החלטה בתיק ה"פ 994-00

מבוא

1. בפניי בקשה למתן הוראות של עו"ד ורו"ח ישראל ברון, בתוקף תפקידו ככונס נכסים של שותפות עורכי הדין רפאל, רבינוביץ, מהולל ושות', עורכי דין (בפירוק) ( להלן: "השותפות "). בגדרה של הבקשה, מבקש כונס הנכסים כי בית המשפט יחייב את עורכי הדין אשר רבינוביץ ( להלן: "רבינוביץ"), ירון מהולל ( להלן: "מהולל"), איתמר ענבי ( להלן: "ענבי") ואורי סודרי ( להלן: "סודרי"), לשלם לקופת הכינוס סך של 4,267,000 ש"ח, המהווה 30.1% משווי המוניטין של השותפות; זאת, על מנת שסכום זה ישולם מקופת הכינוס לידיו של עו"ד ד"ר אמנון רפאל ( להלן: "רפאל"), כפי שיעור אחזקתו בשותפות.

2. עסקינן בסכסוך מר ההולך ונמשך מזה כעשר שנים בין שותפיה של השותפות - רפאל מזה, ורבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי מזה.  הסכסוך הוליד עד כה מספר הכרעות שיפוטיות, הן של בית המשפט המחוזי במותבים שונים והן של בית המשפט העליון, וסופו של הסכסוך מי ישורנו.

3. על פי החלטתו של בית המשפט העליון מיום 19.8.2010 בתיק ע"א 7461/07, בוטלה הכרעתו של בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' משל), לפיה לא הוכח קיומה של מוניטין לשותפות, והדיון הוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בשתי שאלות, ובהן בלבד: מהו שווי המוניטין של השותפות וכיצד יש להעריכו, והאם נטל עימו רפאל חלק מן המוניטין לאחר שפורקה השותפות.

4. בטרם נדון בשתי השאלות האמורות, נקדים רקע עובדתי קצר של השתלשלות העניינים בנוגע לפירוקה של השותפות.

5. השותפות נוסדה בשנת 1992. בשנת 1999 נתגלעו סכסוכים בין רפאל לבין שאר השותפים. עוד בחודש פברואר 2000 עמדה השותפות בפני פירוק על רקע החרפת המשבר ואי האמון שנוצר בין רפאל לשותפיו, אך בסופו של דבר ההחלטה בדבר הפירוק התקבלה ביום 30.6.2000. תחילה מונה רו"ח חגי פאר לתפקיד של מפרק השותפות, ולאחר התפטרותו, מונה בחודש ספטמבר 2000 רו"ח עובדיה בלס לתפקיד של כונס זמני לנכסי השותפות. ביום 25.2.2001 הוא מונה לתפקיד הכונס הקבוע לשותפות (תיק ה"פ 994/00).

6. מיד לאחר ההחלטה בדבר פירוקה של השותפות, הקימו רבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי שותפות חדשה בשם " רבינוביץ, מהולל, ענבי ושות'" ( להלן: "השותפות החדשה"). השותפות החדשה התקיימה שישה חודשים בלבד: בתחילת שנת 2001 היא פורקה והשותפים בה הצטרפו כיחידים למשרד עורכי הדין ש. פרידמן ושות'. לימים הצטרף מהולל למשרדה של עו"ד טלי איתן וסודרי פתח משרד משל עצמו.

7. השותפות החדשה ורפאל גם יחד המשיכו לפעול תחת אותו משרד במשך כחודשיים וחצי לאחר החלטת הפירוק ועד מחצית חודש ספטמבר 2000, עת עזב רפאל את המשרד ופתח משרד משל עצמו בכתובת אחרת, יחד עם שותף חדש. שמה של הפירמה החדשה שהקים רפאל היה " רפאל, פרנק ושות'". אל רפאל הצטרף עו"ד שכיר, שני מתמחים ומזכירה.

8. ביום 5.6.2001 קיבל רו"ח בלס החלטה בענין המוניטין של השותפות, ולפיה תיקי הלקוחות הם המדד לקביעת שווייה של השותפות, ואם התיקים חולקו בעין בין השותפים לפי חלקם ברווחי השותפות, אזיי אין צורך בתשלומי איזון בין השותפים. השותפים כולם לא השלימו עם ההחלטה וערערו עליה לבית המשפט המחוזי, בגדרו של תיק ה"פ 994/00.

9. ביום 27.3.2003 התקבל הערעור. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ד"ר ג' קלינג) קבע כי גישתו של הכונס אינה תואמת את הדין ומביאה להתעלמות מכח המשיכה המצרפי של השותפות בתור שכזו. כב' השופט קלינג הוסיף וציין כי " אין הכרח כי שווי המוניטין של השותפות כשותפות יהיה שווה לערך המוניטין המצטבר של יחידי השותפות. יתכן שכח המשיכה של השותפות בתור שכזו יהיה רב מהסיכום של כח המשיכה של יחיד השותפים. כתוצאה מכך יתכן שחלקו של המבקש במוניטין יעלה על המוניטין שלו עצמו". על כן, הוחזר הענין לכונס על מנת שיחליט מחדש בענין שווי המוניטין וכן בשאלה האם רבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי נטלו את המוניטין של השותפות בשלמותו.

