החלטה בתיק הפ 1148/01

זוהי בקשה להפרדת הדיון בתובענה לשני שלבים ולצירוף צדדים נוספים.

עובדות

1.         המבקשת (להלן: "אקו"ם") היא חברה בערבות חבריה אשר מאגדת בתוכה יוצרים שונים.

אקו"ם הוכרה כתאגיד המייצג את מרבית בעלי זכויות היוצרים כאמור בסעיף 3ב(1) לפקודת זכות יוצרים (להלן: "הפקודה") ומשמשת כ"חברת תמלוגים" (ר' נספח ה' לתובענה).

2.         המשיבה (להלן: "תל"י") היא חברה בע"מ המשמשת כ"חברת תמלוגים".

תל"י מייצגת במאי קולנוע וטלוויזיה ותסריטאים (יוצרים אורקוליים) ומנהלת את זכויות היוצרים הנובעים מיצירותיהם.

3.         ביום 7.10.01 הגישה תל"י יחד עם שני מבקשים נוספים את התובענה הנוכחית בה עתרה למתן צו הצהרתי לפיו היא זכאית בשם חבריה לקבלת חלק מהכספים, כפי שייקבע ע"י בית המשפט, שהועברו או שיועברו ע"י הממשלה לידי אקו"ם על פי סעיף 3ד לפקודת זכות-יוצרים (להלן: "הפקודה").

4.         ביום 18.2.03 הגישה אקו"ם בקשה למחיקת התובענה על הסף (בש"א 4636/03) (להלן: "הבקשה למחיקה על הסף").

ביום 26.5.03 דחתה כב' השופטת י. שיצר את הבקשה למחיקה על הסף, מנימוקים אשר פורטו שם בהרחבה.

5.         ביום 8.3.05 הגישה אקו"ם בקשה (בש"א 6362/05) להפרדת הדיון לשני שלבים:

שלב ראשון בו תידון השאלה האם לבמאים של יצירות קינמטוגראפיות בישראל קיימת זכות יוצרים ביצירות אלה.

שלב שני, אם וכאשר יקבע ביהמ"ש כי אכן קיימת לבמאים של היצירות הנ"ל זכות יוצרים בהן, יוכרע כיצד תתבצע חלוקת גמול הקלטות הריקות, כאמור בסעיף 3ה' לפקודה.

עוד נתבקש בבקשה כי ביהמ"ש יורה על צירוף נציגי המבצעים והמפיקים לדיון בשלב השני של התובענה, אם יידרש שלב שני זה.

            בקשה זו היא נשוא ההחלטה.

דיון:

6.         בבקשה למחיקה על הסף טענה אקו"ם כי "דין ההמרצה להימחק על הסף, בשל היותה מוקדמת, בשל כך שמתבקשת בה הכרעה בשאלה אקדמית, ובשל היותה מבוססת, בין היתר, על ההנחה השגויה, כי במאי קולנוע וטלוויזיה, הם בעלי זכויות יוצרים ביצירות אורקוליות" (ההדגשה אינה במקור - ש.ג).

כב' השופטת י. שיצר נדרשה לטענה זו אשר הועלתה בבקשה למחיקה על הסף לפיה במאי קולנוע וטלוויזיה אינם בעלי זכות יוצרים וקבעה, לאחר דיון מעמיק ונרחב, כי "המסקנה הבלתי נמנעת היא כי הפרשנות הראויה היא כי במאי קולנוע וטלויזיה הם בעלי זכויות יוצרים בסרטי קולנוע ובסרטי טלויזיה".

מאחר והשאלה המשפטית אם לבמאי הקולנוע והטלויזיה זכות יוצרים ביצירות אורקוליות הוכרעה בתיק זה ע"י כב' השופטת י. שיצר, מתייתר הצורך בשלב הראשון, אשר כאמור הוכרע, ולפיכך מתייתר גם הצורך בהפרדת הדיון כפי שנתבקש בבקשה זו.

7.         מאחר והחלטתה זו של כב' השופטת י. שיצר ניתנה כמענה לטענת אקו"ם להעדרה של זכות יוצרים לבמאים ונומקה באופן נרחב, מפורט וממצה, הרי שאין לקבל את טענת אקו"ם כי קביעה זו נעשתה בדרך של אמרת אגב וכי משום כך לא מתייתר הצורך בדיון בשלב הראשון.

8.         לטענת אקו"ם, כב' השופטת י. שיצר לא יכלה להחליט אם לבמאים זכות יוצרים כנ"ל בשל העובדה שבפניה לא עמדו כל טענות אקו"ם.