אלה.

ניתן לחלק את העוררים למספר קבוצות שונות, אולם טרם בחינת כל קבוצה בנפרד, נתייחס באופן כללי לפגימת האוסטיאופורוזיס.

3.      בהחלטתנו הסתייענו בכל הטיעונים שעלו בדיון, בחוות הדעת של דר' יצחק הלפרין ושל דר' פריימן, בכל החומר אליו הופנינו לאחר הדיון, במיוחד על ידי דר' הלפרין וכן נעזרנו בחומר הרפואי שלהלן:

Harrison`s Principles of internal medicine 2005, המקובל כספר מוביל בתחום של מחלות פנימיות (להלן: "האריסון");

מחקרם של מנצ'ל ומרקוס, Osteopoporosis among Holocaust survivors (abst.) J. Nutr Health Ag 2003 (להלן: "מנצ'ל ומרקוס");

סקר מכון ברוקדייל, שנערך ע"י פולדס, ברודסקי ובנטר;

ספר תקצירים מתוך "כנס נהרייה החמישי על תחלואה ורפואה בתקופת השואה", מאי 05'.

4.      העוררים טענו כי מאחר והמשיבה לא המציאה חוות דעת מטעמה, לא ניתן להסתמך על דבריו וקביעותיו של דר' מאיר, רופא המשיבה, כפי שעלו בדיון, ויש לקבל את העולה מחוות הדעת של דר' הלפרין. לא נוכל לקבל עמדה זו. אין ספק כי עדיף היה לו עמדה בפנינו גם חוות דעת מטעם המשיבה וגם לעוררים היה קל יותר להתמודד עם טענות המשיבה אילו היה ברור מראש בכל תיק מהו הטעם להחלטת המשיבה.

אולם, בפתח הדיון הובהר לעוררים אופן חלוקת הקבוצות לפי עמדת המשיבה וניתנה לעוררים אפשרות להשלים חומר לאחר הדיון.

בנסיבות אלה וכאשר כל החומר פתוח בפנינו, תושתת החלטתנו על כל שעלה בפנינו, לרבות התייחסותו של דר' מאיר.

בשולי הדברים נציין כי דר' הלפרין, שהגיש חוות דעת לגבי רב העוררים ואשר יש לו עניין אישי, שכן העוררת 48 היא אמו, ייצג בפועל את אותם עוררים המיוצגים פורמאלית על ידי עורך דין רפאלי, שלא התערב כלל בכל מהלך הדיון.

דר' פריימן, שהגיש חוות דעת מטעם העוררת 41, היה לנו לעזר רב וניכר בדבריו כי הוא ניסה לצייר תמונה אובייקטיבית ומקצועית ככל שניתן.

5.      מקובל כי הגורמים המשפיעים על מסת העצם ואיכותה הם הגורם התורשתי/גנטי (שמייחסים לו כ-70 אחוז) וגורם התזונה עד לגיל בו מושגת צפיפות העצם המרבית (שמייחסים לו כ-30 אחוז). גורם התזונה מורכב בעיקרו מאספקת סידן, ויטמין D וחלבונים. אספקת הסידן מקורה בעיקר במוצרי חלב וירקות ירוקים, כשוויטמין D מקורו בעיקר במוצרי חלב.

בנוסף, חשיפה לשמש חשובה ליצירת ויטמין D2, החיוני לבניית מסת העצם.

עוד יודגש כי קיימים שני גורמים נוספים החשובים לפעילות ויטמין D והם DIHYDROXY TACHYFEROL 1,25 הנוצר בכבד ו- DIHYDROXY TACHYFEROL 24,25 הנוצר בכליה. חוסר באחד מהשניים יתבטא באוסטיאופורוזיס.