10. בעלי הדין ערערו על החלטתו של כב' השופט קלינג לבית המשפט העליון, שקבע ביום 14.1.2004 כי עסקינן בהחלטת ביניים בלבד, ולכן יהיה טעם לדון בערעור עליה רק לאחר שהכונס יסיים את מלאכתו (רע"א 4070/03).

11. בחודש יולי 2003 התפטר רו"ח בלס מתפקידו ככונס לנכסי השותפות והוחלף על ידי עו"ד ורו"ח ישראל ברון ( להלן: "הכונס").

12. ביום 27.5.2004 קבע הכונס כי שווי המוניטין של השותפות הינו 14,178,000 ש"ח וכי רפאל לא נטל חלק מהמוניטין בעת פרישתו. על כן הוא בא לכלל מסקנה כי רבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי צריכים לשלם לקופת הכינוס סך של 4,267,000 ש"ח המהווה 30.1% משווי המוניטין, כפי חלקו של רפאל בשותפות.

13. בחודש אפריל 2005 הגיש הכונס בקשה לבית המשפט המחוזי למתן הוראות ברוח החלטתו האמורה (בש"א 10639/05). גם רפאל הגיש בקשה למתן הוראות (בש"א 12226/05), בה עתר לחייב את שותפיו לשעבר לשלם לו את חלקו במוניטין של השותפות לפי שווי מוניטין בסך של 18,000,000 ש"ח, בהתאם לחוות דעתו של המומחה מטעמו, ד"ר אריה עובדיה ( להלן: "עובדיה"). על פי הסדר דיוני, נמחקה בקשתו של רפאל אך הוסכם כי התצהירים התומכים בה יהוו חלק מחומר הראיות בבקשתו של הכונס, וכי רפאל יהיה זכאי לטעון כי שווי המוניטין הוא כאמור בחוות דעתו של עובדיה.

14. רבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי הגישה תשובה לבקשתו של הכונס וטענו כי לשותפות לא היה כלל מוניטין מעבר למוניטין האישיים של השותפים, וכי רפאל נטל גם נטל את חלקו במוניטין, עת פתח משרד משל עצמו, תוך שהוא ממשיך לטפל בענייניהם של לקוחות מרכזיים של השותפות. התשובה נתמכה הן בתצהירים והן בחוות דעתו של המומחה פרופ' עודד שריג ( להלן: "שריג").

15. בחודש דצמבר 2005 נחקרו המצהירים מטעם בעלי הדין בפני המותב הקודם (כב' השופטת ר' משל), אך לא נערכה חקירה של המומחים עובדיה ושריג. ביום 19.6.2007 נדחתה בקשתו של הכונס. בית המשפט (כב' השופטת ר' משל) קבע כי הכונס ורפאל לא הוכיחו שהיה לשותפות מוניטין משל עצמה מעבר למוניטין האישי של שותפיה. עוד נקבע כי גם אם היה לשותפות מוניטין הנפרד משל שותפיה, הרי שלאחר פירוקה לא נותר עוד מוניטין כזה. לבסוף נקבע כי לא הוכח שרבינוביץ, מהולל, ענבי וסודרי נטלו את מלוא מוניטין השותפות עימם. סיכומו של דבר, נקבע כי רפאל איננו זכאי לתשלום כלשהו בגין מוניטין.

16. רפאל ערער לבית המשפט העליון על החלטתה של כב' השופטת משל (ע"א 7461/07). ביום 19.8.2010 התקבל הערעור. בית המשפט העליון קבע כי שומה היה על בית המשפט המחוזי לדון אך ורק בשתי הסוגיות בהן נתבקש הכונס לדון בהתאם להחלטת כב' השופט קלינג, והן, הדרך בה העריך הכונס את שווי המוניטין והשאלה האם נטל רפאל חלק מן המוניטין לאחר פירוקה של השותפות. משנדרש בית המשפט המחוזי לסוגיות נוספות, שלא לצורך, הוחלט לבטל את החלטתו, ולהחזירה אליו לצורך דיון בשתי השאלות הבאות, והן בלבד: מהו שווי המוניטין של השותפות וכיצד יש להעריכו, והאם נטל עימו רפאל חלק מהמוניטין לאחר שפורקה השותפות.

17. משהוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי, בפני המותב הנוכחי, נחקרו המומחים עובדיה ושריג על חוות דעתם בנוגע לאופן בו יש לקבוע את שווי המוניטין של השותפות ומהו שווי המוניטין, והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. לא נערכה פעם נוספת חקירה של המצהירים שנחקרו בפני המותב הקודם.

18. נדון בשתי השאלות הטעונות הכרעה, כסדרן.